ד"ר עדי הורוויץ לביא | רון חיים
ד"ר עדי הורוויץ לביא: "בשלב הזה, אף אחד לא יכול להגיד שאינו מבין את חשיבות ההייטק לישראל"
סמנכ"לית הצמיחה של פועלים טק חושבת שההייטק הישראלי הוא מחצב מופלא שיש לנהוג בו בחרדת קודש, ולא רק בגלל חשיבותו המובהקת לכלכלה, אלא גם בשל תרומתו לחברה הישראלית, שהתגלתה בחודשים האחרונים "בכל היבט ובכל חזית". ראיון עם מנהלת שרואה מקרוב את ההייטק הישראלי, על כל שחקניו ותחומיו
ד"ר עדי הורוויץ לביא, מנהלת הצמיחה וההשקעות של פועלים טק, פוגשת מדי יום את נציגי ההייטק הישראלי, על כל גווניו ובכל שלבי החברות שלהם. בוקר שמתחיל בפגישות עם יזמים צעירים שרק גייסו סיד בפרויקט Roadshow של פועלים טק וכלכליסט וממשיך לפגישת השקעה בקרן הון סיכון מובילה, יכול להסתיים במיט-אפ על היום שאחרי המלחמה, עם היזמים והמשקיעים הכי גדולים.
ישבנו איתה לשיחה פתוחה על מצב ההייטק, חשיבותו לכלכלה ולחברה הישראלית, ומדוע לדבריה "בשלב הזה, כבר אף אחד לא יכול להגיד שאינו מבין את חשיבות ההייטק לישראל".
אז מה מצב ההייטק?
"ניכר שהמשבר בבלימה. היה פה אירוע שהוביל להתיישרות והתייעלות של תעשיה שלמה, שבהסתכלות אחורה יוגדר כ"תיקון גדול", יש שיגידו אפילו הכרחי. חברות התעשתו, התייעלו, ועמלו רבות להאריך את הRunway (מסלול המראה) כדי להראות למשקיעים שהן יכולות לשרוד את התקופה. חברות התחילו לדבר במונחים של ברייק-איבן ורווחיות, מה שלא דיברו בהכרח בעבר. ויש גם נתח גדול של חברות שלא גייסו הון בתקופה הזו, סתם כי הן לא חייבות עוד כסף, ולא רצו להוריד את שויין למחיר נמוך. ממה שאנחנו רואים, יש מקום לאופטימיות על אף התקופה המאתגרת"
אז אפשר להתחיל לדבר על היום שאחרי המשבר?
"קשה בכלל לשפוט את הסיטואציה כיום בהייטק בפרמטרים הגיוניים אבל כן, עכשיו רואים את אנשי המילואים מתחילים לחזור עם אנרגיות, רעיונות חדשים ורצון למשוך את ההייטק עוד יותר למעלה, וכך יהיה. לא רק בעבודה שלהם אגב, אלא גם במשימה האזרחית שלהם, שהתבררה להם עתה יותר מאי פעם. בכלל, ההייטק התבלט מאז תחילת הלחימה, באלפי יוזמות מעוררות השראה. לכן אי שם, בתחילת המלחמה, הקמנו יחד עם כלכליסט ובסיוע דני לוי (חברת הPR שלנו) את מדור Tech On Duty, במטרה להודות לחברות והצוותים שלהן, על ההירתמויות השונות, ההשקעה המסיבית בסיוע אזרחי, הפיתוחים הטכנולוגיים מצילי החיים ויוזמות ההמשך שעכשיו מתחילות לצאת, כמו קרן ליתומי ה7 באוקטובר שהקימו פאונדרים מובילים כמו תומר לוי, מיכל לצר ואיל ניב מפיטנגו ולקחנו בה חלק, או חמלים בולטים דוגמת 'קהילת ברזל' של עופר כץ מFiverr ונקסטייג', שאליה גם הבנק נכנס באופן רשמי עם הקצאת משרות".
אגב, המילה Resilience שהפכה לנפוצה במלחמה והובילה קמפיינים, היא בעצם משהו שהשתמשתם בו עוד לפני המלחמה, לרבות בפרויקט כאן בכלכליסט
"נכון! לפני כשנה, כשרק יצאנו להליך מיתוגי עם יועץ חיצוני (ערן גפן), כבר על ההתחלה מיכל (קיסוס הרצוג) הביאה לשולחן את המילה המדויקת הזו, שמיד נכנסה לכל הפרסומים שלנו וליוותה את כל המהלכים שעשינו בשנה שקדמה לאירועי אוקטובר. המילה הזו, שמשמעותה "חוסן", מדברת בדיוק על מה שאנחנו רוצים לתת ללקוחות שלנו: "גב". וגם לדחוף אותם קדימה, לא משנה מה. אז הפכנו את זה לטגליין שלנו בכל פעילות, ממש מעין "Mission Statement" בתוך הDNA שלנו, וזה עזר לנו גם להבין את עצמנו יותר טוב פנימה. ואז באו אירועי אוקטובר, והמיתוג הזה הפך לנחלת הכלל. אבל אנחנו מפרגנות מכל הלב".
אמרת "מפרגנות". אתן למעשה הנהלה נשית לגמרי של פועלים טק. זה במקרה או במכוון?
"אכן יש לנו רוב נשי. למעט סמנכ"ל אחד, תומר נוטקין, פנומנן בתחום החוב לטק, אכן נשים מצעידות את פועלים טק, מהסמנכ"ליות (גלי מאמן שפר ואני), ועד רמת המנכ"לית העוצמתית שלנו מיכל קיסוס הרצוג. בכלל, בפועלים טק יש רוב נשי בכל התפקידים, בכל המחלק. בכלל, בפועלים טק יש רוב נשי בכל התפקידים, בכל המחלקות, לרבות הבנקאים ומנהלי קשרי הלקוחות. האם זה מכוון? אני לא חושבת שהיתה פה הפליה מתקנת כלשהי, אולי צירוף מקרים, כי לשמחתי התוצאות מדברות בעד עצמן. כמובן, שמרגע שיש מנכ"לית אישה, הגיוני שתהיה נוכחות נשית בהרבה תפקידים בארגון. אבל אם רוצים תשובה מדויקת יותר, כנראה שצריך לשאול את דב קוטלר מנכ"ל הבנק, שהוא אחד האנשים שהכי יודעים מה הם עושים, בטח ובטח במינויים".
אז איך נראה סדר היום שלך?
"הרבה פגישות. ישיבות עם יזמים, שיווק, פיתוח עסקי, פגישות השקעה עם קרנות הון סיכון. בבוקר פגישה עם יזמים לפני סיד ובערב מיטאפ עם מובילים באקוסיסטם. כאשר המעורבות האישית עוזרת לייצר הרבה חיבורים. כי מכל פגישה אני משתדלת להעניק ערך על ידי אינסייט, חיבור או בנצ'מרק לחברות מתחרות בתחום. החברה ההיא מחפשת לצמוח בכיוון A, והיזם הצעיר מרואודושו שעדיין בStealth (מצב חמקן) עובד בדיוק על זה, אז כמובן שנחבר. זה בדיוק הערך המוסף שאנחנו מחפשים להעניק ללקוחות שלנו, וכל אחד מהאנשים בפועלים טק הוא כזה.
כיום אגב כבר צוחקים על זה שכאשר שאנחנו באות לפגישה אז צריך סרבל צהוב, כי הולכים לדבר על הערכת הראנוואי (מסלול המראה), שזה מה שמעסיק את רוב חברות הצמיחה כיום. כמובן, לאחרונה נוסף גם המימד של הסניף בניו-יורק. האקוסיסטם האמריקאי הוא המשכיות של הפעילות בארץ, אז יש טיסות לשם, לטובת פגישות עם פאונדרים, מנהלי כספים ומשקיעים, גם בניו-יורק וגם בוואלי, כדי לתחזק קשר אישי וערך מוסף"
מה זה הבנק בניו-יורק?
"יש לבנק סניף בארה״ב, שנקרא BHI, שכולל דסק טק ייעודי אותו מנהל גל דפס, שהוא שם דבר בתחום הבנקאות לחברות טק. יש לנו שם צוות חצי ישראלי חצי אמריקאי. כזה שיודע לדבר עם החברות בשעות אמריקה, אבל בעברית, ובאותו לבל. יש לו מוצרים יעודיים לטק, הוא מכיר את כל האקוסיסטם באמריקה, קרנות, משקיעים, קורפורטס ואפילו עיתונאים. הם כמו החבר בניו-יורק שמגיעים לעיר ושואלים אותו איפה לאכול ואיפה המסיבה הכי שווה? אז הם ככה, באקוסיסטם של הטק והפיננסים שם. זה אגב בדיוק היה הרעיון שלנו, להעניק הומבייס (בסיס בית) ליזמים הישראלים שעולים לקו הזינוק מעבר לים. וכמובן שיישאפו להגיע ל"החדר היפני'".
הו-אה, מה זה החדר היפני?
"זו בדיחה פנימית. אי אפשר לספר יותר מדי, רק ארמוז שיש בסניף שם חדר, שבדר"כ כשמגיעים אליו, זה בשביל בשורות ממש טובות, כמו לדוגמא לחתום על ה-עיסקה. זו שאחריה החיים משתנים. אנחנו מאד אוהבים לקחת לקחת לקוחות לשם ומקווים להשמיש אותו הרבה בשנת 24, או לפחות תחילת 25".