סוף סאגת מטא-גיפי מעניק רוח גבית לרגולטור

בסופו של עניין, כל העסק הזה הוא בליפ על המסך של מטא. גם כשהיא בתקופה קשה יחסית, סובלת מירידה בהכנסות וברווחים, היעלמותם של 260 מיליון דולר – ההפרש בין הסכום שבו רכשה את גיפי (Giphy) בנובמבר 2022 ל-53 מיליון הדולר שתמורתם מכרה אותה היום לשאטרסטוק – היא לא יותר מהערת שוליים במאזן הרבעוני של החברה (שרשמה ברבעון הראשון של השנה הכנסות של 28.65 מיליארד דולר ורווח נקי של 5.71 מיליארד דולר. וזה עוד היה רבעון "רע"). אבל סיום הפרשה הזו מספק כמה לקחים מעניינים על השינויים שהמצב המאקרו-כלכלי יצר באקוסיסטם הטכנולוגי, על למה גופים שונים מייחסים ערך שונה לאותו מוצר, ועל הכוח שיכול להיות לרגולציה טובה.

מטא (אז עדיין פייסבוק) הכריזה על רכישת גיפי, היכולת הזו שנמצאת בכל אפליקציה חברתית ומאפשרת לכם לשתף בקלות ממים מונפשים, במאי 2020. לכאורה, עוד רכישה סטנדרטית של ענקית טכנולוגיה, מהסוג שמטא ואחרות עושות כל הזמן, וגם משמעותית הרבה פחות לעומת עסקאות כמו רכישת אינסטגרם או ווטסאפ.

אבל בשעה שעסקאות אלו, מעידן אחר, צלחו בקלות את כל המשוכות הרגולטוריות, העסקה הנוכחית נתקלה בקשיים מצד רגולטור התחרותיות הבריטי, שפתח בחקירתה ביוני 2020. ובאורח חריג, זה הורה למטא בנובמבר 2021 למכור את גיפי אף שהעסקה כבר הושלמה. מטא נכנעה שנה מאוחר יותר, ועתה מצאה קונה לחברה, תוך שהיא מוחקת בעסקה יותר מרבע מיליארד דולר משווייה.

איך נעלמו מאות מיליוני דולרים בשנתיים וחצי? יש כמה הסברים אפשריים. הראשון, והמובן ביותר, הוא שמטא ביצעה את העסקה תחת לחץ הרגולטור. היא חייבת למכור, אין לה ברירה כאן. זה מציב אותה בעמדת נחיתות במו"מ מול כל גוף שיתעניין בשירות.

לכך מוסיף המצב המאקרו-כלכלי. מטא קנתה את גיפי בתקופה של גאות במגזר הטכנולוגיה, תוצאה של השפעות מגיפת הקורונה. ההכנסות היו בצמיחה, הרווחים בהתאם. היה הרבה כסף חופשי שרק חיפש לאיפה ללכת, וגם כך העסקה היתה דיל מעולה לעומת השווי של 600 מיליון דולר שלפיו גייסה גיפי ב-2016. אבל בימים אלו מגזר הטכנולוגיה, והכלכלה בכלל, נמצאים בתקופת התפכחות - כל החברות מצמצות הוצאות, והשווי של רכישות אפשריות נמוך הרבה יותר.

ובסופו של דבר יש את הערך השונה שמטא ושאטרסטוק מייחסות לגיפי. בעבור מטא, החשיבות של גיפי לא הייתה בחברה עצמה, ביכולת שלה לייצא ממנה הכנסות בצורה ישירה, אלא בחלון שהיא פתחה לה לפעילות משתמשים בפלטפורמות חברתיות אחרות שלא נמצאות בשליטתה. היא סיפקה גישה, הגם שעקיפה ומוגבלת, למה עושים משתמשים בטוויטר, בטיקטוק ועוד, אפשרה לה להעשיר את הפרופיל האישי שלהם שמשמש להצגת פרסומות ממוקדות. גישה זו נעשתה קריטית יותר מאז חסמה אפל את האפשרות לאסוף מידע על פעילות משתמשים באייפון באפליקציות אחרות – מהלך שפגע ישירות בהכנסותיה. גישה כזו שווה יותר מההכנסות שגיפי מסוגלת לייצר.

המודל העסקי של שאטרסטוק, מנגד, מבוסס על גישה בתשלום לתמונות, וידיאו ומוסיקת סטוק ותכנים אחרים. היא לא קונה את גיפי בשביל יכולת ערטילאית של איסוף מידע על משתמשים, אלא כדי לייצר ממנה הכנסות ממשיות. איך יעבוד המודל העסקי של גיפי זה קצת פחות ברור, וזה חלק מהסיבה להפרש בין מחיר הקנייה למכירה.

סיום הפרשה הוא הישג משמעותי לרגולטור הבריטי, שזיהה את ההתפשטות התמנונית של מטא לתחומים משיקים חדשים כפגיעה אפשרית בתחרות והצליח לבלום אותה. הוא אף הדגים שאפשר לכופף גם ענקית טכנולוגיה, ושגם עסקה שנחתמה והושלמה אפשר לגלגל לאחור. לא לחינם הזכרנו קודם את רכישת ווטסאפ ואינסטגרם. בימים אלו, מבקשת נציבות הסחר הפדרלי של ארה"ב (FTC) מבית המשפט לחייב את מטא למכור את שני השירותים. מטא, מסיבות מובנות, טוענת בין השאר שהפרדת השירותים בחזרה לחברות עצמאיות אינה אפשרית מבחינה טכנית.

המכירה של גיפי מראה שכשרוצים, אפשר. אם הרגולטור רוצה, הוא יכול לגרום לחברה לעשות מהלכים משמעותיים כמו מכירת חלקים ממנו בהפסד משמעותי. ואם לחברה אין ברירה, היא יכול להפריד את החלק הזה ממנה גם אחרי שספגה אותו לתוכה. השלמת הפרשה צפויה לתדלק את התיק של ה-FTC נגד מטא, ולשמוט מתחת החברה חלק ניכר מהטיעונים שבאמצעותם היא מנסה לדחות את התביעה. עכשיו, נותרה לדיון סוגיה מהותית אחת: האם הרכישה של ווטסאפ ואינסטגרם אכן פגעה בתחרות בתחום הפלטפורמות החברתיות.