מסעדה בתל אביב | צילום: עמית שעל
המסעדנים: הענף זקוק ל־30 אלף עובדים זרים
חברת המחקר ERCG, בראשות פרופ' אשר בלס, מצאה שתוספת כוח האדם תוביל למיצוי פוטנציאל המסעדות עם הגדלת הפדיון ב־20% וכן להורדת מחירים לסועדים
ענף המסעדנות זקוק לתוספת של 15 עד 30 אלף עובדים זרים, כך מצאה חברת המחקר הכלכלי ERCG, שערכה מחקר עבור איגוד המסעדות והברים. בראש החברה עומד פרופ' אשר בלס, לשעבר הכלכלן הראשי במחלקת המחקר בבנק ישראל ודוקטור בכלכלה מאוניברסיטת הרווארד. ענף המסעדנות בארץ מעסיק 140 אלף עובדים מקומיים.
על פי ERCG, יש לשקול להביא עד 30 אלף עובדים זרים לתחום בנוסף לעוד 10,000 עובדים פלסטינים. תוספת זו תוביל להגדלת פדיון המסעדות והברים, שעומד על כ־40 מיליארד שקל בשנה, ב־4 עד 8 מיליארד שקל בשנה.
שיעור ההוצאה של משקי בית על שירותי מזון ומשקאות, על פי סקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), נמוך יחסית לנתונים המקבילים בחו"ל: במדינות האיחוד האירופי הנתון עומד על 7%, ובישראל על 5.6%. מנתוני המחקר עולה כי ב־20 השנים האחרונות מחירי הארוחות במסעדות בארץ עלו ב־30%, יותר מהעלייה של מדד המחירים לצרכן, וב־40% יותר ממדד המחירים לצרכן ללא דיור.
ההוצאה המשפחתית הממוצעת על ארוחות במסעדות עומדת על כ־650 שקל בחודש, על פי הלמ"ס. על פי פרופ' בלס, אם ב־20 השנים האחרונות מחירי הארוחות היו עולים ב־%20 פחות, משק בית ממוצע בישראל היה חוסך 1,500 שקל בשנה. אף שהמחיר היחסי של ארוחה במסעדה הוא גבוה, שיעור ההוצאה של משקי הבית על מסעדות הוא נמוך. לדברי פרופ' בלס, הענף בישראל קטן יחסית ומחירי הארוחות עלו מאוד והשפיעו לרעה על יוקר המחיה בארץ. אי־מיצוי הפוטנציאל והעלייה הנמשכת במחירים נגזרים, בין היתר, מהמחסור בעובדים, כך על פי נתוני המחקר.
בסקר "הערכת עסקים", שעורכת הלמ"ס מדי חודש, מדווחים בעלי המסעדות על מחסור מתמשך של עובדים בענף. בינואר 2023 כ־50% מבעלי העסק דיווחו על מחסור. התופעה מתבטאת גם בשיעור המשרות הפנויות בענף שירותי אירוח ואוכל, שכולל גם בתי מלון. ב־2022 שיעור המשרות הפנויות בכלל המשק עמד על פחות מ־5% מכלל המשרות, אך בענפי המסעדנות ובתי המלון הוא עמד על כ־8%. לשם השוואה, ב־2009 שיעור המשרות הפנויות בענף האירוח והאוכל היה כמעט זהה לשיעור המשרות הפנויות בכלל המשק.
יש עבודה גם לפלסטינים
על פי המחקר של פרופ' בלס, בישראל שיעור העובדים הזרים שיש להם אשרות קטן יותר מהממוצע בחו"ל. במדינות המפותחות הוא עומד על 4.9%, ובישראל על 2.5% בלבד, שמהווים כ־108 אלף עובדים. היתרי העבודה שניתנים בישראל לעובדים זרים מוגבלים לרוב לענפי הסיעוד, הבניין והחקלאות. חלקם של הזרים מכלל המועסקים בענפים אלה נע בין 10% ל־40% על פי הנתונים. בענף שירותי המזון והמשקאות לא ניתנים היתרי עבודה לעובדים זרים, למעט שפים "מומחים" כמו בענף המסעדות האסייתיות, שמקבלים אשרות מיוחדות. באיחוד האירופי, לשם השוואה, שיעור העובדים הזרים המועסקים בענף שירותי האירוח וההסעדה עומד על כ־12% מכלל העובדים, ובאנגליה על 20% מכלל העובדים.
נוסף לעובדים הזרים עם אשרה, מועסקים גם פלסטינים בעלי אשרת עבודה בישראל. בשנים האחרונות מספר הפלסטינים עם אשרה גדל ל־180 אלף עובדים, כ־4.5% מכוח העבודה במשק, אך על פי בלס, בהשוואה לאירופה מדובר בשיעור נמוך, שם עובדים שמגיעים ממדינות שכנות וממדינות מרוחקות באיחוד האירופי לא נחשבים לעובדים זרים. שיעור הפלסטינים המועסקים בענף האירוח והאוכל נמוך יחסית, ועומד על 3%.
הפתרון שמציע פרופ' בלס למצוקת כוח האדם בענף המסעדנות הוא לגייס עובדים זרים עם אשרת עבודה בהיקפים כמו באירופה, 20%-10% מכוח העבודה. לדבריו, כדי להגיע לשיעור העובדים הזה נדרשים 15 עד 30 אלף עובדים זרים חדשים. בנוסף, הוא מציע להקצות עוד 10,000 אשרות עבודה עבור פלסטינים. על פי המחקר, גם תחום התיירות ייהנה מתוספת כוח אדם במסעדות. "מחד אנחנו פוטרים - בעלות תקציבית ניכרת - את התיירים מתשלום מע"מ על הוצאות הלינה בבתי מלון ובהן הוצאות על ארוחות, ומאידך המסעדות בישראל יקרות, דבר המרחיק תיירים. מוטב לאפשר למסעדות להוריד עלויות באמצעות הבאת עובדים זרים ולגבות מע"מ על בתי מלון", נטען במחקר.
שוברים את מיתוס המספרים
פרופ' בלס מתייחס גם לטיעונים נגד הגדלת מספר העובדים הזרים. לדבריו, הטענה כי בישראל מספרם גבוה בהשוואה למדינות אחרות איננה נכונה, ובפועל מספר העובדים הזרים בארץ עם אשרות עבודה הוא קטן יחסית, ועומד על 2.5% מכלל העובדים לעומת 4.9% בחו"ל.
טענה אחרת של המתנגדים למהלך היא כי הגדלת מספר העובדים הזרים מפחיתה את הביקוש לעובדים ישראלים, בעיקר בעלי השכלה נמוכה, ולאורך זמן תפגע בפריון ובצמיחה. לדברי פרופ' בלס, המחקר הכלכלי מלמד כי במקרים שיש מחסור משמעותי של כוח אדם לאורך זמן הבאת עובדים זרים תורמת לפתרון המחסור ולצמיחה וגם להורדת מחירים ולהפחתת יוקר המחיה.
גם הטענה כי המהלך יפגע בעובדים מקומיים שנויה במחלוקת, ויש הטוענים כי הגדלת עובדים זרים דווקא מתמרצת את העובדים המקומיים לרכוש הכשרה או השכלה, מה שבפועל תורם לצמיחת המשק.