ליקויים בדיווחי המפעלים המזהמים במפרץ חיפה; המשרד להגנת הסביבה מתעלם

זיהום האוויר בישראל גורם לתחלואה משמעותית ולמותם של כ-2,500 ישראלים מדי שנה. אולם מבקר המדינה מצא ליקויים חמורים בפיקוח המשרד להגנת הסביבה על התעשייה המזהמת במפרץ חיפה, אחד האזורים הנחשבים למזוהמים בישראל: פערים מדאיגים של יותר מפי 4 נמצאו בין שיעור החריגות שהתגלו בדיגומי הפתע שביצע המשרד להגנת הסביבה במפעלים במפרץ לבין שיעור החריגות בדיגומים שביצעו המפעלים בעצמם בשגרה והעבירו כדיווחים למשרד להגנת הסביבה.

חמור מכך; מתשובת המשרד להגנת הסביבה עולה כי הוא מודע לכך שבדיקות תקופתיות שמבצעים המפעלים באופן שגרתי במסגרת החוק כדי לדווח לרגולטור על פליטות המזהמים שלהם, נעשות לאחר פעולות שנועדו לשפר את ממצאי הבדיקה ומשכך הן לא משקפות את הפליטות השגרתיות במפעל ואת השפעתו הסביבתית והבריאותית. למרות שמבקר המדינה בדק רק את אזור מפרץ חיפה, הנתונים עשויים להעיד על התנהלות רוחבית של המשרד להגנת הסביבה בנוגע לפיקוח על חברות מזהמות ושקיפות ציבורית.

מטרת פרסום הדו"ח היום היתה לבדוק האם ליקויים עליהם התריע בשנת 2019 באשר לפעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה טופלו. ליקויים רבים הנוגעים לפיקוח ודיווח – כלל לא תוקנו. לפי דו"ח המבקר, המשרד להגנת הסביבה לא דיווח לממשלה במשך 3 שנים (2019-2021) כיצד מיושמת התוכנית לצמצום זיהום האוויר במפרץ חיפה, בניגוד לחובתו. בשנה האחרונה שלגביה נמסרו דיווחים, 2018, מחצית מיעדי ההפחתה שנקבעו בתוכנית לא הושגו (הפחתת מזהמים מסוג גופרית דו חמצנית וחלקיקים נשימיים עדינים, המובילים לתחלואה ותמותה).

למרות שהמשרד נדרש לדווח לציבור על חריגות בפליטות מזהמים ממפעלים, הוא לא פרסם נתונים על 60% מהחריגות החמורות בפליטת מפעלים במפרץ חיפה בשנים 2021-2022. ב-55% מממצאי הדיגומים במאגר המידע של המשרד להגנת הסביבה לא הוצג מידע שממנו ניתן לדעת האם הייתה חריגה בפליטת מזהמים מהארובות ביחס לתקני הפליטה המותרים (783 מתוך 1412). בנוסף, דוחות הדיגומים הרבעוניים שערך המשרד בארובות המפעלים כללו נתונים שאינם נכונים, ולא ניתן היה לנתח אותם ולהסיק מהם מסקנות, כך שלמעשה לא היה למשרד דו"ח מרוכז ומעודכן בנושא. דוחות הפיקוח שהכין מחוז חיפה מאז לא כללו מידע על ממצאים שעלו בסיורים שהתקיימו במפעלים, ומשנת 2021 כלל לא גובשו דוחות פיקוח שנתיים מסכמים במחוז. חוסר התאמה נמצא בנתונים שהעביר המשרד להג"ס למשרד מבקר המדינה לגבי מספר סיורי הפיקוח שנעשו במחוז חיפה בשנים 2019-2020.

1.4 מתוך 1000 ילדים בחיפה אושפזו בשנת 2017 בגין אסטמה, לעומת 0.58 מתוך 1,000 ילדים בתל אביב או בירושלים, לפי מחקר שמימן משרד הבריאות. למרות זאת, שלושה מחקרים נוספים אשר המשרד להגנת הסביבה התחייב לבצע בשנת 2017 – לא הושלמו עד היום. אחד המחקרים שבוצעו מצא קשרים מובהקים סטטיסטית בין חשיפה לזיהום האוויר התעשייתי בדרגה הגבוהה ביותר בין השנים 1967 ל-2012 לבין מחלות סרטן ספציפיות וחיזק את ההשערה שחשיפה סביבתית לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה העלתה את הסיכון לסרטן, אולם משרד הבריאות מסר למשרד המבקר כי לא יסכם ויפרסם את עמדתו לגבי הקשר הסיבתי בין זיהום אוויר לתחלואה במפרץ עד לפרסום כלל המחקרים.

פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה אמורה להסתיים ב-2029, אך לפי המבקר, ספק אם ניתן יהיה לעמוד במועד שנקבע. הסיכונים העיקריים שעלולים להקשות את מימוש ההחלטה הם אי-ודאות בעניין קבלת התקציבים הנדרשים ליישום, קשיים באישור תוכניות סטטוטוריות להקמת תשתיות חלופיות לפעילות התעשייה הפטרוכימית, קשיים בהגעה להסכמות במשא ומתן עם המפעלים על הפסקת פעילותם וכישלון אפשרי של מכרזים להקמת מתקני הובלה ומתקנים לאחסון מקורות אנרגיה.

הדוח החמור של מבקר המדינה באשר לליקויים בפיקוח המשרד להגנת הסביבה על המפעלים המזהמים במפרץ חיפה, מתחדדים לאור דוחות שפורסמו בעת האחרונה על ידי המבקר על חולשת הפיקוח על המפעלים המזהמים ברחבי הארץ. בין היתר, ב-5 השנים האחרונות 70% מהמפגעים המדווחים לא עברו אכיפה מנהלית או פלילית, ותקני פקחים אינם מאוישים. בנוסף, בימים אלו נדונה בכנסת רפורמה ברישוי אשר תעניק הטבות והקלות למפעלים המזהמים אך לא תשפר באופן ניכר את הפיקוח.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: ״פעולות הפיקוח והאכיפה של המשרד הביאו בעשור האחרון לצמצום וירידה משמעותית בפליטות ובריכוזי בסביבה של מזהמי האוויר במפרץ חיפה. כך למשל, פליטות החומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים ממפעלים המדווחים למרשם הפליטות לסביבה באזור חיפה פחתו בין השנים 2012 ל-2022 ב 92%, פליטת חומרים מזהמים אחרים פחתה ב-57% עד 95%. בדיקות הפתע בארובות המפעלים הן כלי פיקוחי נוסף המצוי בידי המשרד. מטרתן לספק עבור המשרד את תמונת המצב הסביבתית המשתקפת בעת פעילות המפעלים באופן יום יומי, ומאזן אל מול הבדיקות התקופתיות, זאת מאחר והמשרד מודע ליכולת המפעלים לתזמן את מועדי הבדיקות התקופתיות בארובות בסמוך לפעולת התחזוקה. בכוונת המשרד להגביר את הפיקוח על מועדי ביצוע דיגומים ועל הפעולות הנלוות לדיגום. ככל וימצא המשרד כי מפעל כלשהו ביצע דיגום שלא בתנאים האופייניים לפעילותו, ישקול המשרד את צעדיו לרבות פסילת הדיגום ודרישת ביצוע חוזר״.