ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל: "היחלשות ההייטק בארץ - זעזוע ייחודי"

הפערים במערכת החינוך לא מצטמצמים וההבדלים בין מערכת החינוך הערבית לזו היהודית נותרו כשהיו, כך עולה מנתוני בנק ישראל שאותם הציג פרופ' עדי ברנדר, ראש חטיבת המחקר, בנק ישראל בוועידת הפורום הכלכלי הערבי בשיתוף "כלכליסט" והרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים

ברנדר התייחס בהרחבה לצמצום הפערים בין החברה היהודית לערבית, "רואים שההכנסה הפנויה למשק בית בקרב מבוגרים שמעל גיל 44, היתה 53% מזו של היהודים. לגבי הצעירים, כאן הפער הוא 44% כלומר ההכנסה שלהם היא 56% מהיהודים הלא חרדים.

"יש פער מאוד גדול גם בשיעור המועסקים, הן בקרב גברים ונשים, הוא הצטמצם מעט בקרב הנשים בעשרים השנים האחרונות אבל בקרב הגברים הוא לא הצטמצם כלל. יש צמצום מסוים בפערים של השכלה אקדמית, אצל הנשים יש התקדמות גדולה יותר אבל עדיין יש פערים גדולים".

ברנדר הוסיף, כי שאלת הפערים היא לא רק חברתית, וכי זו סוגייה כלכלית: "יש כאן רבע מאוכלוסיית ישראל ואם לא נצליח לסגור את הפערים האלה הכלכלה כולה תימשך מטה ולא נצליח להשוות את הפערים לשאר העולם", אמר. לדבריו, בדוחות האסטרטגיים שבנק ישראל מגיש לממשלת ישראל הם הגדירו את השילוב של החברה הערבית בכלכלת ישראל כסוגייה כלכלית-אסטרטגית.

בנוגע לכלכלת ישראל, אמר ברנדר כי ברביעים האחרונים היצוא יורד בעקבות השפעת הסחר העולמי, אבל הוא גם משפיע על הכלכלה הישראלית. "שוק התעסוקה טוב, שיעורי ההשתתפות בו טובים. מגזר ההייטק נפגע עם השפל העולמי, יש ירידה בולטת בגיוסים של המגזר הזה והוא המנוע המרכזי של הצמיחה במשק. הסקטור לא יורד, אבל הוא עצר את הצמיחה שלו, חשוב לזכור את זה. אנחנו שומעים הרבה על ירידה של גיוסי ההון בהייטק ונשאלת השאלה האם זה משקף את הכלכלה העולמית או שזה ייחודי לישראל. אפשר לראות שהייתה תופעה גלובלית אבל הירידה בישראל הייתה משמעותית גדולה יותר ממדינות אחרות. יש כאן פער ייחודי בישראל. זה זעזוע ייחודי".

לגבי האינפלציה הוא אמר, כי בחודשים האחרונים רואים התמתנות בגובה האינפלציה. לצד זה שער החליפין מהווה גורם שמטריד ומפעיל לחצים והבנק מפקח על כך מקרוב. "האינפלציה מתמתנת בחודשים האחרונים ורואים תוואי של ירידה מכ-5% לכ-3% ואנחנו מעריכים שהנתונים הקרובים יצביעו על אינפלציה של כ-4% וזה סביר. בטווח הארוך ההערכה היא שהאינפלציה תמשיך לרדת. כנגד המגמה החיובית באינפלציה יש איום משמעותי והוא התפתחות שער החליפין, אנחנו מעריכים שיש פיחות יתר של השקל. בעבר הקשר בשערי החליפין היה מאוד ברור אבל מתחילת השנה הפער גדל והוא מסתכם ביותר מ-10% וזה מתורגם לתוספת אינפלציה של כאחוז וחצי".

עוד בנוגע לאינפלציה אמר ברנדר: "עליית הריבית בצורה ניכרת הובילה לכך שהציבור מצמצם צריכה, קצב הגידול הוא איטי, וזה מעניין שמאז הקורונה קצב הצריכה לא התאושש, הציבור נמנע מלהגדיל את הצריכה וחוסך יותר כסף. היצוא כאמור יורד ואלה פחות הכנסות למשק. מה שבכל זאת מאפשר לתוצר לגדול הוא הסטה של הביקושים מבחוץ אל המשק הישראלי וירידת היבוא".

בנוגע לתקציב הוא אמר, כי בתקופה של היציאה מהקורונה ועד לפני מספר חודשים היינו רגילים למצב של עודף תקציבי. מה שהסביר את זה היה הכנסות חריגות ממסים, הייתה עליה חריגה מהכנסות ממסים שהגיעה במידה רבה מההכנסות של ההייטק והנדל"ן והן החלו להתמתן בגלל ירידה בהכנסות ממסים. "הממשלה התחילה להעביר תקציב מתון להוצאות מתוך הבנה שלאורך זמן התוצאות האלה לא יתמידו ואכן רואים ירידה בהכנסות ממסים וחזרה לתוצר כפי שהיה בקורונה. אנחנו כבר לא בעודף, בחודשים האחרונים יש גירעון, אבל הוא נמוך כי הוצאות הממשלה נמוכות, כ-26% תוצר לעומת 28% תוצר בתקופת הקורונה. הממשלה צמצמה את ההוצאות שלה באופן משמעותי, אבל היא תעביר תקציבים לנושאים שלא תורמים לתוצר, זה עלול להגדיל את הלחצים".

מאיר בינג | צילום: אוראל כהן

מאיר בינג, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי אמר בנושא צמצום הפערים, כי ישנן מספר החלטות שהתקבלו לגבי המגזר הערבי והן ממשיכות ורואים בהן הישגים. "ראינו 38 רשויות שעלו בדירוג בחברה הערבית, זה מראה שמשהו טוב כן קורה כאן ויש גם גידול משמעותי בחינוך בחברה הערבית. אנחנו ממשיכים בתקצוב גם בחטיבות הביניים ובתיכונים כדי להקטין את הכיתות ויש עלייה גדולה בזכאות לבגרות. גם בהשכלה הגבוהה יש קפיצה גדולה במספר הסטודנטים. יש עוד הרבה מאוד עבודה, יש עלייה גדולה בסטודנטיות ועלייה קטנה בחלקם של הסטודנטים".