לאחר צמיחה בהכנסות השנתיות - קיסטון נערכת לרכישת המניות הנוספות באגד

העלייה בפעילות תחנת הכוח חגית דחפה את התוצאות של קיסטון, קרן ההשקעה בתשתיות המחזיקה גם בשליטה באגד - מעבר לתחזיות של הקרן.

קיסטון העלתה את את התחזיות להמשך השנה וציינה כי היא נערכת למימוש האופציה לרכישת 40% נוספים באגד, שניתנה לקרן עם עסקת הרכישה לפני שנה וחצי.

ההכנסות התזרימיות של קיסטון – כלומר ההכנסות הישירות שהגיעו מפעילות החברות המוחזקות ללא השפעת הערכות שווי - עמדו ב-2023 על 253 מיליון שקל, עלייה של 27% ביחס לשנה קודמת וסוכם גבוה ב-16% מהתחזיות שפרסמה החברה.

ההכנסות הכוללות (שבהן נכללות הערכות השווי החדשות שביצעה לנכסיה) עמדו על 659 מיליון שקל – כמעט פי 3 מההכנסות של הקרן ב-2022. הוצאות התפעול של הקרן עמדו על 39 מיליון שקל, לעומת 37 מיליון שקל ב2022. בכך הרווח הנקי קפץ ל-444 מיליון שקל – לעומת 95 מיליון שקל ב-2022.

מגזר ייצור החשמל היה המשמעותי ביותר עבור החברה, המחזיקה בשלוש תחנות כוח שהניבו לחברה הכנסות תזרימיות בגובה 209 מיליון שקל לאורך השנה - תחנת חגית (660 מגה-וואט), IPM (451 מגה-וואט) ורמת חובב (1,194 מגה-וואט).

זרוע האנרגיה המתחדשת של קיסטון, חברת סאנאפלאואר, רשמה גם היא עלייה בכנסות כ184 מיליון שקל, לעומת 120 מיליון שקל ב-2022). זו נבעה מהתייקרות במחירי האנרגיה המתחדשת באירופה.

מתחילת השנה הנוכחית בוטלו בפולין ההגבלות על מחירי האנרגיה של יצרני האנרגיות המתחדשות (שהוטלו לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה). בסאנאפלאור צופים שהתעריפים שהחברה תקבל עבור החשמל שמופק בפולין יעלו ב-70%.

הכנסות אגד ב-2023 חצו את רף 5 מיליארד שקלים, אך בקיסטון טרם משכו דיבידנד מהחברה. הסיבה היא שאת הרווח של אגד, שירד בכ-2 מיליון שקל ב-2023, העבירה החברה לפירעון חוב לתאגיד המחזיק באגד. נתח משמעותי נוסף בפעילות של אגד הוא הנדל"ן, שמוערך בשווי של 1.2 מיליארד שקל – 9% משווי הנכסים של קיסטון. למטרת השבחת הנכסים של אגד נדל"ן, מינתה הקרן בפברואר האחרון לתפקיד יו"ר את יאיר פינס.

בשיחה עם משקיעי החברה שנערכה היום, ציין מנכ"ל קיסטון נבות בר כי בכוונת החברה לארגן מקורות מימון למימוש אופציית הרכישה ליתרת מניות אגד. האופציה ניתנה לקרן לפני כשנה וחצי, במסגרת העסקה לרכישת 60% מהחברה. בקיסטון טוענים שמימוש האופציה לא ידרוש מהחברה הכנסת משקיע נוסף ושבכוונתם לממן את הרכישה באופן דומה לזה שרכשה את אגד בעבר – על ידי מימון בנקאי, זמינות מקורות הון, קרן המורים והגננות והון עצמי (שותפיה לרכישה).

עם פרסום התוצאות הודיעה קיסטון על חלוקת דיבידנד שנתי בגובה 45 מיליון שקל, יחד עם שינוי מדיניות הדיבידנד כך שהחברה תחלק כ-1% מההון העצמי בכל רבעון במהלך השנה. כמו כן, עדכנו החברה העלתה ב-10% את תחזית ההכנסות שלה ל-2024, ל-230 מיליון שקל. עיקר העלייה בתחזית ההכנסות נובעת מזינוק בתוצאות תחנת הכוח חגית, יחד צפי לדיבידנד של כ-47 מיליון שקל מהאחזקה באגד.

קיסטון נוסדה על ידי גיל דויטש, רוני בירם והמנכ"ל נבות בר. עלות שכרו של בר עמדה ב-2023 על 2.5 מיליון שקל (הגבוהה בקר), כאשר כל הסכום התקבל כדמי ניהול. עלות השכר השנייה בגובהה ניתנה לסמנכ"לית הכספים רחל סגל, 1.65 מיליון שקל.