הבנקאות הגלובלית תצטרך לחזק את החוסן

האטה כלכלית בשילוב עם ריביות עולות מהווה תמהיל מורכב עבור הבנקים בעולם. בטור זה אעסוק במחקר המציע מספר פתרונות לסוגיה.

מחד, יוצאים הבנקים נשכרים מכך שהריבית ללווים עולה בעוד הריבית למלווים נותרת נמוכה. מנגד, פוחתת פעילות האשראי הליבתית של עסקיהם, בשל עלות האשראי המקשה על הלקוחות – צרכנים (שאולי איבדו את מקום עבודתם) ועסקים (שהכנסותיהם נפגעו). גם שווי איגרות החוב ונכסי חוב אחרים המוחזקים במאזני הבנקים נשחק בתקופות כאלו.

בלוג חדש באתר קרן המטבע הבינלאומית תחת הכותרת "New Look at Global Banks Highlight Risk From Higher-for-Longer Interest Rates" עוסק בכך.

מחבריו רואים חשיבות בפיתוח ונראות של כלי מחקר ואסדרה, שיזהו בעוד מועד סיכוני ריבית ויבחינו בין בנקים פגיעים יותר או פחות.

לגבי הנראות, רואים המחברים צורך בכלי המסתמך על נתונים ציבוריים, שישלים את "מבחני הלחץ" הרשמיים, כמו אלו שעורך הבנק הפדרלי של ארצות הברית לבנקים במדינה כדי לבדוק את חוסנם ועמידותם. בין השאר הם עושים שימוש במדדים כמו יחס ההון העצמי לסך הנכסים ומדדי שוק כמו מכפיל ההון.

מבחן הלחץ שערכו החוקרים משרטט תמונה מעודדת: מערכת הבנקאות העולמית איתנה ועמידה בפני סיכונים. זו מסקנה חשובה נוכח הריביות הגבוהות וההאטה הכלכלית ברחבי העולם. למעשה, רק 30 קבוצות בנקאיות, המהוות כ-3% מסך הנכסים הבנקאיים בעולם, סובלות מהלימות הון נמוכה.

החוקרים בחנו כ-900 קבוצות על פני 29 מדינות. לפי המבחנים, המוסדות שהיו נתונים לסיכון כללו בנקים קטנים יותר בארה"ב (כולל הארבעה שהגיעו לחדלות פירעון, או השתלטו עליהם, במשבר הבנקים שפרץ בחודש מרץ השנה) ומספר מוסדות באסיה ואירופה.

עם זאת, תרחיש מאתגר יותר, הכולל אינפלציה גבוהה, התכווצות כלכלית (של כ-2%) וריביות גבוהות יותר, יסבך את התמונה. במקרה זה זיהו החוקרים 153 קבוצות בנקאיות חלשות שמהוות יותר משליש מנכסי הבנקאות בעולם.

לטעמי, הממצא המטריד ביותר מתרחיש זה הוא שמספר הבנקים החלשים במדינות המפותחות גבוה יותר ממספרם בשווקים המתעוררים (להוציא סין).

בחודש מרץ השנה פרץ משבר חמור במערכת הבנקאות בארצות הברית, שפקד בעיקר בנקים אזוריים, אך הקשה גם על הבנקים הגדולים וחייב התערבות מידית של שרת האוצר ג'נט ילן, יו"ר הבנק הפדרלי ג'רום פאוול ויו"ר התאגיד הפדרלי לביטוח פקדונות מרטין גרונברג.

המוסדות הללו בלמו עד מהרה את המשבר והחוקרים אכן מצאו כי בנקים עם גישה למנגנוני אשראי כגון חלונות אשראי של בנק מרכזי התמודדו טוב יותר עם יציאת פיקדונות ומכירת ניירות ערך בשל כך.

יתרון נוסף של כלי המחקר החדשים טמון ביכולתם לזהות בעוד מועד מוסדות בנקאיים שעלולים להיפגע מזעזועים מגה גלובליים כמו פרוץ מגפת הקורונה ותחילת סבב העלאות הריבית.

מצאתי לנכון להביא את הממצאים במסגרת טור זה ואני רואה חשיבות לכלי המדיניות החדשים שלדברי החוקרים נחוצים כיום למערכת הבנקאות העולמית:

1. מבחני לחץ מבוססי מדדי שוק, שאוכלוסייתם תכלול בנקים קטנים יותר ותכולתם תכלול תרחישי קצה חמורים יותר.

2. על המפקחים על הבנקים לנקוט יוזמות ולהיות ערוכים לטפל בנקודות חולשה שזוהו. החוקרים מצאו כי ביותר ממחצית המדינות שנבדקו אין למפקחים את המקורות הנחוצים.

3. יש לשפר את התקינה הבינלאומית על מנת להכיל את סיכוני הנזילות והריבית.

4. יש לשפר את איתנות הבנקים ונגישותם לחלונות אשראי של בנקים מרכזיים בעת הצורך.

בשורה התחתונה - דווקא היום, כשבמקומות רבים בעולם עומדת סבב העלאות הריבית לקראת סיום והסיכון למערכת הבנקאות ילך ויפחת, יהיה עליה לפנות זמן ומשאבים לשיפור הנקודות הללו.

רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות