במקום להתייעל: הנמלים הוותיקים יוצאים למאבק נגד המתחרים החדשים
המלחמה פגעה בפעילות רוב הנמלים, בזמן שאלה עוד מסתגלים לתחרות החדשה. בשבוע הבא תדון ועדת הכלכלה בהסרת מגבלת המטענים מנמל מספנות ישראל, בצעד שעשוי להגביר עוד את התחרות
המלחמה בעזה ומתקפות החות'ים בים האדום הובילו לפגיעה קשה בענף הנמלים הישראלי, ופגעו בהיקף הסחורה שמגיעה לישראל. עם זאת, ניכר כי הפתרון של הנמלים שנפגעו, ובראשם נמלי חיפה ואשדוד הוותיקים, הוא בעיקר ניסיון לשים מכשול בפני המתחרים החדשים.
למתקפות החות'ים על אוניות משא שעוברות במיצר באב אל־מנדב בכניסה לים סוף השפעה ממשית על הגעת סחורות לנמלי ישראל. כך, למשל, יבוא כלי הרכב לנמל אילת נחתך ב־60% משיא פריקה של 70.6 אלף כלי רכב ברבעון הרביעי של 2022 ל־18 אלף כלי רכב בלבד ברבעון האחרון של 2023. כתוצאה מכך, דיווח הנמל על קריסה של 80% בהכנסות בתוך חודש.
גם נמל אשדוד נפגע מהמלחמה בגלל הקרבה שלו לעזה שהובילה לכך שאוניות נמנעו מלפקוד אותו ועקב שימוש ביטחוני של המדינה בו. מספר כלי הרכב שנפרקו באשדוד קרס ב־94% מ־43.1 אלף כלי רכב ברבעון האחרון של 2022 ל־2,500 בלבד ברבעון האחרון של 2023.
גם שאר הענפים בנמל אשדוד נפגעו - המטען הכללי שנפרק בנמל ירד מ־285 אלף טונות ברבעון האחרון של 2022 ל־166 אלף טונות ברבעון האחרון של 2023, וכמות המכולות שנפרקו בנמל ירד מ־177 אלף TEU (מידת נפח של מכולות) ברבעון האחרון של 2022 ל־118 אלף TEU בלבד ברבעון האחרון של 2023.
גם נמל המפרץ בחיפה שנשלט על ידי חברת SIPG הסינית נפגע מהמצב הביטחוני, ותנועת המכולות בו ירדה מ־214 אלף TEU ברבעון השלישי של 2023 ל־145 אלף TEU ברבעון האחרון של 2023, כשפגיעה זו נובעת מירידה בהיקף השטעון (שימוש בנמל כתחנת מעבר של סחורות) וירידה בהיקף היבוא מסין עקב הפסקת פעילות ענקית הספנות הסינית קוסקו בישראל.
המלחמה הגיעה לנמלים הוותיקים בעיתוי בעייתי בזמן שהם מנסים להתמודד עם התחרות החדשה שנוצרה כתוצאה מכניסתם של שחקנים חדשים לענף, כחלק מהרפורמה בנמלים שנועדה לשבור את הדואופול של נמלי חיפה ואשדוד שנשלטו על ידי המדינה.
שני שחקנים חדשים החלו לפעול בשנים האחרונות: נמל המפרץ שבשליטת SIPG הסינית ונמל הדרום באשדוד שנשלט על ידי חברת TIL השוויצרית (חברת בת של ענקית הספנות MSC). שני אלה, יחד עם נמל מספנות ישראל הפרטי שבשליטת שלומי פוגל, שפועל גם הוא בחיפה, הצליחו לערער את מעמדם של הנמלים הוותיקים שהכנסותיהם ירדו משמעותית.
לפי דו"חות נמל אשדוד לתשעת החודשים הראשונים של 2023, הכנסות הנמל ירדו ב־13% לעומת התקופה המקבילה ב־2022 ל־798 מיליון שקל. נמל חיפה שהופרט במכירה לקבוצת אדאני ההודית ביחד עם גדות הישראלית לא מדווח על התוצאות הכספיות אך בעלי השליטה החדשים טענו במכתב רשמי ששלחו למנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ביולי האחרון כי הנמל שבבעלותם הפסדי.
לפי נתוני הרשות לספנות ונמלים, הכנסת הנמלים החדשים הובילה לריסוק הדואופול וליצירת תחרות אמיתית בתחום: בשלושה מארבעת הרבעונים של 2023, נמל המפרץ של SIPG הפך לנמל שפורק וטוען הכי הרבה מכולות אחרי נמל אשדוד הממשלתי, תוף עקיפת נמל חיפה הוותיק. נמל הדרום של TIL אומנם עם מספרים יותר נמוכים, אך גם הוא התקרב לנמל חיפה.
בכל הקשור לפריקת והעמסת מטען כללי, הנמל המוביל הוא מספנות ישראל כשאחריו נמל חיפה ונמל אשדוד. גם בגזרת יבוא כלי הרכב ניכר שינוי, כאשר נמל חיפה שהופרט מצליח להגדיל את מספר הרכבים שנפרקים אצלו על חשבון נמל אשדוד.
חלק מהמגמות שניתן לזהות מהנתונים ומגובות במדיניות מוצהרת של הנמלים עצמם, הוא שינוי בהתמקדות במטענים מסוימים כחלק מניסיון לייצר יתרון תחרותי והתייעלות פנימית. נמל חיפה המופרט החל להתמקד במטען כללי וכלי רכב על חשבון מכולות וזאת כאסטרטגיית התמודדות עם היתרון של נמל המפרץ השכן בתחום המכולות. בנמל חיפה הגיעו להסכם פרישה מרצון עם 42 עובדים בחודש שעבר ובכוונתם לצאת למהלך נרחב יותר בהמשך. לפי בעלת השליטה בנמל, עלות השכר הכוללת בנמל מהווה יותר מ־60% מההכנסות. נמל אשדוד, לעומת זאת, צנח בכל המדדים בשנה האחרונה, אך בחברה טוענים כי זה היה צפוי עקב כניסת התחרות וכי הם הופתעו לטובה וציפו לירידה גדולה יותר.
לצד המהלכים הללו ניכר כי הנמלים הוותיקים משקיעים מאמצים לא פחותים בעיקר בבלימת המתחרים החדשים שלהם, כשהפוקוס הוא על נמל המפרץ ונמל מספנות ישראל.
כך, למשל, שלח לפני כשבועיים יו"ר נמל אשדוד שאול שניידר מכתב למנהל רשות הספנות והנמלים (רספ"ן) צדוק רדקר שבו הוא דורש לעצור את הפעילות של נמל המפרץ מפני שהסינים השולטים בנמל שייכים ל"ציר הרשע" בשל קשריהם עם איראן ורוסיה. רדקר ענה לשניידר במכתב חריף שבו הוא טען כי המידע שמופיע במכתב לא מדויק ו"עלול להביא להטעיית הציבור, לפגיעה קשה בסחר הימי של ישראל, לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל, ואף עלול להזיק למאמצי המלחמה".
מלבד נמל אשדוד, גורמים נוספים בתעשיית הנמלים פועלים מאחורי הקלעים כדי להציג את הנמל כגורם בעייתי מבחינה ביטחונית. ל"כלכליסט" נודע כי פעילות נמל המפרץ מפוקחת על ידי גורמי הביטחון הישראליים בהתאם לחוזה שהנמל חתום עליו.
הקמפיין נגד נמל מספנות ישראל מתנהל בצורה שונה ועוסק במגבלה שהושתה עליו עם תחילת פעילותו ב־2003. כחלק מההסכם שנחתם אז עם ההסתדרות, נקבע כי הכמות הכוללת של המטענים שישונעו בשטח נמל מספנות ישראל לא תעלה על 5% מכלל המטענים המשונעים בנמלי חיפה, אשדוד ואילת, לפי משקל המטען.
ביולי 2022 הודיעה המדינה להסתדרות כי בכוונתה להסיר את המגבלה מפני שהיא כבר לא רלבנטית במציאות של הרפורמה בנמלים ושביטולה יקל את יוקר המחיה. למרות ההצהרה, המדינה לא ביטלה את המגבלה אך העלימה עין מכך שמספנות ישראל לא עומדת בה.
בחודשים האחרונים מנהל נמל חיפה שהופרט קרב מאסף אל מול משרד התחבורה נגד ההחלטה לבטל את המגבלה. נמל חיפה הצליח לגייס אליו שני שותפים, הראשון הוא ההסתדרות שמבקשת להותיר חלק מהמגבלות על כנן. השותף השני הוא שגרירות ישראל בהודו, שהעבירה מכתב בשם קבוצת אדאני שבה נטען כי ביטול המגבלה מהווה הפרת הסכם מול החברה, שסובלת גם כך מעזיבת קווי חברת צים את רציפי הנמל, וכי הדבר "עלול להנחית מכה על הנמל שלא יהיה ניתן להתאושש ממנה".
עצם העובדה שהמכתב הגיע דרך שגרירות ישראל בהודו הוא חריג, ויש לציין כי רון מלכא, יו"ר נמל חיפה, כיהן בעבר כשגריר ישראל בהודו.
בחירתה של מירי
בשבוע הבא צפויה ועדת הכלכלה לדון בהסרת המגבלה על פעילות נמל מספנות ישראל. לישיבה צפויים להגיע כל בעלי האינטרס: מספנות ישראל לצד ארגונים דוגמת התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר שיתמכו בהסרת כל המגבלות על התחרות. ומנגד הנמלים המתחרים לצד ההסתדרות שמייצגת בעיקר את ועדי העובדים בנמלי חיפה ואשדוד שגם להם אין עניין גדול בתחרות.
סימן השאלה הגדול נוגע לעמדת המדינה בסוגיה. לפני שנה וחצי משרדי האוצר והתחבורה תמכו בהסרת המגבלה, אבל זה היה בתקופת ממשלת בנט־לפיד, וברקע היה "הפקק בנמלים". במשרד האוצר לא שינו את עמדתם אבל גם שם מתקשים להבין מה משרד התחבורה יעשה. סגן הממונה על התקציבים איליה כץ שלח לפני חודשיים מכתב למנכ"ל משרד התחבורה בן זקן בו ציין שהאוצר תומך בביטול כלל המגבלות על הנמל מפני שהדבר "צפוי להביא להגדלת התחרות והוזלת יוקר המחיה" וביקש לדעת מה עמדת משרד התחבורה בנושא. שאלה שעליה לא קיבל תשובה עד כה.
שרת התחבורה מירי רגב היא זו שתידרש לקבל את ההחלטה, כשעל הפרק - מעבר לאינטרס הציבורי - עומדת גם דילמה פוליטית: האם עליה לצדד בשותפיה בוועדי העובדים, שרבים מהם התפקדו לליכוד ומשמשים מנוף להפעלת לחץ עליה, או לתמוך במהלך שייטיב עם בעל השליטה במספנות ישראל שלומי פוגל, הנחשב למקורב לראש הממשלה נתניהו.
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "המשרד בשיתוף אגף תקציבים ביצע עבודת מטה לבחינת בקשת מספנות ישראל תוך שמיעת הגורמים הרלוונטיים. בניגוד לנטען, החלטה זו אינה נוגעת לזהות בעלי המניות של חברה זו או אחרת. עבודת המטה שנעשתה בוחנת את כלל ההשלכות, בין השאר ההחלטה בין עקרון התחרות ושוק חופשי לצד ההסכמים הקיימים בעניין".