"AI מהווה הזדמנות לסגירת פערים מגדריים"

אם שואלים ילדות בגן מה הן רוצות להיות כשהן יהיו גדולות הן משיבות שאסטרונאוטיות או טייסות אבל אז, בגיל ההתבגרות, הביטחון העצמי שלהן יורד בממוצע ב־30%. לצד זה תפיסת הסיכון שלהן עולה, כלומר מתפתח חשש מכישלון. "זה מתחיל בגיל ההתבגרות ולא מתכנס למקום חיובי כשאנחנו יוצאות מגיל ההתבגרות אלא להפך", אומרת מעיין ארזי מלינרסקי, מנכ״לית עמותת "שוות", שפועלת כבר שש שנים במטרה לצמצם את פערי המגדר. "גם אצל בנים בגיל ההתבגרות יש פגיעה בביטחון העצמי אבל בסביבות גיל 16 הם מצמצמים את הפער הזה ובנות לא", היא אומרת.

דפוס נוסף שפוגע בנשים הוא ייחוס הצלחה וכישלון. "בנות נוטות לייחס כישלון לגורמים פנימיים, כלומר אם לא הצלחתי במשהו, אני אגיד שאני גרועה בזה, וזה לא תמיד נכון, יכול להיות שלא הצלחתי כי לא הייתי מרוכזת", היא אומרת. "זה גם לוותר כבר על הניסיון הבא, כי אם אני גרועה למה שאנסה שוב? ההצלחה, לעומת זאת, מיוחסת לגורמים חיצוניים. כלומר, אם הצלחתי אז כנראה שהיה לי מזל או שכולם הצליחו. לנערות יש נטייה לצמצם את ההצלחה ואנחנו מכירות את זה גם מעולם העבודה - גם מנשים בוגרות. וזה הפוך מבנים, שאצלם הנטייה היא לייחס הצלחה לגורמים פנימיים ואי־הצלחה לגורמים חיצוניים".

שוות שמה לה למטרה לתקן את הגורמים האלה על מנת להגדיל את השוויון המגדרי. הפעילות של העמותה מתמקדת בבני ובנות נוער כאשר שיא הפעילות הוא בשבוע הנערה הישראלית, שהסתיים בסוף השבוע, במסגרתו מתקיימות הרצאות השראה מפי נשים פורצות דרך במטרה לעורר שיח על שוויון מגדרי בקרב בני ובנות נוער ולחשוף נערות למודלים נשיים מעוררי השראה.

"אנחנו עסוקות כל השנה בלתת לנערות סט כלים שיאפשרו להן לבנות את הביטחון העצמי וההערכה העצמית ולממש את הפוטנציאל שלהן. ככל שילדה תראה יותר נשים משמעותיות ככה תחושת המסוגלות שלה תעלה. ילדה בת 12 לא מתכננת קריירה אבל בהחלט צריכה לדעת שאת יכולה להיות מה שאת רוצה. שזה אפשרי", אומרת ארזי מלינרסקי.

בשבוע הנערה השנה השתתפו כמעט 3,000 נשים שהתנדבו להרצות בפני בנות ובני נוער ובעמותה מזהים גדילה משמעותית גם ברמת העניין מצד בתי הספר וגם מצד הנשים שמרצות.

"הנערות שאיתן בחרה עמותת שוות לעבוד נמצאות בצומת מאוד קריטי", אומרת רינת זילברשטיין, מנכ"לית AT&T ישראל וסגנית נשיא AT&T העולמית. "אני חושבת שהיכולת להשפיע בגיל צעיר היא המפתח. אצלי זו היתה אמא שלי שכאשר היתה לי הדילמה אילו מקצועות לתגבר בתיכון, היא היתה מאוד חדה ואז התחלתי ללמוד מתמטיקה ופיזיקה. היא גרמה לי להבין שלא צריך לפחד מזה וצריך לקפוץ למים ואז ברגע שיש לך ציונים במקצועות הריאליים - גם אם הם בסדר ולא מצוינים - מלא דלתות נפתחות. נפתחו בפניי דלתות בצבא כאשר קיבלתי זימונים לכל המקצועות הכי נחשבים, אחר כך האנשים שהיו איתי בצבא הם אלה שגייסו אותי למשרה הראשונה באזרחות. ההחלטה הזאת לתגבר פיזיקה ומתמטיקה היתה צומת קריטי עבורי מכיוון שכל הדברים בעצם התגלגלו משם ונערות לא בהכרח מבינות את ההשפעה שיש להחלטה הזו על החיים שלהן".

מעיין ארזי מלינרסקי, מנכ״לית "שוות": ילדה בת 12 לא מתכננת קריירה אבל בהחלט צריכה לדעת שאת יכולה להיות מה שאת רוצה"

עמליה אברמוב, נשיאת חטיבת הבנקאות באמדוקס, מאמינה שהכניסה של כלי בינה מלאכותית (AI) לשימוש רחב מהווה הזדמנות היסטורית להגברת השוויון המגדרי. "AI הופכת להיות משהו שמעצב מחדש את האופן שבו אנחנו עובדים, חיים ומתקשרים, וזו הזדמנות יוצאת דופן לסגירת הפערים, ליצירת גיוון ומנהיגות נשית. ברגע שהטכנולוגיה תייצג את האנושות כפי שהיא - עם 51% נשים - אז נוכל להטמיע את השוויון בצורה כזו שלא ניתן יהיה לוותר עליו כל כך בקלות", היא אומרת.

אברמוב מספרת שבאמדוקס פועלים על מנת לעודד נערות להשתתף בצורה פעילה בעולמות הבינה המלאכותית. "חלק מהמחויבות שלנו היא להעצים נשים על ידי שימוש בכלים ובידע שנחוץ לשדרוג הכישורים שלהן ולהצליח עם הטכנולוגיה שמשתנה", היא אומרת. "יצרנו ערכת שיעור שהפצנו כך שכל עובד ועובדת באמדוקס יכולים להעביר את הערכה הזו בהתנדבות, למשל בבית הספר של הילדים שלהם. זבנינו דוגמאות שמייצגות שוויוניות, של נשים בתפקידי הובלה וטכנולוגיה, כך שגם ילדים וילדות בבתי הספר ייחשפו ל־Generative AI בצורה שוויונית".

גם עבור אברמוב, הצומת שהוביל אותה להצלחה היה הבחירות של הלימודים בתיכון ולאחר מכן הקבלה ליחידת המחשבים ממר"ם. "לפני הצבא לא היה לנו מחשב בבית ולא ידעתי מה זה מחשבים אבל לא היססתי רק בגלל שידעתי שקשה להתקבל והלא נודע מאוד קסם לי. התקבלתי ומאז נכנסתי לעולם הטכנולוגיה", היא מספרת.

שותפות לקבלת החלטות

הילה מקויסיוס, סמנכ"לית בכירה למשאבי אנוש בקבוצת שטראוס, מנסה להנחיל לשלוש בנותיה את האמונה והערכים שהן יכולות להצליח ולהגשים כל שאיפה וחלום שיש להן אם רק ילמדו, ישקיעו ויאמינו: "לצערי, אנחנו רואים בחברה הישראלית מעט מאוד נשים בעמדות קבלת החלטות, אם במגזר הציבורי ואם במגזר הנבחר או הפרטי. רק לאחרונה התקיימו הבחירות לרשויות המקומיות, וגם שם ראינו שיעור מאוד קטן שנבחרו לכהן כראש רשות. הבחירה בשאיפה לאיזון מגדרי היא בחירה מודעת ועקשנית, שמגיעה עם הטמעה של תהליכים, של תפיסות מנהיגות רחבה ואמיצה. שילוב של נשים בארגונים מחייב השקעה רבה, מערכתית ומתמשכת, שדורשת שינוי הרגלים ודפוסים".

בשטראוס, שבה מכהנת אשה, עופרה שטראוס, כיו"ר הדירקטוריון, יש 48% נשים בתפקידי ניהול ויש רוב נשי בדירקטוריון. "מהניסיון שלי, איזון מגדרי הוא מה שנכון לנשים ולגברים באופן כללי, אבל גם לנו כעסק בשטראוס", היא מדגישה. "בסקר שעשינו גילינו ש־75% מהחלטות הקנייה של המוצרים שלנו מתקבלות על ידי נשים, ולכן רק מתבקש שנשים יהיו שותפות לקבלת ההחלטות על מוצר או שירות. החוסן שלנו כחברה עסקית־יצרנית בנוי על מגוון הכישורים של אנשינו והיכולת שלנו לממש פוטנציאל זה. מאז 7 באוקטובר נשים וגברים כאחד מתגייסים למילואים, הנשים במלחמה הנוכחית נוטלות תפקיד משמעותי גם בחזית וגם בעורף".

עם זאת, לדבריה, האתגרים המרכזיים ליצירת שוויון נעוצים בכך שרוב ההטיות והחסמים אינם מודעים. "ולכן כל עבודה צריכה לעבור דרך שילוב בין מודעות (גברים ונשים מוטים באותה מידה) לבין חיבור לתהליכי עבודה יום־יומיים", היא אומרת. "אתגר נוסף הוא התחושה שנושא קידום האיזון המגדרי בארגונים ובכלל הוא של נשים ועבור נשים. וזו אחת הסיבות שאנחנו קוראים לנושא בשטראוס 'איזון מגדרי', כי יש מקצועות שבהם צריך יותר גברים ולא נשים. כמו נשים, כך גם גברים 'מוסללים' לתפקידים מסוימים או לשעות עבודה מסוימות, ומקבלים הערות כמו - 'אשתך לא פנויה?', כשהם רוצים לצאת לאסוף ילד חולה. איזון מגדרי הוא עבודה של כולנו עבור כולנו, גברים ונשים".