באוניברסיטת USN שבדרום מזרח נורבגיה ערכו מחקר מעניין על הגישה של הכדורגלנים הצעירים במחלקות הנוער בנורבגיה. בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר כדורגלנים נורבגים מקצוענים ברמות הגבוהות ביותר, אך זה לא בגלל שיש יותר מקצוענים בהכרח. כבר הרבה מאוד שנים רק 0.3% מהנורבגים שרשומים כשחקני כדורגל, הם שחקני כדורגל מקצוענים.
אז מה מבדיל בין המקצוענים לאלו שנשארו ברמה החובבנית? מה מאחורי הפריחה הנורבגית ברמות הגבוהות ביותר? חלק מהמסקנות מהראיונות עם הכדורגלנים הצעירים עשויות לענות על חלק מהשאלות הללו.
במחקר ערכו שיחות וראיונות עם מספר כדורגלנים בין הגילאים 19 עד 26 שחתמו על חוזה מקצועני. המחקר עסק בעיקר במה שדומה בתהליך שהפך אותם למקצוענים כדי לראות אם יש קווי דמיון בין השחקנים.
הנה חלק ממצאי המחקר:
כל השחקנים הדגישו את חשיבות העבודה הקשה והנכונה באימונים. כשמחטיבת הביניים - סביבות גיל 14 - הם כמעט כולם התחילו להתאמן פעמיים ביום על כדורגל. במחקר שמים דגש על אחת מהשיטות של קבוצות כדורגל בנורבגיה - בשיתוף פעולה עם בתי הספר המקומיים והרשויות המקומיות - כדי להשיג אימוני בוקר לכדורגלנים באקדמיות. רוב הכדורגלנים המקצוענים התאמנו מ-8 עד 10, הלכו לבית הספר ואז עשו אימון נוסף אחרי בית הספר.
"היום מתחיל ב-8:00 ומסתיים ב-17:00", אמר אחד מהנחקרים. אחת מהמטרות של הרשויות היתה לצמצם כמה שיותר את "זמן המסע" של כדורגלן - מבית ספר למגרש האימונים וההפך.
מערכת היחסים עם המאמנים גם כן קריטית. השחקנים דיברו על שיחות יומיות עם המאמנים, שבהן הוצבו מטרות לאימונים, משחקים, קריירה וכו'. מטרות ראשיות, מטרות משניות וכדומה. "המאמנים תמיד חשבו יותר על פיתוח השחקן מאשר כל דבר אחר, אז הם היו מאוד מפוקסים על התפתחות כל אינדיבידואל בקבוצה", הסביר אחד הנחקרים.
לפי המחקר, "כמעט כל הנחקרים הבינו שבשביל להיות מקצוען לא רק צריך את האימונים אלא בעיקר את ההבנה של מה שצריך להשיג ולקבל החלטות נכונות". לפי אחד הנחקרים, "אפשר לומר שצריך קצת מזל, אבל אני חושב שצריך לייצר את המזל שלך. אתה צריך לעבוד קשה אבל גם להיות עם הבנה מלאה של מה נכון ומה לא. אתה צריך למצוא את הדרך שלך למקצוענות בעצמך".
רוב הכדורגלנים דיווחו על כך שבקבוצותיהם היה דגש על הפיכת האווירה לכזו בה יש תחרותיות בריאה ובלי קנאה - רוב הילדים מבינים שהם לא יהיו כדורגלנים, אבל האווירה היא של עבודה קשה וגיבוש. "כולם רוצים להיות כדורגלנים וכולם מתאמנים כדי לשחק ולנצח משחקים, אבל חשוב הזמן ביחד. לבלות פשוט בלי כדורגל. חשוב מאוד שהדרך לעשות זאת תהיה נחמדה עם אווירה נחמדה", לפי אחד הכדורגלנים. ואותו כדורגלן דיבר גם על כך ש"צריך להציב אתגרים ותמיד להציב אתגרים חדשים - גם אם אתה עולה לקבוצה הבוגרת ואז חוזר לנוער, חשוב מאוד להשתמש בניסיון בקבוצה הבוגרת כדי לקבל קצת תחושות של מה אתה צריך בשביל להצליח שם".
הכדורגלנים שהצליחו להגיע למקצוענות דיווחו שהמועדונים והמאמנים שלהם הצטיינו בסבלנות, הבנה, קבלה, ראייה לטווח הארוך וידע באימון ספציפי ו"מתקן". המאמנים שצוטטו במחקר דיברו על כך שמה שמייחד את הכדורגלנים שהצליחו להפוך למקצוענים אלו תכונות כגון נחישות, 'תשוקה בוערת' ורצון עז לעבוד. הם הדגישו שהם "האמינו" מגיל צעיר שהשחקנים המדוברים יהיו מקצוענים.
אחד מהדברים היותר מדהימים במחקר זה שכמעט ולא הוזכר בו המילה "כסף" (רק פעם אחת ובהקשר של כמה כסף יש למועדון להשקיע במחלקת הנוער שלו).
מהמחקר עולה שמחלקות הנוער המוצלחות יותר מתקדמות בהתפתחות ולא ניצחונות ושהמאמנים הם יותר מורים מאשר מאמנים. זה אולי נשמע כמו אוטופיה סקנדינבית אבל במחקר גם לא מוזכרת המילה "סוכן" וככל הידוע, הסוכנים נכנסים לתמונה רק אחרי שהשחקנים מקצוענים.
נראה שבנורבגיה הכל מתחיל מלמעלה, מה שמאפשר להקים מועדונים עם אווירה שמאפשרת למועדון להיות גוף חינוכי כייפי שגם מצליח "לייצר" כדורגלנים.
יש בנורבגיה אמנת ספורט, המתארת את הספורט כ"זכות אדם" עבור ילדים ובהצהרה, שממנה נובעים חוקים ותקנות, שמים ערך גבוה במיוחד על "קול הצעירים". "ילדים חייבים לקבל הזדמנות להשתתף בספורט וגם לתכנן את פעילויות הספורט שלהם", לפי המסמך. "הם יחליטו בעצמם איך הם ירצו להתאמן". ולפי המסמך הם אפילו יכולים לוותר על משחקים אם הם מרגישים שהם צריכים. אם ילד רוצה לעבור למועדון אחר הוא יכול לעשות את זה בלי שום בעיה. שום הסגר, שום חוק ספורט שמונע זאת באופן מעשי עם עונש לילד של השעייה לשנה מהספורט. לכן הוא גם לא צריך סוכן שישמור עליו בגיל צעיר.
לשם השוואה, בישראל יש חוק - "חוק הספורט" - שהופך כל כדורגלן, כדורסלן, כדורידן צעיר לרכוש של הקבוצה שלו עד גיל 24. גם אם אין לשחקן חוזה ולא מוצע לו חוזה, הוא לא רשאי לעזוב ולהצטרף לקבוצה חדשה מבלי לשלם פיצויים לקבוצה שגדל בה. קבוצה, דרך אגב, שהוריו שילמו לה הרבה מאוד כסף לאורך השנה. בערך פי 10 יותר ממה שההורים האירופאים הממוצעים משלמים על הילד שלהם לקבוצות.
בגלל הקורונה פספסנו את ההזדמנות לראות משחק בין נבחרת ישראל לנבחרת נורבגיה העולה אבל חשוב להבין שמרטין אודוגור וארלינג הולאנד לא צומחים בוואקום. נבחרת לא הופכת לפתע פתאום לאחת מהנבחרות הצעירות המלהיבות ביותר בעולם. כמו במקרה של בלגיה, איסלנד ואפילו אנגליה - דברים שקורים בשורשי המשחק, משפיעים על צמרתו.
צילום: אי פי איי
