תתפלאו: כן, אפשר להעסיק ג'וניורים ולהרוויח

"ברור לכולנו איך נראה העובד הטיפוסי בהייטק הישראלי", אמרה קרן הלפרין, מנכ"לית מיזם Place IL, בפאנל במסגרת שבוע הסטארט-אפים של גוגל וכלכליסט. "יש כאן אפילו כמה סביבי שיכולים לתת לכם רמז. מה הבעיה עם זה? הרי הטיפוס הזה עושה עבודה מעולה. לא סתם אנחנו מגיעים להישגים שלנו. אבל ההיצע הזה מוגבל. יש כמות מוגבלת של יוצאי 8200 חילוניים מהמרכז". עוד בפאנל השתתפו כוכבית אלמגור, דירקטורית מחקר ופיתוח בגוגל; אמיר אופק, מנכ"ל AxoniusX; וגיא טיטונוביץ', מנכ"ל ומייסד משותף, CHEQ.

לכל כתבות שבוע הסטארט-אפים לחצו כאן

קרן, אני אשמח שתספרי על מיזם Place IL, איך הוא התחיל ואיזו בעיה הוא פותר בתעשיית ההייטק?

"את המיזם הזה הקמתי לפני שנה וחצי יחד עם עידן טנדלר, שהוא סגן נשיא בכיר בפאלו אלטו נטוורקס. המיזם בא לפתור בעיה של ביקוש והיצע בהייטק, של כוח אדם. בעצם, אם ניזכר לפני שנה וחצי היה ברור מאשר היום, אבל גם היום ההייטק בארץ צריך הרבה מאוד עובדים. מחפש כל הזמן עובדים איכותיים, שמתאימים לסטנדרטים של התעשייה ותורמים לתנופה של כל הכלכלה הישראלית. אבל לא תמיד יש להם מספיק היצע. ההיצע הזה מגיע ממקומות מאוד ברורים וקבועים וטבעיים.

"זאת אומרת, יש איזושהי שבלונה שמספקת את כח האדם להייטק הישראלי. יש איכויות נהדרות גם בקרב אנשים שונים מאוד מאותו טייפקאסט. אנשים מהחברה הערבית, חרדים, יוצאי אתיופיה, תושבי פריפריה ואנשים שסתם ככה לא שירתו ב-8200 מסיבות אחרות. גם הם יכולים להשתלב ולתרום לכולנו. אבל ההייטק לא יודע לשלב אותם. הוא לא יודע לאתר אותם ואחר כך לא יודע לגייס ולשלב אותם.

"זה מה ש-Place IL עושה. אנחנו מוצאים את אותם מועמדים. לא צריך להכשיר אותם. הם כבר הוכשרו באוניברסיטאות ובמכללות. מוצאים אותם ולאחר שאנחנו מסננים אותם, מציעים אותם לחברות בתור עובדים ולפני כן, בתור מתמחים, כדי שהחברות יוכלו לבחון אם יש כאן באמת התאמה".

אמיר, אתם לקוח מרוצה של Place IL. אשמח לדעת איך נוצר החיבור ביניכם. מתי הבנתם שיש לך צורך בגיוון הג'וניורים שלכם.

"קרן ואני מכירים מ-8200. כשקרן באה עם הרעיון, נדלקתי עליו. עוד לפני בכלל לראות את הצורך והכל, במהות כמו שקרן הסבירה, בתעשיית ההייטק היום, ובחברה הישראלית היום יש חוסר בגיוון. יש יותר מדי שבלונות שחוזרות על עצמן. אנשים לא ממש מתרועעים אחד עם השני. בחברות סטארט-אפ, הגיוון הזה מאוד קריטי. זה מאוד נפוץ בארצות הברית, נושא הגיוון והכלה. ככל שחברות ישראליות רואות את החשיבות הזו, כשמסתכלים על סטארט-אפים בתחילת הדרך, זה עדיין לא נתפס.

"אנחנו באקסוניוס מתעסקים בחדשנות מדי יום. זה בעצם מה שאנחנו עושים. כדי לייצר סביבה חדשנית, שיכולה לבוא עם מוצרים חדשים, צריך לייצר מגוון אנושי. פעם אחת ניסינו להביא יותר נשים, זה גם לא היה פשוט. כשקרן באה עם הרעיון של Place IL, להנגיש אוכלוסיות בתת-ייצוג אצלנו, אמרנו, 'בואו ננסה'. גייסנו לפני שנה וחצי שני ג'וניורים, אחמד והישאם, והם השתלבו מהר מאוד בצוות. אחד הדברים שהפתיעו אותנו לטובה הוא שאנשים מגיעים כבר עם הכשרה. כי אחד המכשולים הראשונים שאתה צריך להתגבר עליהם עם ג'וניורים, לא משנה מאיזה רקע, זה להכשיר אותם ולהכניס אותם לעניינים".

כוכבית, גם אתם בגוגל מודעים למחסור בגיוון בתעשייה. כמי שמייעצת לסטארט-אפים, הייתי רוצה לדעת מה הפילוסופיה שלך כשזה נוגע לגיוון ולגיוס של ג'וניורים ממקומות אחרים.

אני חושבת שכבר אמרת את זה, שגוגל היא ספונסר של Place IL ובהחלט מקדמת את היוזמה המבורכת הזו. אספר על יוזמות נוספות מנקודת המבט שלי. היום, כדי להוביל מיזמי פיתוח לכדי הוצאה לפועל, יש המון משימות. חלקן בחוד החנית, שדורשות המון ניסיון והכשרה, ויש משימות של המסייעת. אני חושבת שבסופו של דבר, כשאנחנו רוצים להקים איזשהו צוות, קבוצה שתביא מיזם לכדי ביצוע, אנחנו צריכים לשלב אנשים שונים מרקעים שונים. זה מביא לעבודה הרבה יותר טובה בצוות. אני במהלך הקריירה ראיתי את הרעב של ג'וניורים להצליח. אני רואה את זה גם היום בפרויקטים בקבוצה שלי. כשאני יוצאת מהמשרד, אתה רואה אותם עדיין יושבים במשרד ומתכנתים. זה מדהים. בנוסף לזאת, אני רואה את המקום של האנשים הבכירים לבנות לעצמם סוג של מסלול קריירה להדרכה, לניהול. גם אתה, כאדם עם ניסיון, רוצה להוביל מישהו. בצוותים מגוונים, הסימביוזה הזו יכולה להיות מדהימה.

גיא, אתם נמנעתם מהעסקת ג'וניורים בתחילת דרככם. מה השתנה ואיך הבנתם שיש צורך בג'וניורים וכדי להשתמש במקום הפריווילגי כדי לתת להם הזדמנויות?

"אני חושב שהבאתם אותי בתור ערס המחמד הצבעוני. אני אענה בהתאם. בתחילת הדרך, כולנו מאוד פריווילגים כי אנחנו ישראלים. יש לנו פה כל מיני נכסים מדהימים שהפכו אותנו לאומת הסטארט-אפ, אחד מהם זה הצבא. הלכתי לחמ"ן תלפיות וקיבלתי הכשרות וניסיון מאוד רלוונטיים.

"לצד הפריווילגיות הזו, גם שלי האישית וגם שלנו כישראלים, שניתנו להם ההזדמנויות האלה וחיים בדמוקרטיה יפהפייה, ההתחלה של מייסד בסטארט-אפ היא כאמור פריווילגית, כי לא קשה לנו לפרנס את הבית כשאנחנו מתחילים את הדרך. זו נקודת התחלה גבוהה, אבל זה מסע מאוד קשה. בהתחלה אין כסף ואין זמן. ריד הופמן מלינקדאין קרא לזה, 'לבנות את המטוס בזמן שאתה מטיס אותו'. אין לך את הפריווילגיה להתעכב על אנשים בלי ניסיון וכו'. כי המצרך היחיד שנדיר יותר מכסף הוא זמן, במסלול הזה. לכן טענתי תוך כדי ביקורת עצמית, שאני לא מצפה שלסטארט-אפים תהיה הפריווילגיה להעסיק ג'וניורים. אבל היום CHEQ היא הרבה מאוד עובדים. גייסנו 200 מיליון דולר. אנחנו קנטאור תכף מבחינת הכנסות. אז לנו יש את הפריווילגיה הזו, ואפילו את המחויבות, להשקיע זמן בג'וניורים ולתרום לתעשייה ולמדינת ישראל".