"אנחנו בנקודת מפנה שנדרש בה לקבל החלטות. אחרת – נגיע למקומות בעייתיים"

"אנחנו נמצאים בנקודת מפנה דרמטית שנדרש בה לקבל החלטות. אם לא נקבל החלטות, נטייה די גנטית בתרבות שלנו, אלא ננסה להתפתח עם זרימה וגילוי – נגיע למקומות בעייתיים. אם נקבל החלטות קשות נגד הנתיב הפופוליסטי, יכול להיות שנצא לנתיב אחר", כך פתח את דבריו אלוף (במיל') תמיר היימן, ראש אמ"ן לשעבר; מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS בכנס AISRAEL של מיקרוסופט וכלכליסט.

לדבריו, ישנם ארבעה רכיבים שהם משתנים קריטיים: הראשון הוא האיראנים. "בראיית האיראנים והציר השיעי הכולל, איראן הגיעה לעליונות אסטרטגית על ישראל. זו לא האמת אבל בתפיסת העולם של האיראניים מכיוון שהשיגו לראשונה מדינת סף גרעינית, באמצעות פרויקט גרעין פעיל השפיעו על שחקנים גלובליים. הדבר השני הוא שהם הצליחו במשימה לשלוט מאחורי הקלעים בכל מדינות האזור שמאיימות על ישראל: לבנון סוריה עיראק ותימן. להחזיק בובה שמקרבת את האיומים לגבולות ישראל".

הרכיב השני הוא המערכת הפלסטינית שהתפרקה לחלוטין. "אם בעבר הייתה מערכת הרי שברבות הימים, גם כתוצאה של גורמים פנימיים פלסטינים וגם בזכות מדיניות מכוונת של מדינת ישראל, יש לנו רכיבים שהולכים ומתרחקים מהמרכז. כשיש מצד אחד גוף שבראייתו הוא חזק, ומצד שני מערכת שמתפרקת, הרכיבים שמתנתקים יכולים להימשך למרכז הכובד החדש שנוצר. חמאס והג'יהאד האיסלאמי מתחברים לאיראן. זה מייצר קושי לייצר הערכה מודיענית קוהרנית".

הרכיב השליש הוא החברה הישראלית שנמצאת בתהליך היסטורי של מעבר מברית גורל לברית ייעוד, מחוף מבטחים לעם היהודי למשהו אחר. "אנחנו בשיא המעבר הזה שכולל בירור הזהות הזו בכיכרות וחוטפים תאונת דרכים. האסון הגדול ביותר שקרה לעם היהודי מאז השואה מתרחש בתוך הבית שלנו. זה תהליך התבגרות קשה וכואב שמתערער עוד בעקבות המלחמה".

הרכיב הרביעי הוא תהליך עמוק בארה"ב שנמצאת במגמת התרחקות חברתית ופוליטית ממדינת ישראל.

על המלחמה הנוכחית בעזה אמר כי מדובר במלחמה בשלושה מעגלים. "במעגל המיידי, מול הזירה הפלסטינית, זה משנה את כל מארג היחסים בתוך המערכת הפלסטינית. גופים נחלשים, גופים מתחזקים וגופים חדשים נוצרים".

המעגל השני של הקונפליקט הוא בין הציר השיעי בהובלת איראן אל מול גוף מדינות שהיה רגע לפני שהתגבש: גוש מדינות הנורמליזציה שהחליטו לשפר את מצבן הגיאו-פוליטי באמצעות נורמליזציה ביחסים עם ישראל. מדינות כמו סעודיה, בחריין ואיחוד האמירויות. איראן, חמאס וקטאר רצו לשבש את זה.

במעגל הרחב יותר מבחינת ארה"ב זו תחרות על סדר עולמי חדש. יש מלחמה באוקראינה ומלחמה בעזה. המשמעות של להית חבר בצד של ארה"ב – הדמוקרטי, הליברלי, הצד מבוסס החוקים. "לכן הם עושים משהו שנראה מבלבל. נותנים את כל הפצצות שאנחנו רוצים להפציץ את עזה ומתעקשים עד לרמה של ספירת משאיות שייכנסו שלא יהיה רעב בעזה. אם אתם שייכים אלינו אתם תנצחו – אבל תפעלו לפי החוקים", אמר.

בהינתן כל אלה, המצב בישראל הוא שאנחנו נמצאים במציאות של מלחמת התשה שהולכת לכיוון של אי הכרעה. "ההתמשכות הזו עלולה להחמיר את כל שלושת הדברים: לחזק את איראן, להחמיר את הזירה הפלסטינית ולפלג את החברה הישראלית. הפוטנציאל שקיים מהצד השני הוא ארגון מחדש של המזה"ת באמצעות נורמליזציה עם ערב הסעודית ופתרון בעיית החמאס בעזה על ידי הכנסת גורם חלופי", אמר.

כדי לצאת מהמצב הזה, אמר, צריך לקבל כמה החלטות קשות: מי יחליף את חמאס. זה מתחבר לנורמליזציה מול סעודיה שמעוניינת בחזון מדיני. היציאה מהמצב היא מסובכת מאוד "מה שברור שאם לא מקבלים החלטה כל אחד מהדברים מסתבך והולך", אמר.

מה אפשר לעשות? "הפנטזיה התיאורטית שתקרה בסבירות מאוד נמוכה היא שאנחנו מחליטים שאנחנו הולכים לארכיטקטורה מחדש של המזרח התיכון: ישראל בתוך המדינות הערביות המתונות דוחקות את חיזבאללה, מחזירים את הרשות הפלסטינית לעזה. כדי לעשות זאת צריך הפוגה בלחימה. או שנעצור, או שנגמור עם רפיח ואז נעצור, או שנעשה עסקת חטופים. הזמין ביותר הוא עסקת חטופים. לא רק בראי ההומני והמוסרי. בראי האסטרטגי צריכים את עסקת החטופים בשביל הפוגה כדי לפתור את העניין האיראני, לייצר מנגנון של דו שיח עם הסעודים בהכוונה אמריקאית. אם רק נשים את זה על המסילה לפני הבחירות בארה"ב - אולי זה יזרום לכיוון נכון".

לבסוף, אמר היימן כי הפתרון מול נטרול האיומים וגם הבנייה של סדר איזורי חדש הוא בריתות הגנה והסדרה איזורית. "בתוך המציאות שבה הציבור הישראלי פוסט טראומטי ואיבד את האמון בכל מה שקשור להסדרים והסכמות, אל מול המציאות האפשרית של הסדרה איזורית ובריתות הגנה, נדרשת מנהיגות שיכולה להתעלות מעל הסנטימנט הכבד בו כולנו מצויים".