שיאומי רדמי נוט 12 פרו פלוס | איתי שמושקוביץ
בדיקת כלכליסט
שיאומי Redmi Note 12 Pro plus: מכשיר ביניים עם תמורה סבירה למחיר
המצלמה מספיק טובה לשימוש יומיומי אבל לא מבריקה, המסך טוב ואנדרואיד מגיעה בגרסה ישנה יחסית - לקחנו לבדיקה את מכשיר הדגל של סדרת רדמי נוט 12, שהגיעה לאחרונה לישראל
המתכון הבסיסי של שיאומי, שהוביל להצלחה שלה, כבר מוכר: מכשירים זולים יחסית שמציעים תמורה טובה למחיר - לא הכי חזקים, אבל מספיק טובים לצרכן הממוצע ובלי להכביד על חשבון הבנק. זה הבסיס כאמור, לשיאומי יש גם מכשירים חלשים יותר וגם מכשירי פרימיום משלה והמחיר בהתאם.
סדרת Redmi שייכת לדרג הביניים - לא המכשירים הכי זולים ולא הכי חזקים, במקום טוב באמצע. גם בתוך הסדרה עצמה יש כמה רמות ולאחרונה הביאה לארץ קבוצת המילטון, יבואנית שיאומי, את Redmi note 12 pro plus, הראש לשועלים או מכשיר הדגל של הסדרה האחרונה. מה עוד כוללת הסדרה? "סתם" נוט, וגם Note 12s, לצד Note pro (אבל לא פרו פלוס) ויש אפילו Note pro בלי 5G. מבלבל? בהחלט, אז אם אחד מהם רלוונטי לכם - שימו לב בדיוק באיזה דגם מדובר.
עיצוב ומבנה: מסיבי אבל לא מגושם
כיאה למכשיר דגל, גם אם מדובר בדגם ביניים, הרדמי נוט פרו פלוס מגיע עם גב זכוכית, כשבחזית יש גורילה גלאס 5. הוא לא משדר יוקרה, אבל גם לא נראה ומרגיש כמו דגם זול יותר - גם כאן נמצא מקום טוב באמצע. יש לפחות מינוס אחד בגב הזכוכית: הוא אוסף במהירות טביעות אצבעות. ויש לזה גם פיתרון - בערכת המכשיר יש מגן סיליקון בסיסי. הטלפון מרגיש עמיד לנפילות, אבל תמיד טוב שיש עוד שכבה של הגנה, ואם היא כבר מוגשת לכם ללא תשלום נוסף, אז למה לא.
מבחינת תקן הגנה, הנוט פלוס פרו עומד בתקן IP53 - כלומר יש הגנה סבירה מפני אבק והגנה חלקית מפני רסס מים, ולא מומלץ לחשוף אותו לגשם.
המכשיר גדול, עם מסך בגודל 6.67 אינץ', ומרגיש קצת מסיבי כבד, במשקל של 208 גרם. בגב נמצאות 3 עדשות שבולטות מגוף המכשיר, צד שמאל של המכשיר נותר ריק ובצד ימין יש כפתורי ווליום וכפתור כיבוי והדלקה, שבתוכו נמצא גם סורק טביעות אצבע.
המסך שטוח, בלי קצוות קמורים, עם שוליים דקיקים ומצלמת הסלפי תופסת שטח מינימלי, רק עיגול קטן בראש המסך - בדומה לדגמי פרימיום של שיאומי עצמה ושל המתחרות.
חומרה: מסך מוצלח וטעינה מהירה
כדי לייצר דגם ביניים צריך להתפשר, וזה אומר שהחומרה לא תהיה החזקה והחדשה ביותר. המעבד הוא Dimensity 1080 של Mediatek, לצידו 8 גיגה בייט של זיכרון ושטח אחסון בנפח 256 גיגה. דרך תפריט ההגדרות אפשר להעביר עד 5 גיגה נוספים לטובת ה-RAM, על חשבון שטח האחסון.
המסך טוב מאוד וכמעט מצוין. התצוגה לא מרהיב כמו בדגמים היקרים יותר, אבל הוא מציג תמונה טובה וצבעוניות מוצלחת. הבהירות לא בוהקת, אבל המסך מספיק בהיר וקריא גם באור יום, והרדמי גם לא התקשה בהרצת משחקים וסרטונים באיכות גבוהה. זיהוי הפנים עובד בלי בעיות וכך גם קורא טביעות האצבע.
את הנוט פרו פלוס מפעילה סוללה בקיבולת 5,000 מיליאמפר שמחזיקה בקלות יום עבודה. בנוסף, המכשיר תומך בטעינה מהירה והערכה שלו כוללת מטען מתאים, בהספק של 120 וואט, שממלא את הסוללה מ-0 ל-50% ב-13 דקות בלבד ומגיע ל-100% תוך כ-28 דקות.
כרגיל בדגמים הזולים יותר של שיאומי, יש כאן נורת אינפרא-אדום ואפליקציית שלט לשליטה על מגוון מכשירים, שקע אוזניות סטנדרטי, שני רמקולים (אחד בכל קצה של המכשיר), אבל אין חריץ הרחבה לכרטיס זיכרון וגם אין תמיכה ב-eSim.
תוכנה וממשק: אנדרואיד לא מעודכן והמלצות על אפליקציות
הרדמי נוט פרו פלוס הושק לפני כחצי שנה בסין ורק לפני חודשיים יצא לשאר העולם. שיאומי בחרה להשיק אותו עם אנדרואיד 12, למרות שגרסה 13 היתה זמינה כבר בזמן ההשקה בסין, וגם אלינו הוא מגיע עם הגרסה הישנה יותר. מעליה נמצא ממשק MIUI של שיאומי בגרסה 14 העדכנית, שמציע מגוון אפשרויות להתאמה אישית, למי שאוהב לנבור בתפריטים או שכבר מכיר את המערכת של היצרנית הסינית.
הזכרתי את זה בסקירות קודמות ואציין גם כאן את הבעיה בווילון ההתראות בגרסת MIUI - החיווי על הודעת ווטסאפ חדשה או אימייל חדש מופיע בפינה הימנית העליונה אבל אם מחליקים את האצבע כלפי מטה מצד ימין של המסך מופיע תפריט ההגדרות. אם תרצו לראות את ההתראה תצטרכו להחליק מטה מהצד השמאלי בקצה העליון של המסך. כשעוברים לאנגלית זה עובד כמו שצריך, זה פשוט עניין של גיור לא מוצלח שעדיין לא נפתר.
שיאומי מרשה לעצמה להשתלט על הנדל"ן במכשיר שלכם ומוסיפה לו אפליקציות שונות, ביניהן כלים שימושיים כמו חבילת אופיס של WPS, אבל גם טיקטוק, אפליקציה של בוקינג ומשחקים שונים, ולצידם הצעות או המלצות על אפליקציות אחרות. זה עוד מחיר שצריך לשלם על המכשיר ואני מעדיף שלא יקבעו עבורי מה מותקן במכשיר, אבל אפשר להתעלם מההצעות ולהסיר את האפליקציות שהותקנו מראש.
מצלמה: המגה פיקסלים הם לא כל הסיפור
הטריק של חברות רבות דומה, בעיקר כשמדובר בטלפונים זולים יותר - חיישן ראשי עם כמות גדולה של מגה פיקסלים, רצו תלת-ספרתי, ולצידה שתי מצלמות "צנועות" יותר, עם מספר חד-ספרתי של מגה פיקסלים.
ברדמי מדובר בחיישן של 200 מגה פיקסל, לצידו חיישן של 8 מגה לצילום בזווית רחבה וחיישן של 2 מגה בלבד לצילומי מאקרו. במעבר למצב וידיאו אפשר לבחור בין צילום ב-720 או 1080 פיקסלים וגם להגיע עד לאיכות 4K.
התוצאות טובות בסך הכל, וכמו במסך של המכשיר הצבעוניות טובה אבל התמונות לא מרהיבות. בצילומי מאקרו התמונות לא חדות וגם במקרים אחרים אפשר היה למצוא חלקים קצת מרוחים. יש כמובן מצב צילום לילה, אבל הוא לא הוסיף הרבה מעבר לצילום רגיל.
סיכום
בסופו של דבר, הרדמי נוט 12 פרו פלוס עונה, בגדול, להגדרה שלו - מכשיר ביניים. הוא לא מרשים מאוד, ויש בו פשרות וחסרונות, אבל הוא גם מספיק מוצלח בשביל צרכי היום-יום של רוב הצרכנים. המסך מוצלח, המצלמה לא מבריקה ותספיק לשימוש בסיסי, גרסת האנדרואיד ישנה אבל לא יותר מדי ויש טעינה מהירה. המחיר לכל התמורה הזו סביר - 1,850 שקל.
יש עוד אופציות לא רעות ברמת המחיר הזו, ושיאומי גם מתחרה בעצמה - בין השקת הרדמי נוט 12 בסין ועד שהוא יצא לשאר העולם, כולל אותנו, החברה הוציאה גם את פוקו X5 פרו שדומה מאוד לרדמי, עושה שימוש בקצת יותר פלסטיק ולכן גם זול יותר.