"ההישג" של סילמן: הצריכה לנפש של הכלים החד-פעמיים בישראל - פי 5 מבאירופה

בסוף ינואר, עם הקמתה, מיהרה הממשלה בראשות בנימין נתניהו לבטל את המס על כלים חד־פעמיים שהוטל על ידי ממשלת בנט־לפיד. זה היה אחד הצעדים הראשונים אותם ביצעה הממשלה ובהם התהדרה, לאחר קמפיין בחירות בו הבטיחו מפלגותיה למחוק את הצעד הסביבתי שהוביל לירידה חדה בצריכת הכלים המזיקים לסביבה.

לאחר שהתברר כי המס שהכפיל את מחיר הכלים החד־פעמיים הצליח להפחית באפקטיביות את השימוש בהם בשיעור של כ־34% בתוך 11 חודשים, החליטה הממשלה לגבש "חלופה מיטיבה ונכונה לכלל אזרחי מדינת ישראל", כך לדברי השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן. אולם עד היום, החלופה לא הוצגה והכלים המזיקים ממשיכים לזהם.

לאחר שימוש קצר שמסתכם לרוב בדקות בודדות, הכלים החד־פעמיים הופכים לפסולת הגורמת לנזק סביבתי משמעותי. הם אינם ניתנים למחזור, וכאשר פלסטיק מגיע למזבלות או לטבע הוא לא מתכלה לעולם, אלא מתפרק, מגיע למערכות הטבעיות ודרכן גם למזון ולשתיה אותם אנו צורכים.

ברחבי העולם, מטילות מדינות איסור מכירה על חלק מהכלים החד־פעמיים המזהמים. בישראל הוחלט על צעד מרוכך, שמטרתו להפחית את השימוש ולגלם את מחיר הנזק הסביבתי במחירם של הכלים, אך לא למנוע מהציבור המעוניין בכך להשתמש בהם ולאפשר לו חופש בחירה מלא.

ישראל מכורה לכלים החד־פעמיים, בשנים 2009–2020 הצריכה לנפש הוכפלה והיקף הצריכה הביתית של כלי פלסטיק חד־פעמיים בישראל נמצא גבוה במיוחד: 7.5 ק"ג לנפש בשנה - פי 5 מהצריכה הביתית באירופה, כך לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, טרם הטלת המס. בממשלה מכירים היטב את הנתונים, שאף הוצגו בפני שריה עם ההחלטה לביטול המס. סילמן התנגדה לביטול המס "ללא חלופה ראויה", לאחר שהמס השיג את מטרותיו. כך החליטה הממשלה כי יובאו צעדים חלופיים בתוך שישה חודשים, כלומר עד ה־29 ביולי, אולם המועד חלף ללא תוכנית חליפית שהוצגה או אושרה על ידי הממשלה.

לדברי ד"ר שירי צמח שמיר, ראש תכנית קיימות, כלכלה וניתוח נתונים באוניברסיטת רייכמן, ״צריכת כלים חד־פעמיים היא השפעה חיצונית שלילית. כלומר, פעולה של צריכה שמשפיעה לרעה על אחרים (זיהום הסביבה, פסולת, ועוד). כדי לצמצם את ההשפעה החיצונית הזו, על פי עקרונות כלכלת הסביבה, מס על מוצר או מס על זיהום, הוא הכלי היעיל ביותר להפנמת השפעות חיצוניות שליליות. ברגע שמוטל מס, והצרכן מודע לכך, אין ספק שיש לכך השפעה על הכמויות הנצרכות, בעיקר כאשר מדובר על מוצרים שלהם תחליפים קרובים ואז צרכנים יעדיפו לעבור לצרוך מוצרים זולים יחסית למוצר שהתייקר".

ארגוני הסביבה גרינפיס צלול ופלסטיק פרי ישראל, בשיתוף מומחים מהקואליציה למניעת זיהום פלסטיק בישראל, העבירו למשרד להגנת הסביבה מסמך המלצות לצעדים שונים לביצוע לאחר ביטול המס על הכלים החד־פעמיים. לדברי הארגונים, ישראל היא המדינה היחידה בעולם שצועדת לאחור בכל הקשור להפחתה במקור של פסולת פלסטיק ומעבר לשימוש חוזר. בין היתר, הציעו הארגונים כי הממשלה תפעל להוציא את הכלים החד־פעמיים מבסיסי צה"ל, תרחיב את חוק השקיות, תאסור רכש שימוש בחד״פ ברשויות המוניציפליות, תאסור הכנסה ומכירה של הכלים המזיקים בחופים, פארקים ושמורות טבע, תאסור הגשת מזון בכלים חד־פעמיים בישיבה במסעדות/ מלונות וכדומה.

מור גלבוע, מנכ"ל צלול, אומר כי ללא תוכנית מקיפה לטיפול במפגעי הפלסטיק החד־פעמי, ישראל תמשיך לדשדש מאחורי העולם ולגדוש את המזבלות והטבע בכלים המזיקים. לדבריו, ״אין ספק שהצמדת ערך כלכלי לפלסטיק חד־פעמי, שתוך זמן קצר הופך לפסולת, היא דרך המלך למנוע ממנו להפוך למפגע סביבתי שישאר בסביבה מאות שנים קדימה".

גלבוע מוסיף ש"המספרים מדברים בעד עצמם: בסקר פסולת שערכנו עם עמותת אדם טבע ודין וד"ר גליה פסטרנק נמצא כי החקיקה והמיסוי על החד"פ גרמו לירידה דרמטית בפסולת של מכלי משקה גדולים וקטנים ושל כלי פלסטיק חד־פעמיים בחופים. מדינת ישראל חייבת להוביל מדיניות הרבה יותר מתקדמת ונרחבת בצמצום פסולת חד־פעמית. לצערנו המיסוי על החד־פעמי לא הוטמע בצורה הולמת בקהילות שעושות שימוש רב בכלים הללו והפך למס שקיבל פרשנות פוליטית בעייתית מאוד. המצב בו אנחנו מחפשים פתרונות וחלופות למיסוי הוא מצב בעייתי שכן זאת לא הדרך הנכונה להתמודד עם הסוגייה. היינו אמורים עכשיו לחשוב כיצד משפרים את המצב ומקלים על הקהילות השונות להתמודד איתו בצורה נוחה ומאפשרת יותר. הפלסטיק החד־פעמי הוא מאויבי הסביבה והבריאות הגדולים ביותר וכל המחקרים הרפואיים מראים על השפעות קשות גם בתחום הבריאותי".

מהמשרד להגנת הסביבה ומהשרה סילמן לא נמסרה תגובה.