"מי שיש לו פוליסה פרטית לא יעזוב לביטוח בקופה"

״משרד הבריאות מתבטל מול אגף שוק ההון באוצר. למעשה, זו התבטלות טוטאלית של משרד הבריאות אל מול חברות הביטוח״, כך מאשים מנכ״ל שירותי בריאות כללית אלי דפס, בעקבות ההמלצות שהונחו באמצע חג הפסח על שולחנה של ועדת גרמן, שמטרתן לשנות את שוק ביטוחי הבריאות בישראל.

הביקורת של דפס אינה מופנית לדרג המקצועי במשרד הבריאות אלא בראש ובראשונה כלפי שרת הבריאות יעל גרמן שככל הידוע היא הרוח החיה במשרד הבריאות שמעניקה רוח גבית להמלצות.

בשיחה עם ״כלכליסט״ הסביר דפס כי לדעתו הפתרון שעל הפרק - חיוב קופות החולים לבטל את הביטוחים המשלימים שהן מוכרות ויצירת סוגים חדשים של ביטוחים משלימים, תוך הגברת התחרות מול חברות הביטוח - לא יפתור את בעיית כפל הביטוחים בישראל וייצור בעיות אחרות.

אלי דפס, מנכ"ל שירותי בריאות כללית | צילום: אוראל כהן

להתחרות עם תקציב מוגבל

״הבעיה שמנסים לפתור היא אמיתית. אני לא מכיר הרבה אנשים שיש להם ביטוח כפול על הרכב, לעומת אנשים שיש להם ביטוח בריאות כפול, אבל הפתרון שמוצע פשוט לא יפתור את הבעיה״, אומר דפס.

לדברי דפס, התחרות שוועדת גרמן מנסה ליצור בין קופות החולים לבין חברות הביטוח הנה רק על הנייר, משום שהקופות והחברות פועלות תחת סטים שונים של כללים, ולכן הן מוגבלות. ״ברור לך שברגע שזה ייצא לדרך חברות הביטוח יתחילו בקמפיינים אגרסיביים. ואני מה? אני מוגבל בהוצאות השיווק שלי על ידי משרד הבריאות. אני יכול להוציא בשנה עד 13 מיליון שקל: לפרסם מבצעי חיסונים, הכנסת שירותים נוספים, מרפאה שנפתחה במקום מסוים או מוקד חירום שפתוח בחג. אם אני חורג, אני נקנס. חברות הביטוח לא מוגבלות. הן יעשו מסע פרסום אגרסיבי של מיליונים ויצליחו ליצור מודעות ציבורית מכוונת לטובתן״, הוא אומר.

למה הכוונה?

״אומרים לך שפותחים עכשיו את השוק. זה נשמע יפה, אבל זה קשקוש. כי מי ששם כסף בפוליסה מורחבת ונרחבת בחברת ביטוח פרטית, לעולם לא יעזוב אותה לטובת ביטוח של קופת חולים. השוק היחיד שנפתח הם אותם 6 מיליון לקוחות שיש להם ביטוחים משלימים שאפשר לשאוב אותם לחברות הביטוח״.

אחת הסיבות המרכזיות לחשש של קופות החולים להגברת התחרות מול חברות הביטוח קשורה לאופן שבו קופות החולים משתמשות היום בביטוחים המשלימים כדי להקטין את ההוצאות.

חשבו על זה כך: בערך מחצית מההוצאות של הביטוחים המשלימים היא על ניתוחים פרטיים, אבל כל הניתוחים האלה נמצאים בסל הבריאות הממלכתי. אם החולים היו בוחרים לבצע אותם במערכת הציבורית, הם לא היו משלמים שקל מכיסם. מי שהיתה משלמת היא הקופה. ולכן, ככל שיותר אנשים בוחרים לבצע ניתוח באופן פרטי - בכסף שיוצא מהביטוחים המשלימים (כלומר מהכיס של החולים) ולא מתקציב הקופה - כך הקופה חוסכת כסף ומקטינה את הגירעון שלה. למעשה, לקופות יש תמריץ כלכלי לדחוף אתכם למערכת הפרטית (על ידי הארכת התורים) כדי לחסוך קצת כסף.

חלוקת ההוצאה על ניתוחים

כשאני שואל את דפס עד כמה הרפורמה המתוכננת תביא להגדלת הגירעון של הכללית, הוא מתרעם על אופן הצגת הדברים, אבל בכל זה נותן מספר.

״המדינה מקצצת את התקציבים שמועברים לקופות באופן שיטתי. המדינה אומרת שאין כסף. אני הייתי יכול להפעיל את כל בתי החולים שלי במשמרת שלישית כדי לקצר את התורים בלי שום בעיה, אבל אין לי כסף, ומפני שהזמינות לא טובה והתורים ארוכים, התפתח השוק הפרטי, כי שם יש זמינות. אז בעצם הביטוחים המשלימים לא חוסכים לי כסף, הם חוסכים למדינה כסף. זו המדינה שדוחקת את האנשים למערכת הפרטית, כי היא מאריכה את התורים במערכת הציבורית".

ובכל זאת, בכמה זה יפגע בכם?

״בערך חצי ממה שאני מוציא היום על ניתוחים פרטיים דרך הביטוחים המשלימים עלול להיעלם, מדובר על כ־500 מיליון שקל בשנה״.

מבחינת דפס הפתרון צריך להיות אחר: ״שהרגולטור יחייב את חברות הביטוח להתחלק עם קופת החולים בהוצאות של ניתוחים פרטיים. יש הצעות חוק כאלה שעולות על שולחן הכנסת, אבל נדחקות על ידי הלובי של חברות הביטוח״. הרעיון הזה נשקל יותר מפעם אחת באוצר, אולם נפסל, בעיקר בשל סיבות משפטיות.

רפורמה בין שני משרדים: איגוד חברות הביטוח כבר מתכנן אסטרטגיה

עד שרפורמת הביטוחים תתממש הדרך ארוכה. ראשית, מדובר רק בהמלצות חלקיות של צוות משנה של ועדת גרמן שהונחו על שולחן הוועדה. זו עוד צריכה לדון בהן, על רקע התנגדות של פקידי משרד הבריאות, ולאשר אותן, כמו גם חבילה משלימה של המלצות.

לאחר מכן, סביר להניח שהרפורמה לא תדרוש חקיקה בכנסת. מה כן? בישראל יש שני רגולטורים על מערכת הבריאות. משרד הבריאות מפקח על קופות החולים ועל הביטוחים המשלימים שלהן. אגף שוק ההון באוצר מפקח על חברות הביטוח ועל ביטוחי הבריאות שלהן. לכן המהלך ידרוש הסדרה רגולטורית. אגף שוק ההון צריך להוציא הוראות לחברות הביטוח (בצורת חוזר), ומשרד הבריאות צריך להוציא הוראות לקופות החולים.

העובדה כי אין צורך בחקיקה אמורה להקל על המשרדים בדרך למימוש ההמלצות, משום שכך תימנע התנגשות עם הכנסת על סבך האינטרסים הפוליטיים והכלכליים במסלול חקיקה.

עם זאת, לפני כל חוזר ישנו שלב של שימוע ציבורי והידברות. גם קופות החולים וגם חברות הביטוח צפויות להתנגד לרפורמה ולהפעיל לחצים על הרגולטורים להשגת ריכוך, כמו דחיית כניסת הרפורמה לתוקף, הקלות בתקופת המעבר או החרגה של אוכלוסיות מסוימות ומוצרים מסוימים.

נציגי חברות הביטוח כבר מתכננים להיפגש בשבוע הבא במסגרת איגוד חברות הביטוח, בשביל לגבש אסטרטגיה להתמודדות עם הרפורמה הצפויה.