אחרי שקידם עבודת פרך, ג‘ק מא רוצה שהעובדים גם יעשו יותר סקס

996 ביום, 669 בלילה

משהו מוזר עובר על מייסד עליבאבא ג‘ק מא, שצפוי לפרוש מתפקיד יו“ר החברה בספטמבר הקרוב. מא, ששמר על תדמית חביבה ונקייה יחסית בסין ומחוצה לה במשך השנים, נמצא במסע מוזר לעצבן כמה שיותר אנשים עד לעזיבת תפקידו. בחודש שעבר ספג ביקורת קשה לאחר שדיבר בשבח שיטת 996, עבודת פרך של שישה ימים בשבוע מ-9 בבוקר עד 9 בבוקר שנוגדת את חוקי העבודה הסינים. עתה נכנס מא לחדרי המיטות של העובדים: בשבוע טען שהם צריכים לעשות יותר סקס ולהביא הרבה ילדים.

במסגרת האירוע השנתי המסורתי של 10 במאי, בו התקיים טקס חתונה המוני לעשרות עובדי עליבאבא במטה החברה בהאנגג'ואו, חילק מא שורת עצות לזוגות הטריים. ”בעבודה אנחנו מדגישים את הרוח של 996 ובחיים אנחנו רוצים 669", אמר מא והוסיף הסבר. "מה זה 669? שש פעמים בשישה ימים בשבוע והמפתח הוא להחזיק כמה שיותר מעמד". המספר תשע נשמע בסינית כמו המילה ל”זמן ממושך“. עליבאבא צייצה את דבריו של מא בפוסט ברשת החברתית וויבו, שבסופו הוסיפה אימוג‘י קורץ, ממש כאילו המפרסם הוא תיכוניסט שנבוך לדבר על מין ולא חברת הטכנולוגיה הגדולה בסין.

בהמשך הנאום דיבר מא על הצורך ללדת יותר ילדים. ”ה-KPI (אינדיקציה התקדמות מרכזית - א"ד) הראשון של נישואים הוא להביא תוצאות. חייבים להיות מוצרים. מהם המוצרים? להביא ילדים“, אמר מא והוסיף: ”אפשר לבחור בין מספר דרכים בחיי הנישואין, אבל יש דרך אחת שכולם צריכים ללכת בה: להביא ילדים. כשהשמש זורחת, אתה צריך לתקן את הגג. כשאתה צעיר וחזק, אתה צריך להביא יותר ילדים!“.

עשיית עסקים בסין קשורה באופן ישיר לריצוי הממשלה ומא ידע במהלך הקריירה שלו להתאים את המסרים שלו לצרכים של הממשל. גם בנושא הילדים מא, בעצמו חבר במפלגה הקומוניסטית, מדקלם את המסר הנוכחי של השלטון. לאחר עשורים של יישום מדיניות הילד האחד על ידי המפלגה הקומוניסטית, סין סובלת מאוכלוסייה מזדקנת. מדיניות הילד האחד בוטלה אמנם בתחילת 2016, אך מאז קצב הילודה דועך. המשפחות הסיניות ממשיכות להעדיף ילד אחד ויחיד בשל העלויות הכבדות של דיור, בריאות וחינוך כיום במדינה - עניינים אשר למא, האיש העשיר בסין, יש כנראה זיכרון ממש עמום שלהם.

ככל הנראה ההערות של מא על סקס ולידות לא היו נתקלות ביותר מידי ביקורת אם לא היו נאמרות בצמידות לתמיכה שלו בשעות עבודה המטורפות במסגרת 996. זה נחמד ויפה להמליץ לעובדים לקיים יחסי מין שישה ימים בשבוע, אבל לומר זאת רגע אחרי שתמכת בעבודה יומית של 12 שעות, זאת כבר חוסר רגישות, אפילו התאכזרות. ”לעבוד 996 ולחיות 996? הוא מדבר יותר מידי. אף אחד לא יכול לעמוד בזה“, כתב אחד המגיבים ברשת החברתית וויבו. בלשון יותר ישראלית אפשר אולי היה פשוט לכתוב למא: יאללה, תפרוש כבר!

האויב שהוא לקוח

בשבוע שעבר אישרה ענקית התוכנה האמריקאית אורקל את הפרסומים על כוונתה לפטר כ-900 עובדים בסין, חלק גדול מהם עובדי מחקר ופיתוח. בתקשורת הסינית העריכו כי מדובר בסבב הראשון בלבד ובסופו של דבר יפוטרו 1,600 מתוך כ-5,000 עובדים מקומיים, בסין כולל סגירת פעילות המחקר והפיתוח במדינה. בתגובה לפיטורים מסרה אורקל כי מדובר בהחלטה קשה שהתקבלה כחלק משינוי ארגוני מקיף, הגיוני למדי בהתחשב בפיטורים הנרחבים שמבצעת החברה במקומות אחרים בעולם.

אלא שבסין רבים משוכנעים כי הפיטורים הם חלק מצעד פוליטי הקשור למלחמה הכלכלית והטכנולוגית בין סין וארה“ב. בסרטון שנפוץ ברשת הסינית נראים עובדים שפוטרו מהחברה מפגינים מול מטה אורקל עם שלטים כמו ”מתנגדים לפיטורים הפוליטיים באורקל“ ו-”השאירו את הפוליטיקה מחוץ לטכנולוגיה“.

לעובדי אורקל המפוטרים יש סיבות טובות לחשוב שלא מדובר בצעד שנבע מטעמים ענייניים: באוקטובר האחרון נתן מייסד ויו“ר אורקל לארי אליסון ראיון לוחמני לפוקס ניוז בו הוא קרא לסין “המתחרה והאיום הגדול ביותר עלינו מאז שנות ה-30“. האיום הקודם אליו מתייחס אליסון הוא ככל הנראה גרמניה הנאצית - וזאת השוואה מאוד לא מחמיאה.

בראיון תקף אליסון את סין על גניבת קניין רוחני אמריקאי, ביקר את גוגל על פעילותה בסין ואמר: ”אם ניתן לכלכלה הסינית לעקוף אותנו, אם ניתן לסין לייצר יותר מהנדסים מאיתנו ולחברות טכנולוגיה סיניות לגבור על חברות הטכנולוגיה שלנו, לא יקח הרבה זמן עד שהצבא שלנו יפגר טכנולוגית גם והכלכלה שלנו“.

יכול להיות שהפיטורים באורקל, כמו שאומרת החברה, נובעים משיקולים עסקיים גרידא, אבל בכל זאת כדאי לתהות על הגישה הדו-פרצופית של אורקל לסין. אורקל הרוויחה לאורך השנים מיליארדי דולרים כספקית מובילה של מערכות ופתרונות לארגונים וחברות סינים. במשך שנים אלו סין היתה לקוח חשוב ולא אויב ומתחרה עבור אורקל. אולם בשנים האחרונות היא נתקלת ביותר תחרות מחברות הטכנולוגיה הסיניות, תחרות שצפויה להתגבר עם הכניסה הצפויה של וואווי לתחום מאגרי המידע בענן שבו שולטת אורקל. ופתאום לאורקל נוח ליישר קו עם הרטוריקה הלוחמנית כלפי סין.

לפי הפרסומים במקביל לפיטורי מהנדסים, ממשיכה אורקל להרחיב את צוות המכירות בסין. כמובן שאפשר ואפילו ראוי לבקר את סין על נושאים רבים, אבל להגדיר אותה כאיום מסוכן ומקבילה מודרנית לגרמניה של שנות ה-30, באותו הזמן שממשיכים לשאוב ממנה רווחים, זאת כבר חתיכת צביעות.

קצרצרים

1. בשבוע שעבר חסמה טנסנט את משחק היריות הסופר-פופולרי PUBG בסין והשיקה במקומו גרסה מקומית חדשה בשם ”משחק השלום“. טנסנט, בעלת רישיון ההפצה ל-PUBG, השיקה ב-2017 גרסת פיילוט במדינה, אך מעולם לא קיבלה אישור לבצע מכירות בתוך המשחק העקוב מדם. משחק השלום מוגבל מגיל 16 והוא נערך בשדה קרב מדומה ולא בתוך קרב שנראה אמיתי. המשחקים דומים מאוד מלבד שינויים קטנים ומשעשעים: למשל כאשר הדמויות במשחק השלום נורות הן אינן מדממות, ורגע לפני חיסולן במשחק הן אפילו מנופפות לפרידה באופן אצילי. גולשים סינים רבים מחו על השינויים, אבל מבחינת טנסנט המטרה הושגה והיא קיבלה סוף סוף רישיון למכירות באפליקציה. מכל הצנזורה שקיימת בסין, המקרה הזה איכשהו עוד יחסית הגיוני.

2. חוקים להגבלת חופש הביטוי ברשת בשם המלחמה בפייק ניוז ובמפלצות הסייבר הם להיט ענק בדרום-מזרח אסיה בשנים האחרונות - וכעת גם סינגפור מצטרפת לחגיגה: לפי גרסת החוק הסינגפורי החדש שאושרה בשבוע שעבר, הפצה של מידע שקרי על ידי יחידים או גופי חדשות מקוונים יכולה להוביל לעונש של עד עשר שנות מאסר או קנס של עד 74 אלף דולר. הבעיה העיקרית היא כרגיל, שהממשלה עצמה היא שקובעת מהו מידע שקרי. סינגפור כבר מדורגת במקום ה-151 הלא מכובד מתוך 180 מדינות בעולם במדד חופש העיתונות של ארגון עיתונאים ללא גבולות, אבל תמיד יש עוד לאן לרדת.

3. דו“ח שפרסמה התאחדות הצרכנים הסינית בשבוע שעבר מצא שורה של בעיות ב-29 מנעולים אלקטרוניים חכמים שנמכרים במדינה ומופעלים על ידי סיסמה, טביעת אצבעות או פקודה מהסמארטפון. לפי הדו“ח, לרבים מהמנעולים ניתן לפרוץ בזמן קצר יחסית בצורה ידנית, כאשר מנעולים של סמסונג ו-TCL הסינית נפרצו בתוך 79 ו-85 שניות בלבד. המסקנה: לפני שהמוצר מוגדר כחכם, כדאי שיצליח להתמודד מול איומים טיפשים.