מסלול עוקף שברון: כל שותף בתמר יוגדר כספק וימכור גז

רשות התחרות מציעה לפתרון למשבר הגז המתחולל בין שותפות תמר - ובראשה שברון שקנתה את נובל אנרג'י - לחברת החשמל. ברשות רוצים לנצל את המשבר כדי לברוא תחרות יש מאין, ולאפשר מצב שבו כל אחד מהמחזיקים במאגר תמר יכול לשמש כספק נפרד, שימכור גז לפי חלקו היחסי בשותפות - ובאיזה מחיר שהוא רוצה.

המשבר החל בשבוע שעבר, כאשר חברת החשמל חתמה על חוזה חדש לאספקת גז במחיר נמוך יחסית לתמחור במשק. החוזה היה אמור לחסוך לה עלויות בכ־50 מיליון דולר בשנה. החיסכון הכספי אמור היה לתרום להוזלת תעריף החשמל כבר בינואר 2021. חברת החשמל חתמה על ההסכם מול 53% מבעלי מאגר תמר - ישראמקו, תמר פטרוליום, דור גז ואוורסט.  

קידוח גז טבעי מאגר תמר | צילום: אלבטרוס

מנגד, דלק קידוחים ושברון, שמחזיקות ב־47% הנותרים, סירבו להכיר בחוזה. שברון, שהיא גם בעלת האסדה וגם קבלנית התפעול שלה, סירבה להעביר לחברת החשמל גז. שברון מסכימה למכור לה אותו רק לפי התעריף שנקבע בחוזה הישן מ־2012, שיקר בכמעט 45% מהחוזה החדש.

מסבב שיחות שנערך ביממה האחרונה בין הרגולטורים לבין חברת החשמל ותמר, עולה שברשות התחרות מצפים מהמחזיקים בתמר להתחיל כבר בימים הקרובים בסבב שיחות אינטנסיבי שיוביל להסכם שיווק מפוצל של גז.

בסביבת רשות התחרות ניתחו את המצב, לרבות טענות לעבירות פליליות לכאורה שהועלו מצדן של חברת החשמל, שותפות תמר ואפילו לובי 99. בשלב זה לא ברור אם מניעת אספקת גז לחברה ממשלתית אכן מהווה עבירה פלילית, וסוגיה זו נמצאת בבחינה. ואולם, ברשות התחרות מצפים שהמגעים הללו יושלמו עד סוף 2020, כאשר המנגנון הטכני הוא הסכם שימוש בצנרת הגז המשותפת לכולם וגיבוש מערך בילינג, חוזה מיסוי ותמלוגים לכל שחקן, עם הסדר טכני שיקבע מי משלם קנסות או אחראי לאי־אספקה.

כפי שפורסם בחמישי האחרון ב"כלכליסט", דלק קידוחים המחזיקה ב־22% ממאגר תמר כבר פנתה בספטמבר לרשות התחרות וביקשה כי תקדם את הנושא.

החשבון המפוצל

בשישי חזרה חברת החשמל לרכוש גז מתמר, אך פיצלה את התשלום, המחיר הזול למי שחתם על החוזה החדש, והמחיר היקר למי שלא הכיר בחוזה - כלומר נובל אנרג'י ודלק קידוחים. כמו כן קבעה חברת החשמל כי במחצית הראשונה של 2021 היא תרכוש רק מהמאגר המתחרה - לווייתן, ובמחצית השנייה תחזור לתמר, רק במידה שהמחיר שם יופחת.

בשותפויות הגז עוד לא ענו רשמית לדרישת הרשות, אולם שברון - שרכשה את נובל אנרג'י - מסתמנת כאגוז קשה לפיצוח. הסכם שיווק בנפרד שייחתם בקרוב, יהפוך את זכות הווטו שהיא מחזיקה על החוזים החדשים לריקה מתוכן. זכות הווטו הוענקה לנובל/שברון במסגרת מתווה הגז, ואושררה לפני כחודש בחוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מאיר לוין.

התרחיש החיובי: הוזלת מחיר

ככל שהצדדים יתקדמו לחתימת חוזה שיווק בנפרד, התרחיש האופטימי הוא שהמשק יעבור למצב של תחרות שלא נרשמה פה מאז החלה הפקת הגז ב־2004, עם ריבוי שחקנים וריבוי מאגרים שאינם תלויים זה בזה. מבחינת הצרכנים, מדובר בבשורה מהותית עם אפשרות להוזלת עלויות רוחביות במשק ובהן חשמל, מים ועלות מוצרי תעשייה רבים.

מנגד, בתרחיש הפסימי שברון לא תוותר על החוזה הישן ותגרור את הצדדים להתכתשות משפטית מתישה שתימשך עד סוף 2021. אז, בכל מקרה תפוג זכות הווטו שלה. בסביבת רשות התחרות אומרים כי אינם ממהרים להתערב בשלב זה, אלא נותנים עוד כמה ימים לצדדים כדי להניע מהלך עצמאי. בכל מקרה, הם מבטיחים שככל שמהלך כזה לא יתקדם, הרשות תתערב בו. בפועל, בידי הרשות כלים לכפות על הצדדים הגעה להסדר, אולם לא ברור אם אכן תפעל לכך.

מאגר תמר מכיל כ־330 מיליארד מ"ק, כולל מאגר הלוויין "תמר SW". לשם השוואה, בלווייתן יש כ־650-500 מיליארד מ"ק, ובכריש/תנין - כ־100 מיליארד. האחזקות מתחלקות בין ישראמקו (28.75%), נובל שברון (25%), דלק קידוחים (22%), תמר פטרוליום (16.75%), דור גז (4%) ואוורסט (3.5%). סך החוזים עומדים על כ־200–210 מיליארד מ"ק. זה משאיר כ־100–120 מיליארד מ"ק פנויים להובלה.

במצב כזה, לפי המתווה תתבצע חלוקה של הגז לפי גודל האחזקה: לישראמקו יוקצו למשל 28.75 מיליארד מ"ק. לשיווק ולנובל - 25 מיליארד.