ההסכם "ההיסטורי" בין הכדורגלניות להתאחדות הכדורגל הוא בעיקר יח"צ

בחודש יוני יצאו בהתאחדות לכדורגל ואיתם ארגון השחקנים ויו״ר הארגון ומובילת המאבק, קארין סנדל בהודעה על "הסכם היסטורי" עם שחקניות נבחרת ישראל לפי הדיווחים. ממסמכים שהגיעו לידי כלכליסט מתברר שלא רק שאין הסכם, הוא בעיקר שחזור של מסמך הבנות שנחתם ב-2015. מדובר על מסמך הבנות שבשבע השנים מאז ההתאחדות פשוט לא עמדה בהן.

לפני שנכנס להבדלים בין הסכם היסטורי למסמך הבנות מ-2015, יש להיזכר בסיטואציה שלפני משחק החוץ מול בולגריה בחודש יוני האחרון. שחקניות נבחרת ישראל פתחו בסכסוך עבודה על התנאים שלהן בנבחרת ואיימו בהשבתה. לאחר דיונים ארוכים, לחץ מצד התקשורת ופוליטיקאים, הוכרז על "הסכם היסטורי".

מההתאחדות נמסר: "השיח הפורה אתמול בין השחקניות להתאחדות הוליד מסמך מסכם שמשקף את הרצון המשותף להבטיח תנאים מקצועיים אופטימליים אפשריים לשחקניות הנבחרת ולצוותים הרלוונטיים לטובת הצלחה מקצועית ומתוך אמונה בפוטנציאל הגדול של הענף, בצד הצורך לביצוע רפורמות מתחייבות".

יוסי שרעבי, מנכ״ל ההתאחדות לכדורגל הוסיף: ״ההתאחדות הדגישה תמיד את מחויבותה הבלתי מתפשרת לקידום כדורגל הנשים וההסכמות אליהן הגענו משקפות זאת נאמנה. לאחר הפגישה ביום שלישי האחרון בהובלת יו״ר ההתאחדות אורן חסון היה ברור לנו כי יש הרבה יותר מהמשותף בינינו לבין שחקניות הנבחרת מאשר המחלוקות".

קארין סנדל, יו״ר ארגון השחקנים והשחקניות אמרה: ״אני רוצה להודות להתאחדות לכדורגל ולעומדים בראשה היו״ר אורן חסון ויוסי שרעבי, על כך שהראו רצון אמיתי לשותפות ומחויבות לייצר שינוי משמעותי ואמיתי בכדורגל הנשים בישראל. אנחנו באמת שמחות ומתרגשות להיות אלו שיבטיחו מקום טוב יותר לשחקניות שיגיעו אחרינו. יש כאן אמירה סופר משמעותית לכל ילדה, נערה ואישה ולכל ספורטאית שהיא שווה בין שווים, וזה צריך להיות מצפן לכל ענפי הספורט בישראל".

המאבק חשוב וההסכם החדש יצר כותרות יפות אבל האם נעשה פה "סיבוב" על חשבון שחקניות הנבחרת?

כדי להבין את הסיפור צריך לחזור אחורה לשנת 2014 - אז הסתדרות העובדים הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בת״א תביעה כנגד ההתאחדות לכדורגל ובקשה להשוות תנאי שחקניות הנבחרת לאלה של השחקנים. בכתב תביעה מפורט טענה ההסתדרות על אפלייה בין שחקניות ושחקני והנבחרת בכל אספקט, אם זה בתשלום על ימי משחק ועד לינה וטיסות. לאחר דין ודברים ארוך בין ההסתדרות ובין ההתאחדות לכדורגל נחתם באוגוסט 2015 הסכם, מסמך הבנות, שאותו אפשר להגדיר כ"היסטורי".

ניר אלון, אז, והיום ראש חטיבת הספורט בהסתדרות אמר על ההסכם הזה "בשורה גדולה״. ביוני האחרון, כאמור, נחתם הסכם נוסף, שגם כן הוגדר על ידי הצדדים כ"משמעותי". עם זאת, כאשר הוגשה בקשה להתאחדות לכדורגל מתוקף חוק חופש מידע, היא נענתה בסירוב מהטעם ״שאין הסכם״. פניה לניר אלון לא נענתה אף היא, שחקניות כדורגל טענו שלא ראו את ההסכם ובאופן כללי לא ראו אף מסמך מיוני. המסמך, שהיה אמור לשמש ״מצפן לכלל ענפי הספורט״ נשמר בסודיות רבה משל היה המתכון של קוקה קולה. נציגות הכדורגלניות הסבירו שלא ניתן לחשוף את ההסכם מאחר וההתאחדות סיכמה איתן שהוא לא יפורסם.

אז מה היה בהסכם ההיסטורי? או שמא הסכם יח״צ היסטורי?

נתחיל מהסוף, אין "הסכם". גם בהתאחדות אומרים ש"יש מסמך הבנות", שעליו חתום מנכ״ל ההתאחדות לכדורגל יוסי שרעבי, שבסיומו כתוב שהמסמך נחתם על ידי מנכ״ל ההתאחדות כגורם מוסמך מטעמה והאמור בו מחייב את ההתאחדות, וכן הוא יביא את המסמך לידיעת ההנהלה. גורם בכיר בהתאחדות לכדורגל ציין שהמסמך מעולם לא עלה לאישור בישיבות ההנהלה.

אז מה אומר מסמך היח״צ ההיסטורי? שינויים קוסמטיים בלבד ממה שכתוב בהסכם שנכתב ב-2015.

בשנת 2015 נחתם ההסכם הראשון מול שחקניות נבחרת ישראל. 12 סעיפים היו בהסכם ההוא ביניהם: 1. נושא האש״ל, אז נחתם אותו סכום של 15 יורו לכל שחקנית בחו״ל; 2. מענקי מיקום, במידה והנבחרת תעפיל לטורניר גדול השחקניות יקבלו מענקים; 3. תשלום עבור הפסד בגין ימי עבודה היעדרות מהעבודה לצורך נטילת חלק במשחקי הנבחרת או באימונים, ההתאחדות תשלם פיצוי של 150 שקל לכל יום אימון/משחק; 4. הסדרי לינה, השחקניות יהיו זכאיות למלונות בתנאים וברמה גבוהה; 5. ציוד ספורט, ההתאחדות תספק לשחקניות מדי משחק מתאימים לנשים; 6. תחבורה מרוכזת לשדה התעופה; 7. מעטפת מקצועית. בנוסף למעטפת המקצועית תעמיד ההתאחדות תזונאי. מידת הצורך וההיקף יקבעו על ידי ההתאחדות; 8. כרטיסים למשחקי הנבחרת, כל שחקנית תהיה זכאית לכרטיס כניסה למשחקי הבית של נבחרת ישראל, מועדי תשלום על ידי ההתאחדות, בסמוך לאחר ביצוע האימונים ולא יאוחר מ-30 יום; 9. השחקניות ישתפו פעולה בפעילות יחסי ציבור קידום ההתאחדות וכן בפעילות לטובת הקהילה שההתאחדות תיזום.

זה ההסכם שנחתם לפני כשבע שנים, מאז, ולפי טענות השחקניות - טענות שמגובות בעובדות בשטח - ובפרט בסכסוך העבודה האחרון, ההתאחדות לא עמדה בהסכם מ-2015. מה שמעלה את השאלה אם ההסכם ב-2015 הופר ברגל גסה, למה ארגון השחקנים וההסתדרות שאמונים על קיומו של ההסכם לא פנו להתאחדות באיום להשבתת הנבחרת במשך שבע שנים? והאם ניפוי קארין סנדל מהנבחרת גרמה לה לצאת לקרב כפי שטענו גורמים בהתאחדות? ומה גורם לכולם לחשוב שאם בהסכם חתום הם לא עמדו שבע שנים, אז במסמך הבנות שנוצר לצורכי יח״צ הם יעמדו?

אז מה אומר מסמך ההבנות החדש שמנכ״ל ההתאחדות חתום עליו?

רוב הסעיפים מ-2015 מופיעים במסמך הנוכחי, מה שנוסף הוא הרחבה לסעיף ״מטעפת מקצועית״ שמדבר על מערך סקאונטיג, צוות מאמנים ומאמן ראשי שלא מאמן בעוד מקומות אלא רק בנבחרת ישראל. תזונאית, שף פרטי ומעסים. שרון זאבי מונתה לעמוד בראש צוות מוגנות לכל השחקנים ושחקניות. והתחייבות שלא ימונה אדם בעל עבר פלילי ותלונות אנונימיות יבדקו ככל שאינן ״שמועה״. אושרה הבקשה לתשלום של 500 יורו לכל נסיעת חוץ (ללא תשלום דמי אימונים בימים אלה) כמו גם 150 ששקל להחזר הוצאות נסיעה (פר אימון). שימוש בבית הנבחרות בשפיים, טיסות יום בלבד וטיסות ישירות ככל שניתן. איסור שימוש בדיוטי פרי והגעה ישירה לקראת טיסה. מערכת GPS וגישה למערכת ניתוח משחקים, הענקת צלחות הוקרה בהופעות. הורחב הסעיף של ציוד ספורט, ב-2015 ההתאחדות הבטיחה מדי נשים ולא קיימה, הפעם היא מבטיחה במסמך התאמה של המדים לפי מדידה אישית. ציוד רפואי, שחקניות הנבחרת יוכלו לשמור סט משחק כל משחק רשמי, ביגוד ייצוגי נשי לטיסות ואירועים מיוחדים. ההתאחדות תציג תוכנית אסטרטגית לשמונה השנים הקרובות שתכלול הגדלת מספר השחקניות בענף, אסטרטגיה שיווקית לענף כדורגל הנשים בכלל ובנבחרת בפרט, קידום נשים ושחקניות עבר בענף כמאמנות, שופטות וכו׳ קידום ליגת העל לנשים ובניית תוכנית לקידום מספר השחקניות המקצועיות.

הסעיף האחרון כותרתו ״שקיפות״ ולא מפרט מהי השקיפות המדוברת. יכול להיות שלא לפרסם את המסמך הזה זה חלק מהשקיפות?

אז האם ההסכם יוציא את כדורגל הנשים לדרך חדשה? האם מסמך שחתום על ידי מנכ"ל ההתאחדות בלבד וללא יו"ר ההתאחדות, מסמך שלא קיבל את אישור ההנהלה, יעזור לקדם את נבחרת הנשים בכדורגל? האם נראה שינוי מהותי ומשמעותי ביחס של ההתאחדות לכדורגל לנבחרת הנשים? זה משהו שנעקוב אחריו בחודשים ובשנים הבאות.

מההתאחדות לכדורגל נמסר בתגובה: "יש סיכום ואין הסכם. בכוונת ההתאחדות לעמוד בסיכום ואנחנו בטוחים כי כך יעשו כל הנוגעים בדבר".

קארין סנדל וארגון השחקנים והשחקניות: "ההודעה לעיתונות היא לא שלנו, היא הודעה משותפת שהוצאה ביחד עם ההתאחדות לכדורגל בבוקר שלאחר החתימה. באותה מידה אפשר לשאול אם אין הסכם איך זה שגיא ענבר מההתאחדות מספר ימים אחרי ישב בוועדה בכנסת לכבוד ההסכם ובירך על זה שנעשתה כאן היסטוריה, והסכם הוא שוויוני וחשוב והיסטורי, יש תיעוד בפרוטוקולים של הכנסת.

"2. ההסכם נחתם במתכונת של הצעה וקיבול בדומה להסכם הקודם, כל התהליך נעשה בליווי של עורכת דין שראתה ואישרה את הנוסחים. למיטב ידיעתי ההסכם אושר בהנהלה; 3. ההסכם (הנוכחי) שונה מהותית. יש המון סעיפים שלא היו בהסכם המקורי, כולל סעיפי מוגנות וכולל התחייבות לתוכנית אסטרטגית לשמונה השנים הקרובות. ההסכם אמור להבטיח את התנאים הטובים ביותר וכולל התחייבות למשחקי אימון, לצוות, מלונות, טיסות ועוד דברים שלא היו בהסכם המקורי.

"4. קודם כל ראוי לבקר את מי שלא עומד בהסכמים ולא את מי שמנסה לשנות את האפליה. נעשו לא מעט פניות ופגישות במהלך השנים והתחייבויות כאלה ואחרות של ראשי ההתאחדות לדורותיהם, שביתה היא הכלי נשק האחרון, זה לא משהו שצריך לנפנף בו סתם כי אפשר, והיה ניסיון אמיתי להידברות ושיתוף פעולה; 5. לגביי הטענה של 'בכירים בהתאחדות', זה ספין בשקל וחצי. יש סדר כרונולוגי בעולם, אני נופיתי לראשונה במשחק של בולגריה ב-23.6, המכתב הראשון של השחקניות נשלח באפריל, אי אפשר לסובב את הזמן, ויש התכתבויות חוזרות בין ההתאחדות ולבין השחקניות והארגון עוד הרבה לפני ההחלטה של הניפוי. אבל הרבה יותר קל להציג את זה כמסע נקם אישי מאשר להסתכל במראה ולהודות שיש אפליה שלאף אחת מאיתנו אין שום כוונה לקבל יותר.

"6. הכחשה לא אומרת שזאת האמת. לא אמרנו שההתאחדות אסרה להוציא את ההסכם, היה סיכום עקרוני שהם לא מוציאים את ההסכם ושגם אנחנו לא נוציא ולנסות לייצר אמון שאבד בין הצדדים ויציאה לדרך חדשה ולא דרך התקשורת. אין לי שום התנגדות שההסכם יפורסם".