יעל גרמן צמצמה את ניגוד העניינים, אך המוקשים העיקריים עוד לפניה

שרת הבריאות יעל גרמן ומנכ"ל המשרד רוני גמזו הציגו אתמול את ההמלצות הראשונות מתוך עבודת הוועדה הציבורית לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית בראשותה של השרה. ההמלצות שגרמן שחררה אתמול לציבור מבוססות על עבודת צוות משנה של הוועדה, בנושא מאוד ספציפי - צמצום ניגודי העניינים של משרד הבריאות. כיום, באופן מוזר, משרד הבריאות הוא גם הרגולטור של בתי החולים הממשלתיים, ובאותה נשימה הוא גם הבעלים שלהם. במילים אחרות: משרד הבריאות מפקח על עצמו. אתם יכולים לנחש לבד עד כמה הפיקוח הזה אפקטיבי כשניגוד העניינים הזה קיים.

בין ההמלצות שהוצגו אתמול: הקמת רשות בתי חולים עצמאית, שתהיה כפופה לשרת הבריאות שתפקח ישירות על בתי החולים הממשלתיים. הרשות לא תקבע את הרגולציה, אך תפקח על בתי החולים מבחינה כספית, וכן תפקח על התנהלותם. כלומר, משרד הבריאות ימשיך להיות הרגולטור, והרשות החדשה אמורה להיות מעין שילוב בין רשות מבצעת לרשות מפקחת בתחום בתי החולים.

יעל גרמן. הציגה את השלב הראשון בהמלצות הוועדה | צילום: עמית שעל

ההמלצות בנוגע לרשות החדשה צפויות להתנגדות מצד מנהלי בתי החולים הגדולים ואנשי משרד הבריאות, שצפויים לאבד חלק גדול מיכולת השליטה שלהם על המערכת. זו הסיבה לכך שגרמן פעלה בשבוע האחרון לקבל את הסכמת מנהלי בתי החולים וקופות החולים למהלך.

לפי גרמן, המלצות הוועדה אמורות לקבל משנה תוקף בצורה של חקיקה ממשלתית ולהיות מיושמות בתוך שנה.

ההמלצות הוקדמו על על רקע המשבר בהדסה

ההחלטה להציג המלצות אף שעבודת ועדת גרמן עצמה טרם הסתיימה היא צעד חריג בנוסף של הוועדות הציבוריות. יש שלוש סיבות להחלטה הזו של גרמן: ראשית, עבודת הוועדה בראשותה משתרעת על פני יריעה רחבה מאוד של נושאים. חלק מהנושאים כרוכים בזה בזה. הנושא שהוצג אתמול לא קשור בתחומים אלו, כך שאין טעם לחכות ליתר הנושאים. שנית, ההמלצות שהוצגו אתמול לא הוצגו בחלל האוויר אלא על רקע המשבר המתמשך בהדסה. אף שבשבועות האחרונים העניין התקשורתי במתרחש בהדסה עבר לאש נמוכה, המשבר עדיין בעיצומו.

הודעת גרמן על הקמת רשות פיקוח עצמאית על בתי החולים הממשלתיים אמנם לא תקפה ישירות להדסה, שאינו מוסד ממשלתי, אך היא בהחלט רמיזה עבה לכיוון הנוגעים בדבר. בתסריט מסוים, לא מן הנמנע שהמשרד יבקש להכפיף גם את בתי החולים הפרטיים לפיקוח הרשות החדשה, וטוב אם יעשה כן.

ושלישית, הנושא שהוצג אתמול הוא הכי פחות שנוי במחלוקת מבין הנושאים שנמצאים על שולחנה של ועדת גרמן. ואם אפשר להציג לציבור עשייה והתקדמות, אז למה לא לעשות זאת?

וזה מביא אותנו למחלוקות שעדיין פתוחות. כפי שאמר אחד מחברי הוועדה ל"כלכליסט": "הוועדה נכנסת עכשיו למאני טיים שלה". אחרי ששמעה שורה ארוכה מאוד של גופים ובעלי תפקידים מכל רחבי מערכת הבריאות, הוועדה החלה לאחרונה לדון במודלים שונים בנושאים שונים. בקרוב תדון הוועדה בתחום הפסיכיאטריה, אבל גם בנושא שנוי מאוד במחלוקת - התיירות הרפואית.

קנדל וגרמן בעד שר"פ, באוצר נגד

באופן כללי, בנושאים השנויים במחלוקת - התיירות הרפואית ושירותי הרפואה הפרטיים בבתי החולים הציבוריים (שר״פ), הוועדה חלוקה לשני מחנות. את המחנה התומך בשני הנושאים האלה מוביל יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, ואיתו ככל הידוע גם שרת הבריאות גרמן וגמזו. את המחנה השני, המתנגד לשר״פ ולתיירות הרפואית, מובילים פרופ׳ גבי בן־נון ולאה אחדות וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר משה בר סימן טוב. ברקע, גם פקידים בכירים במשרד האוצר ידועים כמתנגדים לשר"פ, ומשמשים מעין ארטילריה של מתנגדים ברקע עבודת הוועדה. הפערים בין שני המחנות האלה נראים נכון לנקודה זו עמוקים מאוד. למעשה, הם עמוקים כל כך עד שלא ברור בנקודת זמן זו אם הם ניתנים לגישור.

ככל הידוע, ההמלצות הכוללות של ועדת גרמן יוצגו פחות או יותר בחודש יוני, ויתכנסו לתוך תהליך דיוני תקציב המדינה שיהיה בעיצומו באותו זמן. כך שלא מן הנמנע שמי שיצטרך להכריע בסוגיות הליבה יהיה ראש הממשלה בנימין נתניהו.

עד אז גרמן שואפת להציג לציבור המלצות נוספות בנושאים ממוקדים, בין היתר בתחום התיירות הרפואית. אם הוועדה תצליח לצלוח את חילוקי הדעות העמוקים בנושא, הדבר יהווה אינדיקציה להצלחת יישוב חילוקי הדעות בנושא השר"פ.

בינתיים, עיני כל השחקנים במערכת, הציבורית והפרטית, מופנות לעבר הוועדה. שכן לכל המלצה בנושא השר"פ תהיה השפעה מרחיקת לכת על כל הגורמים במערכת, לחיוב או לשלילה. אם גרמן תחליט על הרחבת השירותים הפרטיים בבתי החולים הציבוריים תנאי הכרחי לכך הוא הידוק הפיקוח על בתי החולים. מהלך הפרדת הכובעים של משרד הבריאות אמור לספק בדיוק את זה.