דו"ח של האו"ם: מדינות ספורות בלבד מציגות מענה ראוי למשבר האקלים
לפי דו"ח פער ההסתגלות למשבר האקלים שפרסמה בשבוע שעבר תוכנית הסביבה של הארגון, כמעט 75% מהמדינות מכירות בצורך לתכנן ולהיערך להשפעות הצפויות, אבל רק מעטות גיבשו תוכניות שמספקות מענה ראוי - ורק תקצוב מועט הוקצה על מנת ליישמן. מגיפת הקורונה הקשתה על מדינות רבות לממן פרויקטים בתחום
כמעט שלושה רבעים ממדינות העולם מכירות בצורך לתכנן ולהיערך להתמודדות עם השפעות משבר האקלים, אבל רק מעטות גיבשו תוכניות שמספקות מענה ראוי לצורך זה, ורק תקצוב מועט הוקצה על מנת ליישם תוכניות אלו – כך לפי דו"ח פער ההסתגלות למשבר האקלים שפרסמה בשבוע שעבר תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP).
ב-2020, הטמפרטורה הממוצעת השוותה את שיא כל הזמנים מ-2016, ונרשם מספר שיא של אסונות אקלימיים דוגמת שריפות, סופות טרופיות ובצורות. ואולם לפי הדו"ח, ההשקעה בהסתגלות למזג אוויר קיצוני לא תואמת את העלייה באירועי קיצון.
קראו עוד בכלכליסט
לפי הדו"ח, מדי שנה מועברים למדינות מתפתחות רק 30 מיליארד דולר להתמודדות עם משבר האקלים, פחות ממחצית מהסכום הדרוש שמוערך ב-70 מיליארד דולר. עד סוף העשור צפויות העלויות השנתיות להגיע ל-140 מיליארד עד 300 מיליארד דולר, לאור העלייה הצפויה באירועי קיצון.
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, אמר בעבר שכמחצית מההשקעה העולמית בנושא אקלים צריכה להיות מיועדת להתמודדות עם השפעות המשבר, והשאר להפחתת פליטות גזי חממה. ואולם, בשעה שכספים רבים, כולל שלל חברות פרטיות, מנותבים למאמצי הפחתת פליטות כמו תשתיות אנרגיה מתחדשת, פרויקטים כמו מערכות אזהרה מוקדמת, מחסומים נגד הצפות וניקוז מתקשים למצוא מימון. מגיפת הקורונה, כך לפי הדו"ח, הקשתה על מדינות רבות לממן פרויקטים בתחום ההיערכות למשבר האקלים, והצורך להתמודד איתה הוריד את סוגיה זו במורד סדר העדיפויות הלאומי.
הורדת פליטות גזי חממה לבדה אינה יכולה להיות התשובה למשבר האקלים, שכן גם בתרחיש האופטימי ביותר של הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות, אירועי מזג אוויר קיצוניים אמורים להיות מרובים וחריפים יותר. הפתרונות שמציע הדו"ח כוללים תעדוף תוכניות התאוששות ירוקות, ותעדוף פתרונות מבוססי טבע, כמו נטיעת עצים, שיקום ביצות מנגרוב שמשמשות כחוצץ נגד סופות בחופים, עליית פני הים ועצירת הרס שוניות אלמוגים.
"אנחנו לא אומרים שאנחנו יכולים לסלול את דרכנו מחוץ למשבר האקלים, אבל השפעות הכישלון להיערך אליו יהיו חמורות מאוד, והמדיניות העניות בעולם ישלמו את המחיר הגבוה ביותר ויהיו חשופות למרבית ההשפעות", אמרה מנהלת UNEP, אינגר אנדרסן, לפי דיווח בגארדייאן. "אירועי קיצון כבר גובים מחיר, וממשלות צריכות להתייחס להסתגלות כאל סוגיה חמורה. ככל שנוכל להאיץ יותר את ההשקעות בהסתגלות, כך תפחת העלות האנושית והעלות הכלכלית. זה הגיוני בעבור החברה".