אמיר ירון: "חקיקה שנכנסת לשוק? נגידים בעולם התכווצו כששמעו את זה"

"אנחנו עם ביצועי חסר בשוק המניות הישראלי, והעובדות בשטח הן של התנתקות שער החליפין עם פיחות עודף של בערך 10%", כך התייחס הבוקר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון להשלכות שכבר נגרמו למשק הישראלי, על רקע ההפיכה המשטרית.

ירון אמר את הדברים בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי במסגרת שיחה עם סגן עורכת כלכליסט גולן פרידנפלד.

אנחנו לפני שבוע קריטי. מחר יצביעו על החוק הראשון בהפיכה המשטרית. לפני 3 חודשים ציינתם שהמשק ייאבד 50 מיליארד שקל בשנה אם החוקים הללו יעברו. האם הרכבת מתחילה לנוע קדימה ואנחנו בדרך לאובדן של מיליארדים?

פרופ' ירון: "העובדות בשטח הן התנתקות של שער החליפין, ואנחנו עם ביצועי חסר בשוק המניות. בערך פיחות עודף של עשרה אחוז", ציין הפרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, בשיחה עם גולן פרידנפלד, בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי.

"אנחנו עם ביצועי חסר בשוק המניות הישראלי. לגבי התרחישים הבאים, קשה לדעת מתי הם יגיעו. לכן התחזית שלנו נפרשת על פני שלוש שנים. אנחנו יודעים שההייטק חשוב, ובמידה שנראה עלייה בפרמיות הסיכון, נראה שחיקה בצריכה לפי אותה תחזית, שמכוילת לנתוני 2001 - אבל אי אפשר להגיד שזה יקרה מחר. לדברים האלה לוקח זמן. זאת אם הדברים אכן יתממשו בעקבות הליכי החקיקה".

אתה נפגש עם נגידי הבנק של אירופה וארצות הברית. מה מדאיג אותם לגבי מה שקורה בישראל?

ירון: "הם מאוד רוצים להבין מה קורה פה. הם מודעים לחשיבותה של עצמאות הבנקים המרכזיים ורואים ניסיונות חקיקה שנכנסים למגנוני השוק - ופה יש דעה גורפת. הם מבינים שזה דבר שאסור שיתבצע. הם פשוט מתכווצים כשהם שומעים את זה".

שר האוצר התבטא לאחרונה: "אני מציע למי שלא ספקולנט להתנתק מהברומטר הזה של שער הדולר". אתה מוזמן לבחור תשובה אמריקאית - א. שטויות ב. ממש שטויות ג. אין תגובה.

"שוק המט"ח הוא השוק הכי גדול והוא מגלם פרמיית סיכון. אמרתי את מה שאמרתי לגבי החצי שנה האחרונה. זה משקף איזושהי פרמיית סיכון, אי ודאות שכרוכה בחקיקה. ואני חושב שזה מדבר בעד עצמו".

אנחנו רואים שהאינפלציה נרגעת. אנחנו יכולים להיות כבר רגועים?

"תראה, הנתונים האחרונים איפשרו לנו לקחת נשימה אבל המאבק בעיצומו. להוריד את שני הקילו האחרונים בדיאטה זה הכי קשה לפעמים. אנחנו יודעים שהאינפלציה פוגעת בעיקר בשכבות החלשות. בהמשך הדרך אנחנו סבורים שסביבת הריבית הנוכחית מרסנת ותוביל אותנו למרכז היעד בתוך 2024, אבל אם נראה התפתחויות שמפתיעות אותנו לרעה, לא נהסס להעלות שוב את הריבית, במידת הצורך".

יכול להיות שהריביות יתמתנו, אבל בישראל בגלל היחלשות שער השקל, נצטרך להישאר עם ריבית גבוהה?

ירון: "בכל העולם סבורים שסביבת הריבית הגבוהה תישאר לאורך זמן. גם אנחנו בחטיבת המחקר משערים שהריבית תישאר בסביבות 4.75% או 5%. אנחנו אמורים לגלוש חזרה ליעד האינפלציה של 1% עד 3%. אם יהיו התפתחויות והאינפלציה תרד בקצב שלא חזינו, ייתכן שנצטרך לרסן מעט יותר".

נראה ירידות ריבית ב-2024? תרחיש אפשרי?

ירון: "אני חושב שאי שם, אם נראה שהאינפלציה נמצאת באופן יותר מובהק בסביבת יעד האינפלציה שלנו, נוכל להתחיל לשחרר את הרסן. אנחנו מעריכים כי בעוד שנה מעכשיו, נצטרך להשאיר את הריבית ברמתה הנוכחית".

אנחנו רואים שהבנקים עושים יותר מאשר בעבר, אבל למה אתם לא מכוונים את פעילות הבנקים?

ירון: "אנחנו אידיאולוגית מנסים לא להיכנס לעולם של מנגנוני השוק וקביעת מחירים. לאורך כל הדרך אנחנו בהחלט דחפנו את הבנקים בנושא תמסורת הפקדונות. היא גבוהה לאין ערוך מאשר בשאר העולם. אבל גם הכנסות הבנקים הן בריבית משתנה. אז באופן יחסי, התמסורת למרות שהיא גבוהה, אפשרה לבנקים להגדיל את הרווחים שלהם. זה נכון גם בכל שאר העולם.

"הבנקים צריכים להקל את הנטל על קבוצות מובחנות בתחום המשכנתאות, וגם להקל על לקוחות בנושא הריבית על האוברדראפט. חלקם קיזזו את האוברדראפט מול העו"ש החיובי במהלך החודש. לא אמרנו לבנקים לעשות זאת; זה חלק מסביבה תחרותית. אנחנו רואים לא מעט משקי בית שיש להם חלק גדול מהנכסים בעו"ש ויש חשיבות להאיר את עיני הלקוח להסיט את הכסף שהם לא צריכים באופן נזיל למקומות אחרים. אנחנו ניכנס למתווה מאוד מסודר שיתבצע בצורה אקטיבית מול הלקוחות".

מה חשוב לדעתך שהממשלה תקדם בימים אלה?

ירון: "קודם כל, מטרו. חייבים לקדם את נושא התחבורה. אני לא מבין למה זה לא מתקדם. זה חשוב לנושא האורבני, להכניס אנשים במהירות לערים המרכזיות ואנחנו נמצאים בפיגור כבר שנים. אנחנו צריכים להפסיק להתמהמה עם זה. נושא שני: הון אנושי. אנחנו חייבים להכניס עוד אוכלוסיות עם ידע, זה אומר לימודי ליב"ה. אין מה לעשות. אנחנו רוצים שגברים חרדים ונשים במגזר הערבי יצטרפו לשוק העבודה. אבל באופן כללי הנתונים בארץ צריכים להשתפר. אנחנו חייבים לשפר את מערכת החינוך וללמד את מקצועות הטכנולוגיה. בתחום הפיננסי - אני מקווה שאנחנו בקו הסיום - צריך לקדם את נושא האיגו"ח. אני מאמין שזה יהיה 'גיים צ'יינג'ר' מבחינת שכלול המערכת הפיננסית".