יצואן המתכות שמחרים את טורקיה: "ביטלתי עסקאות של עשרות מיליוני דולרים"

במשך יותר מ-20 שנה איציק איסטריק, הבעלים והמנכ"ל של ארבל פלדות היה מהיצואנים והיבואנים הגדולים בישראל של מתכות לטורקיה וממנה. בכל שנה הוא ייצא לתעשיית המתכת הענקית של טורקיה עשרות אלפי טונות של גרוטאות שנאספו ברחבי הארץ וייבא ממנה עשרות אלפי טונות של ברזל בניין לשימוש ענף הבנייה המקומי.

יחסיו העסקיים עם עמיתיו הטורקיים שרדו היטב ימים של גאות ושפל שמאפיינים את היחסים המורכבים של ישראל וטורקיה, גם את המתיחות העצומה בין שתי המדינות בעקבות המשט לעזה ב-2010 שבמהלכו לוחמי שייטת 13 פשטו על האונייה "מאווי מרמרה" - שבמהלכה נהרגו 13 אזרחים טורקיים כשניסו לפרוץ את הסגר הימי על הרצועה. הטבח האכזרי שעשה חמאס ב-7 לאוקטובר בעוטף עזה וגל המתקפות של הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן על צה"ל וישראל תוך האשמתם ב"מעשי טרור וברצח עם" בעזה ודבריו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "אינו שונה מהיטלר" כבר היו בשביל איסטריק יותר מדי.

"הודעתי לכל הלקוחות והספקים שלי בטורקיה על הפסקת פעילות, אני לא עובד יותר עם השוק הטורקי ומקווה שעוד ישראליים יצטרפו למהלך. כישראלי אני לא מוכן להשלים עם זה שהנשיא הטורקי ישווה את ראש הממשלה שלי להיטלר, בין אם הוא אוהב אותו ובין אם לא. זה הקצה שלי", הסביר איסטריק את החלטתו החריגה בשיחה עם כלכליסט.

איסטריק, שמשמש גם יו"ר חטיבת יבואני הפלדה באיגוד לשכות המסחר הוא מחלוצי הסחר במתכות עם טורקיה שהחל ב-2002. הוא אחד משישה יצואנים מרכזיים של גרוטאות לתעשיית הטורקית, שקולטת בשנה ממוצעת כ-300 אלף טון גרוטאות, חלקו בכלל הייצוא עומד על כ-60 אלף טון בשנה.

הוא יודע שמלחמת היחיד הכלכלית שלו בנשיא הטורקי לא תשנה הרבה עבור התעשייה הטורקית, שצורכת כמויות עצומות של מתכות מכל אירופה, ומייבאת אליה גרוטאות גם מבריטניה ומארה"ב.

"אנחנו קטנים יחסית עבור תעשיות המתכת של טורקיה, כל אנייה שיוצאת מכאן נושאת סחורה של עד 4,000 טונות לעומת אוניות ענק מארה"ב שמביאות עד 40 אלף טון מתכות. יצוא גרוטאות מישראל צריך להיעשות באגן הקרוב, לטורקיה או ליוון. אפנה את מה שאני יכול ליוון, שם בכל זאת היצרן קטן מדי ולא צריך כמויות גדולות. מה שלא אמכור, שיישאר בארץ, אולי זה יעשה טוב לתעשיית המתכות המקומית", הצהיר.

הסחר במתכות בין ישראל לטורקיה הסתכם ב-2022 בכ-800 מיליון דולר. על פי הערכות בענף הסחר ענף זה ב-2023 עשוי להסתכם בהיקפים קטנים יותר, של כ-600-650 מיליון דולר, בין השאר בעקבות השבתת תשתיות ומפעלים בעקבות רעידת האדמה שפקדה את דרום טורקיה בתחילת השנה והקשתה על פעילות הסחר הסדירה.

מניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שפורסם בשבוע שעבר בכלכליסט בין ינואר לנובמבר 2023 היבוא של מוצרים מטורקיה לישראל הסתכם בכ-4.25 מיליארד דולר, ירידה של 19% לעומת החודשים המקבילים ב-2022. היצוא הישראלי לטורקיה צנח באותה התקופה ב-32% והסתכם בכ-1.45 מיליארד דולר.

לפי איסטריק, הוא נכון לשלם את המחיר היקר של ויתור על הסחר עם טורקיה. לדבריו "מאוקטובר ביטלתי עסקאות בהיקף שנתי של כמה עשרות מיליוני דולרים. אז נצמצם פעילות. אני יודע שזאת לא תקופה טובה כדי לוותר על הכנסות אבל הכבוד של מדינת ישראל חשוב יותר מהכיס שלי. בגילי אני כבר לא יכול להילחם בחמאס בעזה, את זה עושה הבן שלי. אני מקווה שעוד אנשי עסקים ילכו בעקבותיי".

הקולגות בטורקיה, כך לפי איסטריק, מגלים הבנה להחלטה הבלתי שגרתית שקיבל. "הטלפונים הראשונים שקיבלתי ב-7 לאוקטובר היו מאנשי עסקים טורקיים שאני עובד איתם כבר עשרות שנים ויש בינינו ידידות טובה. רבים מהם מבקרים בשיחות אישיות שאני מקיים איתם את התנהלות הנשיא שלהם, אבל ההסתה שהוא מפמפם בערוצי התקשורת המקומיים נגד ישראל מחלחלת בעם הטורקי וזורעת בו דעת קהל עוינת מאד כלפי ישראל".

במענה על השאלה כמה רחוק ילך עם החרם הפרטי שלו על טורקיה הוא השיב: "אני הולך עם זה עד הסוף. אם מחר בבוקר יהיה נשיא אחר בטורקיה - כבר יש לי את הקשרים במדינה כדי לחדש את הפעילות עם התעשייה המקומית".