מנהלי הקרנות רוצים שהבנקים יתחלקו בנטל הכספיות
הורדת הריבית יצרה מפולת בקרנות הכספיות, שרשמו בפברואר פדיונות של 3 מיליארד שקל. בשוק מופעל לחץ על מנהלי הקרנות להפחית דמי ניהול כדי לשמור על אטרקטיביות, ואלה מנגד קוראים לבנקים להפחית את עמלת ההפצה
המשבר בקרנות הכספיות מעמיק וכעת ניטש קרב בין המנהלים לבנקים: מי יספוג את הפגיעה שמקורה בהורדת הריבית? התשואה שהקרנות יכולות לייצר הפכה לאפסית ואף לשלילית בשקלול דמי הניהול. הפדיונות בקרנות הכספיות, המהווים 6% מסך תעשיית הכספיות, הסתכמו בחודש פברואר ב־3.1 מיליארד שקל. כמחציתם בוצעו בימים שחלפו מאז ההודעה על הורדת הריבית ל־0.1%.
קראו עוד בכלכליסט
מנהלי קרנות הנאמנות מעריכים כי זהו רק קצה הקרחון של יציאת כספים מסיבית, במיוחד לאור המלצות היועצים בבנקים לפדות את הקרנות. בכיר בתעשייה אמר אתמול ל"כלכליסט" כי הקרנות הכספיות ניצבות בפני מכירת חיסול, והמהלך היחיד שיכול לעצור זאת הוא הורדת עמלת ההפצה שמשלמות קרנות הנאמנות לבנקים, כדי להקל על מנהלי הקרנות להפחית דמי ניהול. בכירים בתעשייה תהו בשיחות סגורות מדוע מנהלי הקרנות הם שצריכים לספוג את הפגיעה בשל הורדת הריבית, ולא לחלוק אותה עם מערך ההפצה — המערכת הבנקאית. זו גוזרת קופון קבוע ממנהלי הקרנות, ללא קשר לתשואה שמשיגה הקרן ללקוחות.
לפני שנה וחצי הוביל יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר חקיקה שהורידה את עמלות ההפצה שמשלמים מנהלי הקרנות לבנקים עבור הפצתן לציבור. לאחר מאבק בלובי הבנקאי ירדה העמלה מ־0.125% ל־0.1%. בתחילה דרש האוזר ממנהלי הקרנות לגלגל את ההנחה בעמלת ההפצה דרך הפחתה של דמי הניהול ללקוחות לחצי שנה. לאחריה, קיווה היו"ר, התחרות תפעל ומנהלי הקרנות לא יעלו את דמי ניהול וייקחו את ההנחה לכיסם. כעת טוענים מנהלי הקרנות כי נוכח סביבת הריבית האפסית ושליטת הבנקים בשוק הפיקדונות של הציבור (הבנקים מנהלים כמעט טריליון שקל בפיקדונות המציעים ריבית אפסית, לעומת כ־50 מיליארד שקל שבקרנות הכספיות) — על הבנקים להירתם ולהפחית את עמלת ההפצה, כדי לאפשר הפחתת דמי ניהול ללקוחות.
עוד תוהים מנהלי הקרנות מדוע הרשות באה בדרישות רק אליהם ולא מפעילה לחץ על הבנקים להפחית את עמלת ההפצה. אם זו תרד ולו ב־0.05%, מנהלי הקרנות יוכלו להרוויח קצת אך גם להפחית את דמי הניהול. הפחתת העמלה מצריכה אישור ועדת כספים, שדורש לפחות שנה, ועד אז הריבית עשויה לעלות.
הקרנות הכספיות משקיעות בפיקדונות בבנקים, והתשואה המקסימלית שהן יכולות להשיג נושקת לריבית חסרת סיכון, שעומדת על 0.1%. גם עם תיבול ההשקעה בפיקדונות דרך מק"מים, התשואה שיכולות הקרנות הכספיות להשיג היום נושקת לעמלת ההפצה שמשולמת לבנקים. לפיכך מוגבלת יכולת המנהלים להוריד דמי ניהול.
דמי הניהול בתעשיית הקרנות נעים בין 0.1% ל־0.18%. בית ההשקעות אנליסט מציע את דמי הניהול הנמוכים ביותר, 0.1%, ובניכוי עמלת ההפצה שהוא משלם ואגרות רשות, הוא מפסיד עליהן. אתמול השיק אנליסט קרן כספית חדשה בדמי ניהול אפסיים של 0.01% אך עם עמלה של 0.1%, המשולמת בעת הרכישה ומטרתה לתמרץ אחזקה של יותר משנה בקרן.על פי הערכות בתעשייה, מנהלי הקרנות הגדולים כמו מיטב דש עם היקף נכסים מנוהל של 16.8 מיליארד שקל בכספיות, שהם 45% מסך הנכסים של חברת הקרנות שלהם; או הראל עם היקף נכסים מנוהל של 10 מיליארד שקל בכספיות, שהם 30% מסך נכסי חברת הקרנות — לא ימהרו להוריד דמי ניהול. זאת כיוון שהם מבינים שהפדיונות ממילא יגיעו, אז שלפחות בינתיים ירוויחו על מסת הנכסים הצבורה.
שינוי יחסי הכוחות בענף
למנהלי הקרנות נותרה סיבה אחת להפחית את דמי הניהול — לשמור על מעמדם מבחינת היקף נכסים בתעשייה. גוף כמו אנליסט, ש־56% מנכסי הקרנות שלו הם בכספיות, עלול לאבד מחצית מנכסיו העומדים על כ־7 מיליארד שקל. מיטב דש מחזיק בחברת קרנות הנאמנות הגדולה בישראל ועלול להיות הנפגע העיקרי מהפדיונות: די שהכספיות שלו יפדו 7 מיליארד שקל והוא יגיע להיקף נכסים של 30 מיליארד שקל ויאבד את היתרון לקרנות הנאמנות של פסגות, שמנהלות 31 מיליארד שקל, רק 20% מכך בכספיות.
הקרנות המחקות פורחות
במקביל לדעיכת הקרנות הכספיות פורח ענף אחר — קרנות הנאמנות המחקות. אלה מבקשות להתחרות בתעודות הסל ומציעות ניהול פסיבי ללא דמי ניהול. האפיק פופולרי בהיותו קל לשיווק עבור היועצים בבנקים: אין בו דמי ניהול, והוא מעניק לבנק עמלות קנייה ומכירה.
הקרנות המסורתיות רשמו בפברואר גיוסים של 2.7 מיליארד שקל, מתוכם 1.46 מיליארד שקל לקרנות מחקות והיתר למנוהלות. ההעדפה במחקות היתה לקרנות העוקבות אחר מדדי האג"ח הממשלתיות, לאור עלייה של כ־2.5% בממוצע במדד האג"ח הממשלתיות בחודש ינואר לבדו. לפי נתוני מיטב דש, אפיק זה גייס 450 מיליון שקל בפברואר — זינוק של 20% לעומת ינואר.
מדדי האג"ח הממשלתיות היכו עד כה את ביצועי מנהלי הקרנות האקטיביים, שחששו מהעלאת ריבית וישבו על מח"מים קצרים. אלא שביצועי העבר של מדד אג"ח ממשלתי ממש לא מייצגים את פוטנציאל התשואה העתידי, לאור ההיצמדות נטולת שיקול הדעת למדד. זאת בניגוד לקרן מנוהלת, שיכולה לקצר ולהאריך את המח"מ של אג"ח.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה