תשלום אחד או פריסה לתשלומים?

פרופסור יקר, אני נצר למשפחת מחלקים. הוריי קונים הכל בתשלומים, מקלסר ועד מכונית, וטוענים שפריסה ללא ריבית היא הדרך הטובה ביותר לקנות דברים. אני מעדיף לקנות הכל בזבנג וגמרנו.

מי צודק?

אבי מפתח תקווה

אבי היקר,

רציונלית, הוריך צודקים. כשמחלקים משהו לכמה תשלומים ללא ריבית, אפשר לשים בצד את הכסף שיועד לתשלום ולתת לו לצבור עבורך ריבית, בפק"מ למשל.

אבל בכלכלה, התשובה הרציונלית היא לא תמיד התשובה הנכונה, כי לא תמיד אנחנו יצורים רציונליים. ישנו רגש אנושי שמכונה "Pain of Paying", "כאב התשלום". זהו רגש מעניין: כשאנחנו חווים משהו ובאותו הזמן משלמים עליו, הוצאת הכסף עושה לנו רע ואנחנו נהנים פחות מהחוויה.

תשלום אחד או פריסה לתשלומים? | צילום: בלומברג

בוא נניח שהיתה לי מסעדה ושהייתי מציע לך את הדיל הבא: במקום לגבות ממך 50 שקל בסוף הארוחה, הייתי מחייב אותך בשקל עבור כל ביס. רציונלית, זה עדיף לך. אתה יכול למשל להחליט בדיוק מתי ברצונך להפסיק לאכול, וכך גם לחסוך כסף כי תשלם אך ורק על הביסים שנגסת, וגם לקבל תמריץ להפסיק לבלוס כשאתה כבר באמת מלא ושבע.

אבל אתה תיהנה הרבה פחות מהאוכל שתאכל במסעדה המיוחדת הזאת, כי בכל פעם שתיקח ביס, תחשוב על השקל הנוסף ששילמת. וכך, בכל ביס נוסף תצטער קצת יותר.

אותו הדבר יכול לקרות עם פריסה לתשלומים. אם אתה קונה אייפוד חדש, ואחר כך במשך שנה אתה משלם עליו שוב ושוב בכל חודש, כאב התשלום יחזור אליך מדי חודש; אפילו אם בזכות הפריסה לתשלומים הרווחת עוד כמה שקלים מכך שהכסף נח בבנק. התזכורת החודשית לכך שאתה ממשיך לשלם על מה שקנית תפחית את ההנאה שלך ממנו.

ולכן, בגלל כאב התשלום, וכיוון שפריסה ל־12 תשלומים מכאיבה 12 פעמים, לפעמים עדיף לוותר על חישובים פיננסיים, ושהקנייה תכאיב לנו רק פעם אחת. בזבנג וגמרנו.