צילום: רויטרס
אם פרנק למפארד פוטר, כל אחד יכול להיות מפוטר
זה המסר העיקרי מפיטוריו של פרנק למפארד מצ'לסי של רומן אברמוביץ'. מועדון כדורגל שמתעקש להישאר פרויקט אישי של אוליגרך חסר סבלנות
26.01.2021, 09:04 | אוריאל דסקל
גם בדרבי קאונטי וגם בצ'לסי, פרנק למפארד תמיד ניסה לשמור על אווירה כייפית במגרש האימונים. לא משנה כמה לחץ היה עליו כמאמן, באיזה רצף תוצאות גרוע הקבוצה נמצאת ואם קוראים בטוויטר לפיטוריו - הדרך שלו להתמודד היתה "לספוג" את הלחץ, להמשיך לעבוד קשה - ולעשות זאת באווירה טובה. ככה אהב לעבוד כשחקן. ככה התמודד (מצוין) עם הלחצים כשחקן.
פרנק למפארד, גדול שחקני צ'לסי בכל הזמנים, למד את הכדורגל שלו אצל חלק מהמאמנים הגדולים בהיסטוריה. ז'וזה מוריניו, חוס הידיניק, קרלו אנצ'לוטי ואחרים. הוא יודע טוב מאוד איזו התנהגות עבדה עבורו ואיזו עבדה פחות. זו גם היתה הגישה שלו בכל הקשור לטקטיקה ואימונים. ולכן גם היה משב של רוח רענן עבור חדר ההלבשה של צ'לסי כשהגיע בתחילת העונה שעברה. לפניו בצ'לסי שחקנים רבים וגם עובדי מועדון רבים סבלו מהיחס, אימונים והתנהגות של מאמנים איטלקיים נוקשים כגון אנטוניו קונטה ומאוריציו סארי - ולמפארד שינה את הגישה הזו ואת התרבות בחדר ההלבשה. למפארד גם יצר קשר חזק מאוד עם האקדמיה של הארגון - אולי המחלקה המוצלחת ביותר בצ'לסי - שמאמנים קודמים, שלא באו מתוך המועדון כמו למפארד - התעלמו ממנה. השנה הראשונה של למפארד היתה מבחן רציני. הקבוצה הושעתה משוק העברות השחקנים בגלל החתמות לא חוקיות של קטינים; הכוכב הגדול ביותר של הקבוצה, אדן האזר, עזב לריאל מדריד והשוער הראשון של הקבוצה היה קפה אריסבלאגה - שלפי כל המדדים, היה השוער הגרוע ביותר בפרמיירליג. למפארד בנה מחדש את הקבוצה משחקני אקדמיה של צ'לסי שהוא וצוותו הכירו מתקופתו בדרבי קאונטי ומקבוצות הנוער של צ'לסי. הוא הכניס להרכב ולרוטציה שחקנים רבים שהובילו - ביחד - את צ'לסי (וגם את נבחרת אנגליה) להישגים כבירים ברמת הנוער: מייסון מאונט, ריס ג'יימס, קאלום הודסון אודוי, פיקאיו טומורי, בילי גילמור וגם תמי אברהם. הכחולים שיחקו כדורגל התקפי ולמרות שלעיתים נראה מופקר, הנתונים הראו שרק מנצ'סטר סיטי ספגו פחות בעיטות ממנו למסגרת. קפה אריסבלאגה, השוער הבעייתי, פשוט לא הצליח לעצור בעיטות וצ'לסי גמגמה למקום בליגת האלופות. אגב, אותו מקום בליגת האלופות הפתיע פרשנים רבים, שציפו שעם מאמן חדש וסגל צעיר ולא מחוזק, לא יגיעו רחוק. למפארד זכה לשבחים על עונתו הראשונה. כאמור, לא הכל היה מושלם אבל נראה היה שזה לא מונע מפרשנים רבים ואפילו מיורגן קלופ להפוך את הקבוצה לפייבוריטית הברורה לאליפות העונה. הסיבה? האמת, היו 220 מיליון סיבות. המועדון - אחרי שנה של השעייה משוק העברות השחקנים - יצא למסע רכש עצום. טימו ורנר וקאי האברץ, שני מהכוכבים הגדולים בבונדסליגה, הגיעו ללונדון; בן צ'ילוול, אולי המגן השמאלי הטוב בליגה, הגיע גם. אליהם הצטרפו פליימייקר מבריק מאייאקס - חאקים זייך ובלם וותיק אגדי בצורת תיאגו סילבה. אפילו השוער היקר בכל הזמנים, קפה אריסבלאגה, הוחלף בשוער טוב ויציב יותר - אדוארד מנדי. שבעה שחקנים חדשים חתמו בקיץ בעלות של 220 מיליון ליש"ט - לא כולל שכר. הציפיות היו גבוהות אך למרות תחילת עונה טובה מאוד, הקבוצה של למפארד התקשתה לשמור על רשת נקייה, הפסידה שישה משחקים בליגה, גמגמה במשחקים הגדולים, ורנר והאברץ התקשו להותיר רושם חיובי ואתמול - אחרי שבועות של ספקולציות לגבי עתידו - המאמן האנגלי הצעיר פוטר. אף אחד לא הופתע.