השוואת תנאים? לא בטוח שהכסף יגיע למורים החרדיים

בתוך ודשיים צפויה הכנסת לאשר תקציב חדש שבו תוספת של 1.65 מיליארד שקל לחינוך החרדי. יחד עם הגידול הטבעי התוספת תגיע ל־2 מיליארד שקל. מדובר בתוספת עתק של שני שלישים מהתקציב הנוכחי. הסכום הזה לא כולל את התוספת לישיבות שתקציבן יוכפל. רוב הכסף יופנה לשתי רשתות החינוך המפלגתיות – החינוך העצמאי של אגודת ישראל ומעיין החינוך התורני (בני יוסף) המיועדות בעיקר לבנות חרדיות ולבנים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. מיעוטו יגיע לתלמודי התורה לבנים שבהם אין לימודי ליבה.

ישיבה במקום עבודה הנזקים של תוספות העתק לחינוך החרדי התקציבים המוגדלים לחינוך החרדי יסכלו הרחבת לימודי הליבה ויממנו בעקיפין יותר אברכים שחר אילןלכתבה המלאה

הנימוק העיקרי שניתן שוב ושוב להגדלת התקציבים הוא השוואת השכר והתנאים של המורים והגננות מהחברה החרדית לשכר המורים בחינוך הממלכתי אף על פי שהם מלמדים ברשתות פרטיות. אלא שדו"ח של מבקר המדינה וכן גל של תביעות ייצוגיות ומחקר על החינוך החרדי מגלים שחלק משמעותי מהכסף שמעבירה המדינה למשכורות המורים החרדים לא מועבר להם על ידי הרשתות, אלא מנותב למקומות אחרים. כעת עולה חשש כי כך צפוי לקרות גם הפעם.

החינוך החרדי היסודי כולל (על פי נתוני המכון החרדי למחקרי מדיניות) 265 אלף תלמידים והוא מורכב מארבעה סוגי מוסדות: החינוך הממלכתי חרדי (10,000 תלמידים), רשתות החינוך המפלגתיות שמוגדרות מוכר שאינו רשמי (מוכש"ר) ומקבלות תקציב זהה לחינוך הממלכתי (170 אלף תלמידים), החינוך המוכר שאינו רשמי שאמור ללמד 75% מתוכנית הליבה ולקבל 75% מהתקצוב של בתי הספר הממלכתיים, ומוסדות הפטור שפטורים מחלק גדול מהפיקוח ומתוכנית הליבה ואמורים לקבל 55% מהתקצוב.

במשא ומתן הקואליציוני קיבלו המפלגות החרדיות התחייבויות לתוספות עתק של מיליארדים רבים לחינוך. בפועל הוסכם שב־2023 תהיה תוספת של 1.65 מיליארד שקל, וב־2024 יועברו כנראה מיליארד שקלים נוספים. כפי שפורסם ב"כלכליסט", התוספות האלו מוחבאות ברזרבה התקציבית ואינן מופיעות בסעיפי החינוך החרדי בתקציב. יו"ר ועדת הכספים של הכנסת ח"כ משה גפני מדגל התורה טען בספטמבר כי "יש אפליה פסולה של עובדי ההוראה החרדים. אנחנו לא ניכנס לשום קואליציה בלי ששכר צוותי ההוראה של המגזר החרדי יושווה במלואו לזה של המגזר הכללי". ואילו יו"ר אגודת ישראל יצחק גולדקנופף אמר אז כי "לא ייתכן שמלמדים שלנו בחדרים ומורות בבתי ספר וסמינרים יקבלו פחות מאחרים”.

ח"כ משה (קינלי) טור־פז מיש עתיד, שהיה מנהל מינהל החינוך של עיריית ירושלים, מציין שהרשתות יקבלו את הכסף בלי להעניק בתמורה שום תוספות של לימודי ליבה. אבל בעיה משמעותית נוספת היא שהניסיון מראה שחלק משמעותי מהכסף עלול לא להגיע למורים ולגננות אלא ינותב על ידי הרשתות והבעלויות למטרות אחרות. "אף אחד לא בודק שהם ייתנו את זה למי שצריך", אומר טור־פז. זאת אף שהתשלום במוסדות חינוך החרדיים שמתוקצבים ב־100% צריך להיות כמו במוסדות חינוך רשמיים וגם המוסדות האחרים חייבים לשמור על חוקי העבודה.

מבקר המדינה פרסם ב־2020 דו"ח ובו ממצאים קשים על העלמות הכסף שמיועד למורים החרדים. המבקר בדק 78 דו"חות של רואי חשבון חיצוניים על מוסדות חרדיים שבהם נמצאו ממצאים שליליים. ב־70 דו"חות שהם 90% מהדו"חות השליליים צוין שהבעלויות של מוסדות החינוך החרדיים לא שילמו לעובדי הוראה (מורים, מנהלים, גננות, סייעות ועוד) את מלוא השכר או ההטבות הסוציאליות שהן מחויבות לשלם.

המבקר מצא עוד כי "בביקורת מ־2019, שבה נבדקו 27 בתי ספר יסודיים לבנות של החינוך העצמאי והמעיין, נצפו מספר בתי ספר שבהם המורות מבצעות שעות בהתנדבות, כפי הנראה שלא מרצונן". בפגישות של אנשי המבקר עם אנשי ההסתדרות ועם עובדי הוראה חרדים עלו הטענות הבאות על שיטות לעושק מורים, גננות וסייעות חרדים: "הסוואת אי־תשלום שכר מלא באמצעות דיווח לא נכון למשרד החינוך על העסקת עו"ה (עובדי הוראה); תשלום שכר נמוך מהנדרש לעו"ה לפי הכשרתו המקצועית; אי־תשלום מלא של זכויות שונות, לרבות זכויות פנסיוניות; ציון בתלוש השכר של עו"ה על שיעור משרה נמוך ממה שהוא מבצע בפועל ואי־תשלום מלוא השכר והזכויות של העובד; דרישה מעו"ה לתרום לעמותה הקשורה לבעלות, עד לכדי 'מעשר', דרישה של בעלויות מעו"ה לעבוד בחופשת הקיץ ללא תמורה". בין היתר, המבקר מתייחס בפירוט לפרשה שבמסגרתה משרד החינוך דרש ממעסיק של גננות חרדיות לשלם להן כחוק. הוא עשה זאת אבל הורה להן לממן את הוצאות הגן.

המבקר קובע כי "אין כלי התרעתי ישים שיגרום לבעלות לעמוד בחובותיה ולשלם לעובדיה את שכרם כחוק". אחד הדברים שמאפשרים את התופעה לפי המבקר הוא שלמשרד יש נתונים רק על 14 אלף עובדי הוראה חרדים מתוך 32 אלף, כלומר פחות מחצי. לגבי היתר, "המשרד חסר נתונים על זהותם, השכלתם, כישוריהם, היקפי משרותיהם ועל התחומים שהם מלמדים". המבקר קובע עוד כי "הפיקוח, הבקרה והאכיפה של משרד החינוך על הבעלויות החרדיות ועל הדרך שבה הן מנצלות את התקציב הניתן להן מצומצמים ביותר". בשנים האחרונות המשרד החל לפתוח תיקי הוראה גם לעובדי ההוראה החרדים אך הדבר מתנהל לאט וייקח עוד שנים.

ממחקר של שתי חוקרות חרדיות עלה כי 22% מהמועסקים בחינוך החרדי אינם מקבלים דמי הבראה. בגנים החרדיים וברשתות החינוך המפלגתיות למחצית מהעובדות אין קרן השתלמות

המבקר מתבסס, בין היתר, על מחקר של החוקרות החרדיות מיכל צ'רנוביצקי ודבורה פלדמן שכותרתו "החצר האחורית של החינוך בישראל". החוקרות התבססו, בין היתר, על שאלונים שעליהם השיבו יותר ממאה עובדים וגננות בחינוך החרדי. בין העדויות שהביאו: "גננת עם 11 שנות ותק מרוויחה 2,800 שקל בחודש נטו, ללא פנסיה או ימי מחלה, ופוטרה מספר פעמים כדי למנוע ממנה תשלום בחודשי הקיץ; גננת עם 9 שנות ותק, המועסקת 36 שעות בשבוע, משתכרת 3,900 שקל נטו בלבד, איננה זכאית לדמי הבראה או קרן השתלמות, ומפוטרת ומוחזרת לעבודה מדי שנה". מסקר שערכו החוקרות עלה כי 22% מהמועסקים בחינוך החרדי אינם מקבלים דמי הבראה כלל. בגנים החרדיים ובמוסדות המוכש”ר מחצית המורות והגננות דיווחו שאין להן קרן השתלמות. במוסדות הפטור היה רק עובד אחד שהייתה לו קרן.

"תופעה נוספת שחזרה על עצמה בסקר שערכנו היא דיווח כוזב ופערים בין הרישום בתלוש המשכורת לבין השכר שניתן בפועל. בחלק מהמקרים התלוש פירט מספר שעות קטן יותר מכפי שבוצעו בפועל, או כלל דיווח על דמי הבראה וביגוד שלא הועברו לידי העובד". בנוסף, "במקרים רבים המעסיק מפריש מעשר משכר העובד: חלק מהמשכורת מופקע מהעובד, ומועבר לעמותה המפעילה את בית הספר או לעמותה אחרת". לדברי צ'רנוביצקי ופלדמן, "אחת התופעות החמורות היא פגיעה בזכויות מורים על מנת להעביר כספים לידי גורמים פיקטיביים, למשל אנשים שאינם מלמדים בפועל. בחלק מהמקרים מדובר בקרובי משפחה של אותם מנהלים".

הציבור נחשף לתופעת עושק עובדי ההוראה החרדים בקיץ האחרון כשהתפתח גל מחאה נגד הצנחתו של מנכ"ל רשת גני בית יעקב אז, יצחק גולדקנופף, לתפקיד יו"ר אגודת ישראל, בטענה שהוא סמל לפגיעה בזכויות של גננות. גולדקנופף טען שאין תביעות נגד הרשת. אבל "כלכליסט" פרסם בקשה להכרה בתביעה ייצוגית נגד רשת הגנים בית יעקב, שהגישו עורכי הדין ראובן ויעקב ביטון מירושלים על הפרשת דמי פנסיה חלקיים ואי־תשלום התוספת המגיעה לאמא לילד במעון. "אין חולק על כך שהרשת קיבלה תקציב מאת המדינה עבור הקבוצה הייצוגית, אולם באטימות לב והתעמרות לא העבירו את התשלום המחויב לידי עובדותיה. מדובר בעשיית עושר שלא במשפט", כתבו עורכי הדין.

בשנים האחרונות, עם התרופפות האיסור על פנייה לבתי משפט חילוניים בציבור החרדי, הלכה והתפשטה התופעה של הגשת בקשות לתביעות ייצוגיות על אי־העברת כספים לעובדים. כרגע יש ארבע תביעות נגד החינוך העצמאי של אגודת ישראל ושתיים נגד רשת המעיין של ש"ס. הבעיה היא שכיוון שמדובר ברשתות שמקבלות מימון מלא מהמדינה, במקרה של הפסד בתלונות, מי שישלם יהיה קרוב לוודאי משלם המסים. זו עסקה מדהימה מבחינתן: לא לשלם למורים ולנתב חלק מהכסף למקומות אחרים, וכאשר תובעים אותן, אין להן בעצם שום סיכון.

כך, למשל, מורה לשעבר ברשת החינוך העצמאי הגיש תביעה ייצוגית שמוערכת ב־70 עד 200 מיליון שקל נגד הרשת בשל אי־תשלום שעות תפילה. בתגובת המדינה נכתב כי "משרד החינוך מעביר תקציב לחינוך העצמאי גם עבור רכיב שעת התפילה ועל המשיבה לשלם בהתאם למורים". המדינה גם "שוללת מכל וכל את טענת החינוך העצמאי שסכומי התקצוב משולמים ישירות מקופת המדינה אל חשבונות הבנק של העובדים", ומבהירה: "החינוך העצמאי קובע את גובה השכר שהוא משלם לכל עובד".

לאן הולך הכסף? אחת הדרכים העיקריות להגדלת החינוך החרדי היא העיקרון לא לדחות שום תלמיד. לשם כך פותחים מוסדות שאינם עומדים בתקן ולכן לא מתוקצבים. לפי פרקליטות המדינה, זו מטרה מרכזית. בתשובת המדינה לאחת התביעות נגד החינוך העצמאי נאמר ש"בהתאם לנתונים המצויים בידי המדינה, מרכז החינוך העצמאי נוהג להעביר הקצאת שעות בין מוסדות חינוך בניגוד לכאורה לתקנון ולכללי המינהל התקין".

אלא שתביעה על אי תשלום שכר שהגישה בראשית השנה מי שהייתה עורכת בעיתון הילדים של ש"ס "אביבים" תהילה חזקיאן, באמצעות עו"ד פיני קלמן, מבהירה לכאורה שהכסף בעצם יכול לשמש לכל מטרה. על פי התביעה, כן שולמו לחזקיאן 67 אלף שקל עבור עבודתה כעורכת בתלוש שכר כמורה.

ממשרד החינוך נמסר: "הבקרה על תשלום שכרם של המורים ברשתות החינוך החרדי היא בסמכות משרד האוצר. אשר למוסדות חינוך פטור ומוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, המשרד מבצע בקרה שוטפת עליהם כדי לוודא שהם עומדים בכל הכללים והנהלים הנדרשים".

ממשרד האוצר נמסר: "על פי הנחיית שרי האוצר והחינוך, הגדלת תקציבי החינוך החרדי תשמש לשיפור תנאי השכר של המורים. בימים אלו הדרג המקצועי במשרדים עוסק בקידום ההליכים הטכניים ליישום מדיניות זו".

השר במשרד החינוך חיים ביטון מש"ס, האחראי על החינוך החרדי: "אין שום סיבה שרפורמת אופק חדש הכוללת שעות פרטניות לילדים לא הגיעה אלינו. כמו כן, אין לרשתות שום אפשרות לא להעביר כסף למורה, כי יש ברשתות חשב של האוצר וגם אין שום אינטרס".

מנכ"ל מעיין החינוך התורני בני יוסף, אבנר עמר: "כל הכסף מגיע למורים ולא מגיע למקום אחר".

מלשכת השר גולדקנופף נמסר: "יהדות התורה נשלחה על ידי גדולי ישראל להיטיב עם מוסדות החינוך החרדי וכך אנו עושים ומתקנים עוול היסטורי. לא מינו אותנו לבצע בקרה או פיקוח. אנחנו מאמינים ומקווים כי משרד החינוך יבצע בקרה ויעמוד על זכויותיהם של עובדי ההוראה".

מהחינוך העצמאי נמסר: "הרשת פועלת ליישום תכנית אופק חדש מתוך הכרה כי מורי ומורות הרשת ראויים לתנאים הנובעים מכך, אשר שנים לא זכו להם. הרשת שומרת כנדרש ולפי הדין על זכויות עובדיה השונים, ובכלל זה הצוותים החינוכיים, ומשקיעה מאמץ רב בפעולות לשיפורן".