הטכנולוגיה הישראלית היא הטובה בעולם - זו העת לתעדף אותה ברכש ממשלתי

למרות שהחברות הישראליות הוכיחו כבר אינספור פעמים את מובילותם הטכנולוגית, לא התגבשה, עד היום, מדיניות ממשלתית מוצהרת לעידוד רכש ממשלתי של שירותים ומוצרים טכנולוגיים מחברות אלו. בעוד שהחברות הביטחוניות מקבלות הזמנות רכש כחול לבן, חברות התוכנה מישראל, שמצליחות מאד בשוק העסקי בארץ ובחו״ל ומוכרות את מוצריהם לממשלות זרות ולחברות ענק בכל העולם, אינן מקבלות הזדמנות דומה.

בתוקף תפקידי אני פוגש עשרות חברות ישראליות קטנות ובינוניות, אשר יש להם טכנולוגיה מדהימה שנמצאת בחזית הפיתוח העולמי ועם חלקן אנו בוחנים שיתופי פעולה. בכל פגישה כזו עולה נושא הרכש הממשלתי ובפרט כיצד יתכן מצב שבו ממשלות בכל העולם מתעניינות ורוכשות את הטכנולוגיה הישראלית בזמן שממשלת ישראל לא מתעניינת? בחדר משתררת שתיקה ואחרי שמעלים מספר השערות, אנחנו ממשיכים את הדיון.

במדינות ברחבי העולם ישנה תמיכה ממשלתית מוצהרת בחברות מקומיות. כדוגמא אקטואלית בואו נסתכל על ארה"ב ומלחמת עזה. ג'ו ביידן, נשיא ארה"ב, העניק חבילת סיוע נדיבה מאוד לישראל ברכש ביטחוני, אך התנה אותה למעשה ברכש מחברות אמריקאיות בלבד. המטרה המוצהרת של ביידן היא שכל דולר שיוצא עבור סיוע לישראל, חצי ממנו לפחות יחזור לכלכלה האמריקאית, כך שבפועל יצא רק מחצית מהסכום. ברור גם כאן שכאשר הממשלה מבצע רכש מחברות ישראליות, חלק גדול מהרכש הזה חוזר אליה במיסים ובהגדלת התעסוקה.

שגיב גרינשפן מנכ"ל פריוריטי | צילום: איה ואבי צלמים

כדי להבין את הפוטנציאל העצום של שוק הטכנולוגיה הממשלתי, מספיק להסתכל על פרויקט הענן "נימבוס". פרויקט שהביא את חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, ביניהן: מיקרוסופט, סיסקו, אמזון וגוגל, להעמיד אין ספור אמצעים ומשאבים, על מנת לנצח במכרז לאספקת שירותי הענן. חברות הענק הגלובליות התחרו על הרכש הממשלתי המקומי מכיוון שהן רואות בו נכס אסטרטגי. ברור כי החלטה של ממשלת ישראל להטמיע טכנולוגיות ישראליות הוא לא רק יעד עסקי עבור החברות, אלא מהלך אסטרטגי עבור המדינה. שילוב וקידום רכש של טכנולוגיה ישראלית יאפשר לתמוך בענף ההייטק והאקוסיסטם הטכנולוגי בישראל ייהנה מערך מוסף משמעותי.

למרות המשבר הלא פשוט שעובר הענף, אומת הסטארטאפ הישראלית, נמצאת היום בשלב בגרות מתקדם יותר מבעבר. אם בשנים האחרונות, הרבה מאוד חברות מצליחות נמכרו לענקיות הטכנולוגיה זרות, בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר חברות ישראליות שמסרבות להצעות כספיות נדיבות מאוד ובמקביל השווי שלהם נוסק לגובה של עשרות מיליארדים ואפילו למעלה מ- 100 מיליארד דולר.

אין ספק שאחת הדרכים לסייע לחברות אלו להתפתח היא באמצעות עידוד רכש ממשלתי מקומי. דווקא עכשיו על רקע הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי מודי'ס והמשמעויות העתידיות שנלוות לכך, מהלך שכזה יהווה איתות חד משמעי של הממשלה, והבעת אמון בחוזקו הטכנולוגי של השוק המקומי.

כמו כן, העדפה של רכש כחול לבן, תעודד מאוד הקמה של חברות חדשות. חברות אלו לא לקחו, עד היום, בחשבון את השוק הממשלתי כיעד משמעותי לצמיחה וייתכן כי קידום המהלך יביא אותן לחישוב מסלול מחדש.

אמון ממשלתי בהייטק יוביל לגל השקעות חדש

המונח תוצרת כחול לבן חייב להשתרש גם בשוק הטכנולוגיה, לא רק בתחום הפירות והירקות והמזון. אנחנו נמצאים היום באחת התקופות המאתגרות ביותר במדינה. תקופה בה הממשלה חייבת לנקוט בצעדים משמעותיים לחיזוק הכלכלה ולהעצמה של השוק המקומי. זהו הזמן לנקוט בפתרונות יצירתיים.

בתחילת נובמבר האחרון, חה"כ מיכאל ביטון הגיש הצעת חוק שמטרתה לתעדף רכש ישראלי, הצעה עליה חתמו כ- 45 ח"כים, אולם עדיין לא ברור האם תקודם ותכלול גם את ענף הטכנולוגיה.

זהו הזמן של רשות החדשנות ושרת המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל, לצאת בקמפיין קידום רכישת טכנולוגיות כחול לבן על ידי הגופים הממשלתיים בישראל. גורמי הממשלה השונים, לא פעם מתגאים בהישגים הטכנולוגיים של ישראל, ועכשיו יותר מתמיד, יש להם את ההזדמנות הגדולה ביותר להעניק את התנופה הנדרשת לחברות ישראליות רבות. זה הזמן של הגופים הממשלתיים לשנות את המשוואה ולקדם מהלך בכיוון הנכון, שקצת יחזיר את האמון שאבד בממשלה.

שגיב גרינשפן הוא מנכ"ל Priority