תוכנית לעידוד הצמיחה: הטבות לחברות הענק, בלי דרישות

הטבות מס נוספות למפעלים הגדולים עומדות במרכז התוכנית החדשה לעידוד הצמיחה שעליה הכריז ערב החג שר האוצר משה כחלון. התוכנית נועדה להתמודד עם הביצועים הנמוכים של המשק ועם אומדני הצמיחה הנמוכים של הרבעון הקודם שעומדים על 0.1% בלבד (אפילו פחות מהאומדן המקורי של הלמ"ס שעמד רק על 0.3%). היא כוללת הרחבה של ההטבות הניתנות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון (שקובע את סביבת המיסוי של חברות בעלות פעילות יצוא משמעותית), הרחבת ביטוח סיכוני סחר חוץ ליצואנים באמצעות חברת אשרא הממשלתית, חידוש קרנות ההלוואה לעסקים קטנים ובינוניים וצעדים נוספים בתחום הטכנולוגיה והסייבר.

הבעיה העיקרית בתוכנית היא שמדובר בהרחבה של כלים קיימים ולא בכלים חדשים שוברי שוויון. התוכנית מעודדת בעיקר חברות יצואניות אולם לאור ההאטה הכללית בסחר העולמי (בעיקר בסין), נראה שהיא היתה יכולה להיות אפקטיבית יותר אם היתה נותנת כלים גם לחיזוק מפעלים המייצרים לשוק המקומי (שאמנם ייהנו מההפחתה במס החברות אבל לא יקבלו הטבות נוספות).

ההטבות החדשות שאובות בעיקר מהמלצות הוועדה לבחינת החוק לעידוד השקעות הון בראשות מנכ"לית האוצר היוצאת יעל אנדורן. אחת ההמלצות שאימץ כחלון היא שינוי תנאי "המסלול המועדף", המקנה שיעור מס נמוך במיוחד של 5% לחברות גדולות הפועלות בפריפריה, דוגמת אינטל. כחלון אמנם לא פירט בנוגע לשינוי אולם ל"כלכליסט" נודע כי במשרד הכלכלה כבר החלו במגעים עם האוצר במטרה להפחית את דרישות הסף לקבלת ההטבה ממחזור גלובלי של 20 מיליארד שקל למחזור של 15 מיליארד שקל, וכן להפחית את דרישת הסף של מכירות בישראל מתחת למיליארד שקל. בנוסף פועלים במשרד להרחיב את מענקי המדינה לחברות שייפתחו קווי ייצור חדשים.

משה כחלון. התוכנית החדשה לא מחזקת מפעלים שמייצרים לשוק המקומי | צילום: אלכס קולומויסקי

המלצה אחרת של הוועדה שנכללת בתוכנית היא החלת הטבות המס (בשיעור של 9% בפריפריה ו־16% במרכז הארץ) גם על פעילות IP (קניין רוחני), כדי שחברות הייטק הפועלות בישראל יעבירו או ירשמו מלכתחילה בארץ את הפיתוחים שלהם — מה שיכול להגדיל את ההכנסות ממסים.

עם זאת, המלצה של הוועדה שלא נכללת בתוכנית החדשה היא הדרישה להתאים את היקף הטבות המס לחברות גדולות במיוחד בהתאם לתרומה שלהן למשק, כלומר שחברה המקבלת מעל היקף הטבות מסוים (מעל 400 מיליון שקל או מעל סכום הוצאות השכר או ההשקעות של החברה) תידרש לעמוד ביעדים נוספים כמו גידול במצבת העובדים או העלאת השכר. כלומר, החברות הגדולות לא יתוגמלו על פי פרמטרים של הגדלת התעסוקה. הסעיף הזה הפך לשנוי מחלוקת בקרב חברי הוועדה, וכך או כך — התוכנית החדשה לא מתמודדת עם שאלת ההתאמה של ההטבות שמקבלת חברה בהתאם לתרומתה למשק, בעיקר בפרמטרים של תעסוקה.

צעדים נוספים שמתכנן האוצר הם הגדלת היצע המהנדסים, קידום תחום הסייבר, הקמת הרשות לחדשנות טכנולוגית וקידום חוק האנג'לים לעידוד השקעות בחברות טכנולוגיות צעירות.