דן פרופר: "המעבר שלנו לערד הוא רק לטובת המשק, לא בשביל רווח"
בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה התייחס יו"ר אסם לביקורת שספג מהפוליטיקאים על המפעל בערד ואמר: "יש דרכים הרבה יותר קלות למצוא חן בעיני הציבור מאשר להקים מפעל חדש ומשגשג במדבר"; עו"ד רם כספי: "אי אפשר להתקיים משכר מינימום"
"אני אשמח להקים את המפעל בקרית מלאכי ללא כל סיוע. זה שהסכמנו ללכת לערד זה לא בשביל לקבל סיוע, אלא בשביל לכסות את העלויות הנוספות שלא אמורות ליפול על הציבור בעל המניות באסם. איש לא רוצה להרוויח מהצעד הזה, לפחות לא אנחנו באסם, אלא רק למלא את החזה בגאווה שעשינו משהו לטובת המשק. פעם היו מאמינים לחזון הזה. יש הרבה פיתויים יום יום לייבא את המוצרים האלה ולעשות עליהם הרבה כסף", כך אמר היום (ב') יו"ר אסם דן פרופר בפאנל בנושא רגולציה ותעשייה שנערך בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שנערך בחיפה.
קראו עוד בכלכליסט
פרופר המשיך להתייחס לנושא העברת המפעל של אסם לערד במקום לקרית מלאכי, לבקשת שר האוצר יאיר לפיד, מהלך שספג ביקורת מצד חלק מהפוליטיקאים. "יש דרכים הרבה יותר קלות למצוא חן בעיני הציבור מאשר להקים מפעל חדש במדבר ולשבור את הראש בשביל לגרום לעובדים להרוויח את לחמם ולהקים מפעל משגשג. אני כועס, כי כל חיי חשבתי שהתעשייה היא אבן הפינה למשק, אבן הפינה לציונות. והנה באים איזה פוליטיקאים… בימים אלה קניית כותרת בזול, בהטחת בוץ, זה הופך להיות מעשה של יום יום והלוואי שהייתה רגולציה שמונעת מזה.
"העובדים של קרית מלאכי קיבלו כל אחד מהם הבטחה אישית ממני ומהמנכ"ל שאנחנו לא רק שנמצא לנו מקום עבודה אלא הם ישארו עובדי אסם. חלקם יקלטו בהרחבת המפעלים בקרית גת, חלקם בשדרות. רק שנבין, גם היום, כשיש בעונה 250 איש ולא בעונה 200 איש, אנחנו בחורף מסיעים כל יום 50 איש מהמפעל בקרית מלאכי 20 דקות לשדרות כדי שיעבדו במפעל המרקים.
"גם זה, לדעתי, חלק מהציונות. יכולנו לעשות מה שעושים במקומות אחרים, לפטר אותם כל חורף, לקבל אותם אחר כך שוב. אין לנו רצון לעשות את זה. אנחנו רחוקים מזה. גם בערד, חשבנו מה יעשו העובדים בחורף. התשובה שלנו היתה שיש מלונות בים המלח שבקיץ אין להם כמעט מה לעשות כי חם מדי ובחורף הם מלאים תעסוקה. זו הדרך למצוא את הפתרון לתעסוקה של העובדים.
"יש יוקר מחיה בישראל שצריך להתמודד איתו. גם אנחנו בתעשייה צריכים להתמודד איתו. בתוך הקבוצה שלנו יש למעלה מ-25% מס כזה ואחר. מים, ארנונה, חשמל. זה הגורם מספר אחד שצריך לגעת בו. דבר שני, אנחנו נתונים כתעשיית מזון לאספקה של מוצרים חקלאיים שמוגנים מעל לאזניים. כשאני קונה רסק עגבניות לקטשופ אני משלם 30% יותר ממה שמשלם המתחרה שלי בחו"ל, כי במקום שהמדינה תסבסד ישירות את החקלאי הם נותנים לך לסבסד אותו דרך קניית הקטשופ. תירס קפוא שמשמש אותנו בטבעול לשניצל תירס יש עליו 45% מכס. וכך הלאה.
"אני מוכן מחר בבוקר שיורידו את כל מכסי המגן, ויורידו את כל המכסים שמגנים על חומרי הגלם. תחשפו אותי לחלוטין לתחרות. המחירים שלנו תחרותיים. המחירים של המוצרים שלנו שנמכרים בחו"ל זולים יותר כאן מאשר שם. אז מישהו ימצא שיש היום מבצע על במבה בברונקס. אולי גם בברוקלין אבל כשלוקחים את הממוצע, לא אנחנו אלא נילסן, תמצאו שהתמונה היא אחרת לחלוטין. גם בישראל, בין מרכול אחד לאחר, יש פער של 30%, כי זה עושה מבצע או זה עושה מבצע. אבל בממוצע".
בעניין חוק המזון אמר פרופר: "חוק המזון נועד להגן על האוכלוסייה או לתת לה מחירים זולים יותר. החוק הזה לא רק שלא יביא להורדת מחירים, ייתכן שהוא יעלה אותם. החוק שנקרא 'החוק לקידום התחרות' הוא חוק אנטי תחרותי. החוק הזה צריך היה להיקרא החוק לעידוד מפעלים קטנים. אני לא נגדם, אני בעד. אבל החוק הזה קובע ששמים אזיקים על הידיים של התעשייה אזיקים כדי לתת למפעלים הקטנים אפשרות להתחרות. כשיש לי אזיקים אני לא יכול להתחרות ולא יכול להיות יעיל. לכן, החוק היה צריך להיות כזה שייתן למפעלים הגדולים להתחרות ולמפעלים הקטנים להתחרות באמצעות אשראי מסובסד. אין ספק שיש מקום לביקורת על מחירי המזון, אבל זה לא אנחנו, זה המכסים, זו המדינה. תנו לתחרות לעשות את שלה, לא יהיה צורך בפיקוח או רגולציה".
רם כספי: "תהיה פה צניחה ולא צמיחה"
עו"ד רם כספי אמר בפאנל כי "יש אנשים שלא רוצים להשקיע יותר בכלכלה הישראלית בגלל ה'אנטיות', בגלל הצונאמי נגד המגזר העסקי, בגלל שלא מפרגנים למגזר העסקי, בגלל שבמקום למחוא כפיים מקללים אותם על זה שהם מרוויחים יותר מדי, וגם בגלל שאין אופק מדיני. תהיה פה צניחה ולא צמיחה. יש פער אדיר בין 700 אלף איש שנסעו בסוכות לחו"ל, ו-30 אלף בעלי אייפון 6 כי 5 לא מספיק, יותר מ-200 אלף מכוניות שיימכרו השנה בישראל, לבין שכר המינימום. לא יכול להיות מצב כזה. גם את שכר המינימום צריך להעלות. מה זה 6,000 שקל? איך אפשר להתקיים מזה?"בשלב הזה תיקנו את עו"ד כספי ששכר המינימום הוא 4,300 שקל. על כך ענה כספי שמבחינתו צריך להוסיף 1,000 שקל לשכר המינימום. "ואם כבר עושים מע"מ 0% על דירות, תעשו מע"מ 0% או מע"מ 2% על סל המזון הבסיסי שמשפחה צורכת. על יתר המוצרים שימו 20%".
מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג, אמר כי הוא "מאוד מוטרד ממה שעומד לקרות בכיל ובחוק לעידוד השקעות הון. אגב, אני לא בטוח שהאוצר יצליח לגייס רוב לזה בממשלה". לנג התייחס גם המלצות ועדת ששינסקי 2 המסתמנות, שיעלו את המיסוי על מפעלי ים המלח שבשליטת כיל, ולוועדה בראשות מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן שעומדת לשנות את החוק לעידוד השקעות הון, בה הוא חבר. "אלה הדברים שצריך לטפל בהם, כי אנחנו נראים רע בעולם ואנשים לא רוצים להשקיע כאן עוד כסף".
3 תגובות לכתיבת תגובה