סניף של בנק (ארכיון) | יריב כץ
הח"כים טוענים שלא צריך לסגור סניפי בנק, הנתונים מראים אחרת
ועדת השרים לענייני חקיקה דנה אתמול בהצעת חוק, לפיה בנקים יוכלו לסגור סניפים רק באישור ועדת הכלכלה במטרה להאט את קצב סגירת סניפי הבנקים, אולם מנתוני בנק ישראל עולה כי המעבר לשירותי בנקאות דיגיטלית נחוץ והכרחי
עוד ניסיון לפגוע בעצמאות בנק ישראל: אתמול עלתה בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק שתסמיך את ועדת הכלכלה לאשר סגירת סניפים וצמצום כוח האדם בבנקים — סמכות שכיום נתונה בידי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל בלבד. בראש רשימת החתומים על הצעת החוק נמצא ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה), אך הפעם לערעור עצמאותו של בנק ישראל מצטרפים גם ח"כים מהאופוזיציה — ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) וח"כ אחמד טיבי (תע"ל).
אמנם הוועדה דחתה בשבועיים את המשך הדיון בנושא, מה שמצביע על התנגדויות לחוק בתוך הממשלה, אך הכללתה בסדר היום עשויה להתפרש כאיום נוסף על עצמאותו של בנק ישראל.
מאז התיקון לחוק הבנקאות ב־2016 שיזם ח"כ דאז איתן כבל, כל בנק שמבקש לסגור סניף מחוייב לקבל את אישורו של הפיקוח על הבנקים לאחר הצגת נימוקים ובחינת קריטריונים שונים, ביניהם טובת הציבור וההשלכות על לקוחות הבנק. הרקע למהלך היה התעצמות מגמת סגירת הסניפים בין השנים 2012–2015 שמספרם ירד בכ־6% על רקע תהליכי דיגיטציה ומעבר לקוחות לביצוע פעולות דרך האפליקציה או האתר.
הוועדה דחתה בשבועיים את המשך הדיון בהצעת החוק, מה שמצביע על התנגדויות לחוק בתוך הממשלה, אך הכללתה בסדר היום עשויה להתפרש כאיום נוסף על עצמאותו של בנק ישראל
כעת מבקשים חברי הכנסת לקבוע בחוק שבמידה והפיקוח על הבנקים נותן את אישורו לסגירת סניף, הוא ייאלץ לאשר זאת בוועדת הכלכלה, דבר שצפוי לעכב את קבלת האישורים לסגירת הסניף. בנוסף, כיום בסמכות הפיקוח על הבנקים לאשר סגירת סניפים, אך לא צמצום שירותים בנקאיים וכח האדם בסניף. כעת הצעת החוק מבקשת לחייב את הבנקים לאשר מראש גם פעולות אלו. סמכות הפיקוח על הבנקים כשלעצמה שלא לאשר סגירת סניף היא חסרת תקדים בהשוואה בינלאומית, אך מתן סמכות זו לרשות המחוקקת, והרחבתה לפעולות נוספות כמו צמצום כח אדם ושירותים בנקאיים צפויה להיתפס כהתערבות קיצונית מאוד במערכת הבנקאית.
לטענת חברי הכנסת, לצד מגמת הצמצום במספר הסניפים, העובדים ושירותים בנקאיים "שפוגעת קשות באזרחים ותיקים ובאזרחים עם קשיי אוריינות דיגיטלית", המפקח על הבנקים דחה 9 בקשות בלבד מתוך 225 בקשות לסגירת סניפים (נכון לדצמבר 21), לכן לטענתם "מטרת התיקון, שהיא למתן את קצב סגירת סניפי הבנק, לא מתקיימת מאז חקיקתו".
הבעיה בבסיס ההצעה היא הפגיעה בסמכותו ועצמאותו של בנק ישראל. ההצעה מצטרפת לנסיונות קודמים בשנה האחרונה כמו הצעת החוק של יו"ר ועדת הכספים משה גפני להקפיא את השפעת העלאת ריבית בנק ישראל על המשכנתאות או אמירות של פוליטיקאים כגון שר החוץ אלי כהן לגבש מתווה להפסקת עליות הריבית.
מעבר לכך, הנימוקים של חברי הכנסת בדברי ההסבר להצעת החוק מציגים נתונים חלקיים ואמירות שאינן מדויקות.
ראשית, חברי הכנסת אמנם מציינים שחלה ירידה במספר הסניפים, ואכן בין 2012 ל־2022, מספרם ירד ב־19.5%, מ־1,231 סניפים ל־991. יחד עם זאת, הם לא מציינים שהחל מ־2016, הפיקוח על הבנקים איפשר למערכת הבנקאית לפתוח סניפים חלקיים וניידים — כלומר סניפים שפתוחים חלק מימות השבוע או סניפים ניידים שעוברים בין מקום למקום, וזאת כדי למתן את השפעת סגירת הסניפים ולאפשר למערכת הבנקאית לסגור סניפי קבע מבלי לפגוע בלקוחות שעדיין זקוקים לשירותיים פרונטליים בסניף.
לפי דו"ח המערכת הבנקאית ל־2022 של בנק ישראל, הגידול במספר הסניפים החלקיים וניידים מאז 2017 מיתן את מגמת סגירת הסניפים, ובאיזורים המוגדרים כפריפריאלים, בהם קצב סגירת הסניפים גבוה יותר והתלות בשירותים בנקאיים פרונטליים גבוהה יותר, העלייה בסניפים החלקיים "קיזזה במלואה את מספר הסניפים הקבועים שנסגרו ואף הובילה לגידול במספר הסניפים באזורים אלה".
בנוסף, חברי הכנסת מציינים שאמנם מספר הסניפים בישראל נמוך מהממוצע ומהחציון ב־OECD, אך מתעלמים מנתון נוסף — מספר הסניפים ל־1,000 קמ"ר כפול מהממוצע ב־OECD, זאת בשל קוטנה הגיאוגרפי היחסי של ישראל, שדווקא מצביע על הנחיצות בפינוי שטחי מסחר פיזיים ועידוד מעבר לצריכת שירותי בנקאות באופן דיגיטלי, תוך שימת לב וסיוע לאוכלוסיות שעלולות להיתקל בקשיים.
בישראל מספר הסניפים ל־1,000 קמ"ר כפול מהממוצע ב־OECD, כלומר יש נחיצות בפינוי שטחי מסחר פיזיים ועידוד מעבר לצריכת שירותי בנקאות באופן דיגיטלי
לבסוף, חברי הכנסת מציינים כאמור שהסמכות שניתנה לפיקוח על הבנקים מטרתה למתן את קצב סגירת סניפי הבנקים, ולכן רומזים שהפיקוח כשל בתפקידו, אך מטרת הסמכות שניתנה לבנק ישראל הייתה לקבוע קווים מנחים לסגירת סניפים, לפקח שהם מתקיימים ולוודא שהמעבר לשירותים דיגיטליים נעשה בצורה מיטבית, כך שצמצום הסניפים כשלעצמו אינו מהווה עדות לבעיה רגולטורית שדורשת תיקון חקיקה.
בדיון בנושא בוועדת הכלכלה בדצמבר 2021, התייחסה לנושא עודדה פרץ, סגנית המפקח על הבנקים שאחראית על מתן אישורי סגירת הסניפים ואמרה "אני אחתום על כל אישור רק אם אני אהיה בטוחה שאני אוכל לישון בלילה אחרי זה, שהלקוחות לא נפגעו וניתן להם מענה הולם לצרכים שלהם".
מחבר הכנסת טיבי נמסר בתגובה כי "מלכתחילה בחברה הערבית יש מצוקה קשה בנושא הבנקאות בכלל, וסניפי בנקים בפרט. למשל בכל הנגב, יש רק סניף אחד בעיר רהט. לאחרונה יש החלטה לסגור סניפים ביישובים ערבים, דבר שפוגע בכלכלה של החברה הערבית ויתרה מזאת מהווה קטליזטור לשוק האפור וארגוני הפשיעה. איפה שאין בנקאות זמינה אנשים נדחפים לפנות לשוק האפור להלוואות, נכנסים לחובות וכך הפשיעה גוברת". מח"כ אלון שוסטר נמסר בתגובה כי "הרעיון מאחורי ההצעה הוא לוודא שיש מענה לאוכלוסיות בעלות אוריינות דיגיטלית חלשה שעדיין מסתמכות במידה רבה על שירותי סניפי הבנק. הצעות חוק בכנסת תמיד עוברות שינויים והתאמות ומהוות מנוע לכיול המערכת למצב מאוזן יותר". מחבר הכנסת יצחק פינדרוס לא התקבלה תגובה.