המציג אינו אדם: הסטארט-אפ שרוצה להפוך את כל הדוגמניות למובטלות

אם לשפוט לפי הסרטון שפרסמה חברת הטכנולוגיה היפנית DataGrid בשבוע שעבר, הרבה מאוד דוגמנים ודוגמניות יצטרכו בקרוב לחפש תחום עיסוק חדש. החברה הציגה הדמיות ממוחשבות של דוגמנים ודוגמניות שנראים אנושיים מתמיד. בעבר כבר ראינו טכנולוגיות AI שיצרו פנים אנושיות, כמו באתר This Person doesn’t exist שכל הפנים בו אינן שייכות לבני אדם אמיתיים, או גוף בעיצוב מחשב.

ואולם, החברה היפנית הלכה צד אחד קדימה וחיברה את הכל לאריזה מלאה אחת שנראית פוטוגנית ואוטנטית במיוחד. DataGrid דיווחה כי בכוונתה להציע את הדוגמנים שיכולים להחליף מראה ובגדים לחברות אופנה וסוכנויות פרסום. כל הדוגמנים הווירטואליים נוצרו מאפס באמצעות אלגוריתם שמתבסס על אלפי תמונות דוגמנים וסלבריטאים יפנים. DataGrid, שהוקמה ב-2017 ופועלת בתוך הקמפוס של אוניברסיטת קיוטו, משכה תשומת לב לראשונה בשנה שעברה כשהציגה סרטון ובו תמונות פנים של כוכבים יפנים פיקטיביים.

מנכ“ל החברה יוקי אוקאדה דיבר אז בשבח אימוץ כוכבים מבוססי AI. ”הם לא מזדקנים, לא מעורבים בשערוריות, אתה יכול לגרום להם לעבוד איפה ומתי שתרצה, למה לא להפוך את כל הכוכבים לכאלה?“, אמר אוקאדה. נראה שיש משפטים שרק יפנים יכולים להגיד.

דוגמניות פיקטיביות של DataGrid | צילום: DataGrid

ב-1970 הגה מסהירו מורי היפני את תאוריית ”עמק המוזרות“, לפיה רובוטים בעלי מראה אנושי כמעט מושלם, אבל לא לגמרי מושלם, מעוררים תחושה מטרידה ולא נוחה אצל בני אדם הצופים בהם. התאוריה של מורי יכולה להיות תקפה גם להדמיות מחשב של פנים אנושיות. אלא שהדוגמנים שיוצרת DataGrid מתגברים על רוב הבעיות המסורתיות ביצירת פנים מלאכותיות ומציגים מראה שנראה אנושי לגמרי ולכן לא אמור לעורר רתיעה.

מבחינת חברות האופנה מדובר במוצר דרוש במיוחד בעידן הסחר המקוון, כשהן צריכות להציג כמויות גדולות של פריטים באתרי המכירה. שימוש בדוגמנים אנושיים וצילומי אופנה חוזרים לכל פריט יכולים להיות יקרים מאוד. הדוגמנים הממוחשבים לא יכולים אולי להחליף את הפרזנטורים המובילים, שמביאים נוכחות מיוחדת ומושכת קהל, אבל בהחלט לתת מענה למסה של צילומי האופנה הדרושים לחברות. אז כנראה קים קרדשיאן תמשיך לעבוד אבל עבור אוכלוסיית הדוגמנים והדוגמניות הכללית אלו חדשות רעות.

תמשיך לדגמן. קרדשיאן | צילום: איי אף פי

ב-2011 נודע שרשת האופנה H&M הדביקה ראשים של דוגמניות אנושיות לגוף מושלם שנוצר במחשב לצורך קמפיין לבגדי ים. החברה, שלא ממש סיפרה לקהל שלה על הטריק, זכתה בצדק לביקורת חריפה על כך שקידמה אידאליים פיזים לא ריאליסטיים של גוף מושלם. אבל מה לגבי דוגמן שלם שנוצר במחשב? לדעתי זה יכול לעבוד לא רע לפחות באספקט אחד.

גם היום הדוגמנים והדוגמניות הרגילים יוצרים אידאלים לא אנושיים של יופי, שאינם נגישים עבור רוב האנושות. מעטים הרי יכולים להתחרות עם הרזון והשרירים שמוצג בפרסומות. לכן אני חושב שהשימוש בדוגמנים מבוססי אלגוריתם יכול להיות דווקא טוב. לפחות במקרה הזה אף אחד לא יחשוב שהוא אמור להשתוות למי שמופיע בפרסומת, כי הם הרי בכלל לא בני אדם. ממש כמו שאף אחד לא ינסה להתחרות בקצב העבודה של רובוט למשל. מה שצריך באופן דחוף זאת הצעת חוק שמחייבת את המפרסמים להכניס סימון מתאים, משהו כמו ”המציג אינו אדם“.

לא משכירים למיעוטים

שורה של מודעות באתר Airbnb בסין מפלות בגלוי נגד מיעוטים אתניים, כך עולה מתחקיר Wired שפורסם בשבוע שעבר. המודעות כוללות הערות מפורשות על כך שהדירות לא יושכרו למוסלמים-אויגורים, לטיבטים או למיעוטים אחרים. סין היא ממש לא המקום הראשון שבו מתגלה אפלייה גזעית ב-Airbnb. בארה“ב גילו שורה של מחקרים כי אורחים בעלי שם סטריאוטיפי שחור יקבלו פחות אישורים ממשכירי נכסים מאשר אורחים עם שם לבן סטריאוטיפי. בדומה, מארחים ובעלי נכסים שחורים יקבלו פחות פניות מלבנים וישכירו את הנכס במחיר נמוך יותר. אלא שבסין, מדינה בלי פוליטיקלי קורקט, דברים נעשים באופן ישיר יותר ופחות מוסתר.

דירת נופש של Airbnb בחומה הסינית | צילום: airbnb

גם בארה“ב Airbnb נודעה בטיפול האיטי שלה בבעיות אפליה ורק לאחר שורה ארוכה של תקריות, תביעות ומחאה ברשתות החברתיות, החברה החלה להפעיל אמצעים למאבק בתופעה. הצעד המרכזי של Airbnb היה דרישה מכל בעלי הנכסים להסכים למדיניות האנטי-אפליה של החברה. כמו כן החברה אסרה על מארחים לדרוש מהאורחים הפוטנציאליים להציג את תמונתם או פרטים הקשורים לגזע.

בסין הדברים יותר מורכבים כיוון שבמקרים רבים האפליה נגד מיעוטים הנתפסים כאיום ביטחוני פוטנציאלי (וסובלים ממעקב צמוד ומעצרים המוניים) נובעת מקשיים והגבלות שמציבות הרשויות המקומיות למשכירי הדירות. רשויות מקומיות מסוימות דורשות רישום מיוחד במשטרה של בני המיעוטים, מה שגורר אי נוחות לבעלי הנכס. במקרים אחרים הרשויות המקומיות אוסרות על אירוח בני המיעוטים לגמרי בדירות. Airbnb בעצמה קוראת למארחים לציית לכללים המקומיים ואותה מארחים יכולים לטעון שכך בדיוק הם עושים במודעות האוסרות על מיעוטים להשכיר את הנכס.

מטה Airbnb | צילום: רויטרס

חברות מערביות הפועלות בסין חייבות לציית לחוקים הסיניים; מלבד המקרה הבודד של גוגל, שסירבה בעבר לשתף פעולה עם הצנזורה הסינית אך כעת חולמת על חזרה לסין, כל החברות האחרות הסכימו לציית. הדוגמה הבולטת ביותר הוא המחיקה של כל האפליקציות העוקפות את הצנזורה על האינטרנט בסין (VPN) מחנות האפליקציות של אפל. גם Airbnb הודיעה כי תציית לתקנות שנכנסו לתוקף בתחילת 2019 במחוז ג‘גיאנג בסין ומחייבות אותה להעביר לרשויות הביטחון המקומיות פרטים על המארחים והאורחים כולל מידע על זמן הכניסה והיציאה מהדירה. אלא שבחוק הסיני אינו מכיל דרישה לאפליה נגד מיעוטים ולכן ל-Airbnb אמור להיות יותר מרחב תמרון להילחם בנחישות בפרקטיקה הזו מבלי לספוג סנקציות כלשהן.

בתגובה לפרסום התחקיר מחקה Airbnb מחצית מהמודעות המפלות שנמצאו. אבל אני סקפטי בנוגע לפוטנציאל למלחמה שלה בתופעה בסין. חברות כמו Airbnb  מונעות בראש ובראשונה על ידי הנזק התדמיתי והכלכלי הפוטנציאלי ולא על פי ערכים מוסריים. כך נכנעה החברה ללחצים ואיימה למחוק דירות בהתנחלויות ביהודה ושומרון. מאוחר יותר, לאחר שהבינה שההחלטה מסבכת אותה בתביעות ובחרמות חזרה בה Airbnb.

התנחלות בסמוך לרמאללה. Airbnb מיהרה להיכנע | צילום: שאטרסטוק

גם לנושא האפליה נגד שחורים הגיעה לטפל רק בגלל לחץ ציבורי. אלא שבסין, שמקדשת את הביטחון על פני זכויות אזרח שונות והדעות האנטי-מוסלמיות פופולריות מתמיד, לא צפויה ממש מחאה נגד Airbnb ולחברה עצמה יהיה תמריץ מועט להתעסק בנושא כמו שצריך.

קצרצרים

1. בדצמבר הודיעה הפרקליטות במדינת מינסוטה בארה"ב כי החליטה לסגור את תיק האונס נגד מנכ“ל ומייסד ענקית המסחר האלקטרוני הסינית JD.com ריצ‘רד ליו, אך הפרשה טרם הסתיימה כאשר הסטודנטית הסינית המתלוננת הגישה נגדו תביעת פיצויים אזרחית בארה“ב בחודש שעבר. בעקבות התביעה וחשיפת שמה של הסטודנטית, החלו לצוץ ברשתות החברתיות בסין עצומות תמיכה בה. אלא שלאחרונה החלו העצומות להימחק אחת אחרי השנייה מוויצ'ט, הרשת החברתית המובילה בסין. קריאות לפעולה, גם בנושאים לא פוליטיים, נמחקות לא פעם מהרשת על ידי הצנזורה, כך שאין מדובר במשהו יוצא דופן. חוץ מזה שטנסנט, הבעלים של וויצ‘ט, היא גם משקיעה גדולה ב-JD.com, יכול להיות שזה קשור?

2. אי שם בדצמבר 2013 נכנסו מנכ“ל שיאומי ליי ג‘ון ויו“ר ענקית המזגנים הסינית GREE דונג מינגז‘ו לקרב מילולי בשידור ישיר בטלוויזיה. בסופו התערבו השניים על סכום של מיליארד יואן (כ-150 מיליון דולר נכון להיום) למי מהחברות תהיה הכנסה גבוהה יותר בעוד חמש שנים. מדו“חות 2018 שפרסמו שתי החברות נראה שמנכ“ל שיאומי הוא המפסיד, כאשר חברתו רשמה הכנסות של 175 מיליארד יואן, 20 מיליארד פחות מאשר GREE. אפשר לרדת על ליי אבל צריך לקחת בחשבון שבזמן ההתערבות היו הכנסות שיאומי כמחצית מאלו של GREE, כך שהסיכויים שלו היו קטנים מלכתחילה. ב-2018 ליי קיבל בונוס של 956 מיליון דולר משיאומי אז כנראה שאין לו בעיה לעמוד בתשלום. בכל זאת בינתיים הוא טרם הודיע האם יכבד את ההתערבות. קמצן.