קיצוצים והעלאות מסים בהיקף של 25 מיליארד שקל: באוצר נערכים לתקציב 2024

הדרגים המקצועיים במשרד האוצר יציגו לממשלה "צעדי התאמות" בהיקף של למעלה מ-25 מיליארד שקל, שיורכבו הן מקיצוצים דרמטיים בצד הוצאות הממשלה, והן מהעלאות מסים בצד ההכנסות. בצד ההוצאות, יציעו באוצר לקצץ חלק דרמטי מהכספים הקואלציונים, להקפיא שכר וקיצבאות, לאחד משרדי ממשלה, וצעדים נוספים. בצד ההכנסות, יציעו להעלות מסים באמצעות ביטול פטורים על המס (הפטורים המשמעותיים ביותר הם הטבות המס לפנסיה, הטבות להורים לילדים, חוק עידוד השקעות הון, ופטורים ממע"מ).

בדיון שנערך אתמול באוצר הוצגה תחזית לפיה ללא התכנסות הגירעון יעמוד על למעלה מ-6% תוצר (כ-111 מיליארד שקל, התוצר בשנת 2023 צפוי לעמוד על כ-1.8 טריליון שקל), הגירעון נובע הן מהעלייה בהוצאות הממשלה על ביטחון והן מירידה צפויה בהכנסות הממשלה. הדרגים המקצועיים במשרד שואפים לצמצם את הגירעון לרמה של 4.5%-5% באמצעות קיצוצים והעלאות מסים רחבות היקף שיעמדו על כ-25 מיליארד שקל. התחזית צפויה להיות מוגשת לממשלה בימים הקרובים, והיא תכלול גם רשימה של צעדי ההתכנסות המוצעים.

עם זאת, השאיפות של פקידי האוצר להביא חבילה דרמטית של התכנסות עשויות להיתקל במכשולים רבים. המכשול הראשון הוצג כבר בדיון שהתקיים אמש באוצר, שם יוחסה לפרופ' אבי שמחון העמדה כי ניתן להגדיל את הגירעון גם מעבר ל-5%. גם ראש הממשלה נתניהו אמר בשבוע שעבר כי "זו תהיה טעות להעלות מסים". בנוסף, אם נשפוט על בסיס התקדים של התקציב הנוסף לשנת 2023, הרי שהממשלה גילתה חוסר נכונות לקיצוצים משמעותיים בכספים סקטוריאליים.

בכירים באוצר אמרו לכלכליסט כי "בניגוד לתקציב 2023, בתקציב 2024 'הכל נמצא על השולחן', ולכן תהיה נכונות גדולה יותר לבצע צעדים". מנגד, בכירים אחרים במשרד אמרו כי "מערכת היחסים בין הדרגים המקצועיים לשר כה עכורה, כך שקשה לראות את הצדדים עובדים בשיתוף פעולה".

חשוב להדגיש, כי האתגר הכלכלי העיקרי לשנת 2024 לא מסתכם ב'הקטנת הגירעון', אלא בעיקר ב'יצירת מנועי הצמיחה', ולכן, המבחן של תקציב 2024 אינו רק העלאת מסים וקיצוץ תקציבים, אלא בעיקר לקצץ כספים נוגדי-צמיחה, ולהעלות את המסים שיביאו את הנזק הקטן ביותר לאזרחים, ואולי אף יתקנו עיוותים היסטוריים.