"בגלל השנה הנוראית שעברה עלינו, יש סיכוי שלא נצליח לסגור את הפער ב-AI"

"בגלל השנה הנוראית שעברה עלינו במקביל להתפוצצות ה-AI בעולם, יש סיכוי שלא נצליח לסגור את הפער" – במילים אלה בחר גיגי לוי-וייס, שותף מייסד בקרן NFX, לתאר את הענן שמרחף כעת מעל האקוסיסטם המקומי ונוגע ליכולת שלנו להשתלב במירוץ הבינה המלאכותית העולמי. עם זאת, הוא הוסיף כי "עדיין ישהזדמנות אדירה אם כולנו - יזמים, משקיעים, ממשלה וכו' - נרכז מאמץ".

לוי-וייס אמר את הדברים במסגרת פאנל שעסק בעתיד ה-AI בהנחיית כתב כלכליסט עמיר קורץ ונערך במסגרת אירוע AISRAEL 2024 של כלכליסט בשיתוף מיקרוסופט. פרט אליו השתתפה בפאנל גם יו"ר הוועדה לענייני בינה מלאכותית ושרת החדשנות לשעבר אורית פרקש הכהן.

עוד השתתפו בפאנל ד"ר יונתן גייפמן, מייסד משותף ומנכ"ל DECI; ד"ר איה סופר, סגנית נשיא לטכנולוגיות AI ומנהלת מעבדת המחקר של IBM; ונתי אמסטרדם, דירקטור בכיר ומנהל אזורי ב-Nvidia ישראל.

פאנל עתיד ה-AI. מימין עמיר קורץ, נתי אמסטרדם, ד"ר איה סופר, ד"ר יונתן גייפמן, אורית פרקש הכהן וגיגי לוי-וייס | צילום: יריב כץ

שמענו על עתיד ה-AI וההזדמנויות שהוא מגלם, אבל יש גם קשיים. נציגת הפוליטיקה והממשל, שרת החדשנות לשעבר אורית פרקש-הכהן, איך את רואה את עתיד ה-AI, עד כמה המדינה באירוע הזה?

אורית פרקש-הכהן: "אני מודאגת כי אני חושבת שקצב התפתחות ה-AI יחד עם מה שקורה בעולם והמירוץ בנושא הזה חושף את ישראל לאתגרים עצומים, והממשלה לא על זה. הנושא הוא לא על סדר היום. ברמת הממשלה יש כאן אתגרים שלא היו בעבר.

"אם כשרת חדשנות בסוף 2021 היינו בעולם אחר שנת שיא של ההייטק, בפרק זמן קצר יחסית עלינו ליגה באתגרים שהפריצה של ה-AI בשילוב עם מה שקורה בעולם מייצר למדינת ישראל ולממשלת ישראל. אני אמנם מעלה את כל זה בכנסת, אבל אם להיות בוטה – אנחנו לא על זה".

פרקש-הכהן הזכירה אתגרים נוספים שמחייבים תשומת לב של ממשלת ישראל בכל הנוגע ל-AI: "יש למשל את ההיבט של הדיס-אינפורמציה. טיקטוק למשל חסמה באופן שיטתי כל תוכן של חטופים מאז 7 באוקטובר, ויש את כל נושא ה-Deep Fake. מנתונים שהוצגו לנו 60% מהפרופילים ברשתות החברתיות אחרי 7 באוקטובר לא היו אותנטיים.

"מעבר לכך", המשיכה פרקש-הכהן, נוצרה ברית חזקה בין רוסיה ואיראן שנהייתה חזקה ביותר גם בהיבטים טכנולוגיים. המירוץ של ה-AI נהיה פוליטי. אבל בעוד אנחנו עסוקים בלדבר על חדשנות אחראית וכולם עסוקים באתיקה של ה-AI הצד השני לא מחויב לערכים האלה. זו מלחמה א-סימטרית בין מי מדינה ששומרת על כללי המלחמה ומדינה שלא".

פרקש-הכהן הביעה דאגה מהסיטואציה הנוכחית: "יש הנחה כזאת של עליונות טכנולוגית של גוש המערב על פני הגוש השני, ואני חושבת שבגלל קצב ההתפתחות של ה-AI שהסיר כל כך הרבה חסמים לתעשיות הביטחוניות – ההנחה הזאת יכולה להתפרק מהר מאוד. מעולם לא היה קל יותר לשקר ולייצר איומים קיומיים אחד על השני.

"אני לא רוצה לבאס", היא המשיכה, "אבל לא רק שאנחנו לא על זה, אני חושבת שהשאלות עכשיו הן בסדר גודל אחר והן מחייבות ממשלה. איך ישראל נערכת לשמירת יתרון טכנולוגי בעולם הזה, איך ישראל נערכת לעולם תעסוקה בתחום הבינה המלאכותית. מירוץ ה-AI דורש חומרה, כוח מיחשוב, שיתופי פעולה אסטרטגיים ובריתות כדי שמחר לא נתעורר ויהיה אמברגו טכנולוגי על ישראל".

לוי-וייס: "תעשיית ההייטק היא לא מקשה. יש שכבה אחת של שבבים, שכבה אחרת של ענן, ועוד שכבה של אפליקציות, סייבר, DevOPS ועוד. ישראל היא לא שחקנית גדולה בעולם הצ'יפים, הענן הוא גם של הגדולים ולא נהיה שם, והמקום שהיינו צריכים להתעלות בו זה ה-DevOPS והאפליקציות, אבל אנחנו נמצאים שם בנקודה מאוד לא טובה".

לדברי לוי-וייס, "היתה לנו שנה אבודה בהייטק הישראלי ב-2023 ובתחילת 2024. לאף אחד לא היתה אנרגיה להקים חברות. בזמן שבשנה נורמלית קמות בישראל 1400 חברות קמו כאן בשנה החולפת 400 חברות. נוצר בור שנראה בהמשך בחברות שיגייסו כסף, ובגלל שזה קרה בשנה שבה AI התפוצץ, יש סיכוי גדול שלא נסגור את הפער. אנחנו חייבים לעשות מאמץ ולגרום לחברות בתחום הזה לקום. אם לא נדחוף ב-2024 להקמת כמה שיותר חברות חדשות, אנחנו נשלם על זה מחיר בעוד הרבה מאוד שנים".

ד"ר איה סופר, את מכירה את הנושא כמי שהיתה חברה בוועדה ממשלתית בנושא וגם מהצד של התעשייה. פיספסנו את הרכבת?

ד"ר איה סופר: "אני מסכימה לגמרי עם קודמי, אבל חושבת שימים יגידו. ההזדמנות הגדולה ביותר בעולם ה-AI מתחילה להתפתח כי זה השכבה העליונה של הכלים וה-DevOPS והשימושים של AI. זה עולם שרק מתחיל. אז בעולמות האלה ההזדמנות קיימת. האם נהיה מהירים מספיק? זה פחות בעולם הידע שלי, אבל ברמה הטכנולוגית, בידע, לדעתי עוד לא פיספסנו את הרכבת. אנחנו צריכים להיות מהירים, ודבר שני שאנחנו יודעים ממקרי עבר – ככל שמשתמשים יותר, יודעים מה צריך לפתח פה, והישראלים יחסית זריזים, ויודעים מה המכשולים שצריך לעבור.

"אני רוצה בצד של החסמים להגיד מה שאני רואה באקדמיה, ושם יש לנו סוג של בעיה כי התחום הזה שבו בעבר היתה לישראל בעבר הובלה די משמעותית בתחום ה-AI יחסית לגודל שלנו – אנחנו נסוגים בשנים האחרונות ויש לזה כל מיני סיבות - מספרים, השקעה, כמה תקנים, כמה חברי סגל, וגם סיפור התשתיות. אם אין לך כמה אלפי GPU (יחידות עיבוד – ח"ג) לא תוכל להריץ מאמר, וזה נושא שאותי מטריד. איך מאפשרים לחוקרים שלנו, לחברים באקדמיה בישראל ולחברות קטנות יותר להישאר בקודקוד המחקר בתחום הזה".

גיגי לוי-וייס: "בסוף זה כסף ומחקר. זה לא תחום זול. צריך עשרות מיליוני דולרים שלמוסדות בישראל אין ובחו"ל יש".

ההשפעה על מחקר ואקדמיה זה נושא שאתה מבין בו ד"ר יונתן גייפמן. באיזה מצב אנחנו בנושא הזה?

ד"ר יונתן גייפמן: "הטאלנט ב-AI היום מגיע מהאקדמיה ובהיבט הזה אני אופטימי. שומעים הרבה מאוד עברית בהרבה מוסדות מובילים בעולם, ומצב הטאלנטים בישראל ביחס לגודל התעשייה הוא יחסית בסדר. אבל יש צמא מאוד גדול ומה שצריך הוא פרופסורים באוניברסיטאות ותקציבים כדי שנמשיך להתפתח בקצב שהיינו בו והדבר השני שצריך זה כסף. הכניסה של מיליארדים לישראל אמורה לשפר את מצב האקוסיסטם המקומי בהקשר הזה. אני יחסית יותר אופטימי ליכולת שלנו לתפוס את העקומה הזאת של הצמיחה האקפסוננציאלית בעולם".

האם הצבא שלנו ו-8200 ימשיכו לייצר מומחי AI?

יונתן גייפמן: "אם נשווה את העשור הקודם לעשור הבא מבחינת מה שהצבא מייצר, אנחנו נראה הרבה יותר מומחי AI ממה שראינו בעשור הקודם, וזה מגמה שתשים אותנו במקום יותר טוב ותאפשר לנו להדביק את הפער. אם פעם 8200 יצאו עם הבנה בסייבר, נראה יותר בוגרים עם הבנה ב-AI".

נתי אמסטרדם, איך חברות בינלאומיות גדולות יכולות לסייע לנו בתחום הזה?

נתי אמסטרדם: "יש הרבה טאלנטים בישראל. לא רק באקדמיה ובמחקר. רואים קבוצות בבתי חולים, רואים הרבה מאוד סטארט-אפים ישראלים מובילים שעושים AI. אנחנו מה שאנחנו עושים כדי לעזור לאקוסיסטם בישראל הוא השקעות בארץ. למשל, מחשב העל ISRAEL 1 שהכרזנו עליו. מעבר לכך, אנחנו מקפידים על עבודה צמודה עם החברות והחוקרים. לעזור להם להשתמש בטכנולוגיה.

"אנחנו יצרנים של שירותים. יצא לי לראות לאורך השנים את הגידול ב-AI, וזה בא מכך. אם אתה רוצה לאמן מודל לאמן שפה אתה צריך גישה ליכולות טכנולוגיות. אם אגיד משהו אחד שאני רואה אותו כמשהו שאפשר להשתפר בו הוא לשלב את החינוך ל-AI בשלב מוקדם יותר. החבר'ה שיוצאים מ-8200 מגיעים אבל צריך לשלב את זה כבר קודם בבתי ספר תיכונים. להשקיע בחינוך. AI פה להישאר לטווח ארוך".

במבט קדימה, איך הטכנולוגיה תשפיע עלינו?

נתי אמסטרדם: "רואים את כל התעשייה משתנה. אם אקח כמה דוגמאות. למשל, תעשיית הבריאות היום אנחנו רואים ריצופים גנטיים ואפשר לחפש בהם פוטנציאל למחלות. אפשר גם לזהות מידע רפואי ברשומות רפואיות. אם אתייחס לעוד תחומים זה מחולל מהפכה בתחומי הקמעונאות, המימון, הפרסונליזציה של בנקאוצת, רואים כיצד כל תעשייה משתנה, ומתחת לכל מערכת צריך AI".

גיגי לוי-וייס: "אני נע בין האופטימיות לפסימיות. הפוטנציאל של AI לישראל הוא בלתי נתפס. כל הקישורים שיש לנו של היכולת לנוע מהר, הטאלנטים וכו' זה מצד אחד עושה אותנו לטובים ביותר. מצד שני כשמסתכלים על השקעה ממשלתית, כמות החברות החדשות ובסוף כמה כסף זר כן נכנס לפה – כרגע אנחנו בייבוש נוראי ברבעונים האחרונים - חייבים לוודא שזה הולך למקום הנכון. זו האחריות של כולם – של היזמים, של המדינה, ואם לא נתעשת יש סיכוי שנפספס את זה.

"נכון שיש לנו נתוני פתיחה טובים. יש לנו בקרן תהליך שנקרא FAST – אנחנו מתחייבים לתת כסף תוך תשעה ימים כדי לעודד יצירה של חברות חדשות וכולנו צריכים לחשוב איך אנחנו לא נותנים לשנה האבודה לקחת אותנו למטה. יש פה הזדמנות מטורפת שחיונית לעתיד המדינה".

אורית פרקש: "זה נושא שחייב להיות בראש סדר העדיפויות, זה צריך להיות בטיפול של ראש הממשלה. אנחנו בימים מורכבים, וככל שאני מתעמקת זה אירוע שהוא אסטרטגי למדינת ישראל וחייבים לשים את זה על השולחן".

נסיים במשהו עם תקווה?

נתי אמסטרדם: "יש תקופה מאתגרת. אבל סך הכל התעשיה ערה, מעניינת, יש פה הרבה מאוד שכל במקום הזה, ואנחנו צריכים לעזור לתעשייה הזאת להאיץ את מה שהיא עושה דרך האקדמיה והמחקר והחברות הגלובליות שפועלות פה. יש למעלה מ-300 מרכזי פיתוח של חברות גלובליות בארץ ואנבידיה תמשיך לעשות את זה".