האירופים חוששים מהחוק שמסמיך את ביידן להחרים נכסים רוסיים

280 מיליארד דולר בנכסים רוסיים מוקפאים באירופה ובארצות הברית מאז פלשה רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022. כספים אלו כעת מצויים בלב קונפליקט מתעצם בין רוסיה, ארצות הברית ובעלות בריתה.

בימים האחרונים חתם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על חבילת סיוע בהיקף 95 מיליארד דולר לאוקראינה, ישראל וטייוואן. במסגרת החקיקה, אישר הקונגרס גם להסמיך את הנשיא להעביר נכסים רוסיים שנתפסו לקרן שיקום מיוחדת עבור אוקראינה, תוך שמירה על מגבלות מסוימות ובפעולה מתואמת עם בעלות הברית.

החוק המכונה REPO (Rebuilding Economic Prosperity and Opportunity) יחייב כל מוסד פיננסי אמריקאי להודיע למשרד האוצר האמריקאי כי הוא מחזיק בנכסים מסוג זה. שקיפות שעד כה לא הייתה קיימת. "זה הכרחי ודחוף שהקואליציה הבינלאומית שלנו תשחרר את השווי של הנכסים הריבוניים הרוסים", אמרה שרת האוצר ג'נט ילן בהצהרה בעקבות החתימה על החוק. "הקונגרס עשה צעד חשוב במאמץ הזה עם העברת חוק ה-REPO, ואני אמשיך בדיונים אינטנסיביים עם שותפותינו ב-G7 בשבועות הקרובים כדי להחליט על הדרך הקולקטיבית לנוע קדימה". מלבד ארצות הברית, ה-G7 כולל את קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה, יפן, בריטניה והאיחוד האירופי.

יתרות המט"ח הרוסיות שתפסו מדינות ה-G7 באמצעות כוח משימה מיוחד שהוקם בעקבות הפלישה, נקובות בערך דולרי, יורו וליש"ט. 210 מיליארד דולר מנכסים אלו מוחזקים היום על ידי שירות פיננסי בלגי בשם יורוקליר (Euroclear). שאר הנכסים המוקפאים מוחזקים בבנקים שונים במדינות החברות, כאשר לפי הערכות כ-5 מיליארד דולר בלבד מוחזקים בבנקים אמריקאיים. מאז פרצה המלחמה נשלחו לאוקראינה כספי סיוע בהיקף מצטבר של כרבע טריליון דולר ממדינות המערב.

דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב תקף את המהלך אחרי שעברה חבילת הסיוע בקונגרס ביום שני, טרם נחתמה על ידי הנשיא והפכה לחוק. במסיבת עיתונאים הוא תיאר את החקיקה כ"לא פחות מהרס כל היסודות של המערכת הכלכלית.. ו"מתקפה על רכוש המדינה, נכסי המדינה ורכוש פרטי". עוד הוסיף בהצהרה כי "זה לא יכול להיתפס כשום דבר מלבד פעולות בלתי חוקיות, ובהתאם, הן יהיו כפופות לפעולות תגמול והליכים משפטיים".

הרעיון הזה מעורר חרדה בכל קצווי הקשת הפוליטית ובמדינות שונות ברחבי העולם, במיוחד בקרב בעלות בריתה של ארצות הברית המחזיקות בחלקם הגדול של הנכסים המוקפאים. אלו חוששות כי הדבר ייצר תקדים מסוכן, מהווה אולי עבירה על החוק הבינלאומי ויביא לטלטלה במעמדו של הדולר האמריקאי.

פאביו פנטה, נגיד הבנק האיטלקי, הביע חששות אלה בנאום שנשא עוד בינואר, כאשר לדבריו הפעלת כוח מסוג זה על הדולר על ידי המדינה המנפיקה אותו "תפחית בהכרח את האטרקטיביות שלו ותעודד את הופעתן של חלופות". כריסטין לגארד, נשיאת הבנק המרכזי האירופי, אמרה בשבוע שעבר, כי הצעות לנצל את הנכסים הרוסיים המוקפאים לטובת אוקראינה מסתכנות "בשבירת הסדר המשפטי הבינלאומי שעליו אתה רוצה להגן".

לאורך השנתיים האחרונות קיימה ארצות הברית דיונים מתמשכים עם בעלות בריתה בשאלת הטיפול בנכסים המוקפאים, כאשר בין היתר הציעה צרפת להשתמש בריביות הנצברות מהחזקה בנכסים ולהעבירן לאוקראינה לצורך שיקומה. ב-2023 לבדה יורוקלר צברה רווחים בהיקף 5 מיליארד דולר על הנכסים הרוסיים שברשותה. בבלגיה הציעו לגייס חוב לשיקומה של אוקראינה ולשלם את ריביות האג"ח למשקיעים גם כן מהריביות הנצברות של הנכסים המוקפאים. לפי הצעה זו, רוסיה תוכל לבחור בסופו של יום אם לשלם את החוב בעצמה או להשלים עם תפיסת נכסיה.

כל הדיונים הללו לא התגבשו לכלל הסכמה בין המדינות, זאת בעיקר בשל החשש כי מהלך כזה יבריח משקיעים מאירופה ויגרור תגמול רוסי חריף נגד המדינות האירופיות.

הדיונים בנושא זכו לתשומת לב ציבורית רחבה בדצמבר האחרון, אז פורסמה הצהרה משותפת של מדינות ה-G7 שבה ציינו כי הן מאשרות "שבהתאמה למערכות המשפטיות שלנו, הנכסים הריבוניים של רוסיה בתחומי השיפוט שלנו יישארו מוקפאים עד שרוסיה תשלם על הנזק שהיא גרמה לאוקראינה".

ההסכמה הרחבה שלה זכתה החקיקה הנוכחית בבית הנבחרים האמריקאי אינה מעידה על מורכבותה. קיימת מחלוקת גדולה האם המהלך בכלל חוקי, זאת משום שההבנה המקובלת בזירה הבינלאומית היא שאמצעי לחץ נגד מדינות סוררות צריכים להיות הפיכים כמו גם מיושמים על ידי מדינות שמושפעות ישירות מהמדינה הסוררת, שני תנאים שהחקיקה הנוכחית בארצות הברית לא עומדת בהם. לפי הערכות, אם ארצות הברית תפעל לממש נכסים אלו רוסיה תאתגר את חוקיות המהלך במערכת המשפט האמריקאית.