במספר רב של מחקרים שעסקו דינמיקה אנושית בסיטואציות שונות מדענים גילו שאנשים שמתרגלים לבצע את אותה פעולה באופן שיתופי לאורך זמן, מפתחים מה שמכונה "קוֹגְנִיצְיָה משותפת". הידע הקולקטיבי שלהם והניסיון שצברו ביחד מייצר עבורם מודל מנטלי שמסייע להם לצפות ואף לנבא התנהגויות של חברם לקבוצה וכך גם מסייע להם לייצר סנכרון ועבודה משותפת יעילה יותר. רואים את זה בחדרי ניתוח בקרב מנתחים שעובדים יחד שנים רבות, אצל גיימרים שמשחקים יחדיו בקבוצות וגם בקבוצות ספורט.
זה נכון גם בכדורגל. לפי מחקר של CIES Football Observatory, תחלופה גבוהה של שחקנים - לא משנה עד כמה הם טובים - היא בהכרח פגיעה ביכולת של הקבוצה לתפקד. יותר מזאת, לפי המחקר של CIES לאורך שנים, הקבוצות שרצות יותר זמן ביחד זוכות ביותר תארים ומצליחות יותר מעבר למצופה ביחס לתקציב שלהן.
רענון ותזמון
אחרי שלוש עונות ביחד שהובילו להישגים רבים, הפועל באר שבע היתה צריכה לעשות רענון בסגל שלה - אין ספק. אחרי הרבה זמן ביחד כל קבוצה צריכה רענון. חלק מהרענון היה הבאת שוער שזכה באליפות יוון עם א.א.ק אתונה (יאניס אנסטיס) והצטיין במספר משחקים באירופה. נגד דינמו זאגרב, במוקדמות ליגת האלופות, זה התברר כבעיה.
אנסטיס נתן את אחת מתצוגות השוערים הגרועות בכל הזמנים ולפחות 3 מ-5 השערים שנכבשו היו בעיקר באשמתו. עם זאת, גם הבאת שחקנים כגון ז'ולן סטו, חן עזרא לתוך ההרכב והחזרתו אחרי השעייה של עונה של שיר צדק לחוליית ההגנה במשחק נגד דינמו החזקה הפרו את "הקוגניציה המשותפת" של הפועל באר שבע.
ההרכב החדש - בכל זאת, שוער שבקושי שיחק עם שני הבלמים שמולו, שבקושי שיחקו זה עם זה, וקישור שמורכב משחקנים חדש - הוביל לתבוסה קשה מול דינמו זאגרב. זו אחת מעשר תבוסות הכי גרועות של קבוצה ישראלית באירופה.
האם זה מצריך את המועדון לעשות מה שחלק מהקהל דורש - כלומר, להעיף את יאניס אנסטיס למשל? לא. ההפך. כפי שאלכס פרגוסון, מנג'ר מנצ'סטר יונייטד, אמר לא פעם אחרי הפסדים, כולל אחרי תבוסה נוראית 6-1 למנצ'סטר סיטי בבית. "זה עוד יום בהיסטוריה של מועדון כדורגל".
קורה, קרה. יקרה. יש בעיה. צריך לפתור אותה. עריפת ראשים לא תפתור שום בעיה. כן, צריך להרגיש בושה ומבוכה ולהרגיש את העלבון. אבל בסופו של דבר מתוך ההבנה שאמש היה רק יום בהיסטוריה של הפועל באר שבע - המועדון, ברק בכר ושחקניו, יוכלו להמשיך קדימה לעונה מוצלחת.
8 תגובות לכתיבת תגובה