מנכ"ל בנק ירושלים על שוק הנדל"ן: "היזמים החלשים יפשטו רגל"

"ענף הנדל"ן נכנס למלכוד מושלם", אומר יאיר קפלן, מנכ"ל בנק ירושלים, בכנס כלכלת המחר של כלכליסט, בנק ירושלים ו-BDO, בשיחה עם רועי ברגמן. "הוא לא נכנס טוב לאירוע. אחרי עלית הריבית החדה של השנה וחצי האחרונות, הרבה יזמים כבר חוו קשיי מימון. כעת נוספה על כך בעיית ההיצע, שאין פועלים. בכנסת מדברים על הבאת עובדים זרים למדינת ישראל אבל יהיה קשה למצוא עובדים שיסכימו לבוא בזמן מלחמה, ואלו עובדים שצריך להכשיר, וזה ייקח זמן: עובד מהודו לא יתחיל ישר לרצף. אז יש כאן שילוב של מצוקת מימון עם התמשכות משך הבנייה, ולכן יזמים ייכנסו לקשיים".

ברמה של קריסה של יזמים קטנים?

"היזמים החלשים יפשטו רגל. התחלנו לראות כבר בעיות. אני מעריך שנראה עוד. הממשלה חייבת לפעול בצורה אסטרטגית ולהפעיל את קבינט דיור - שהתכנס רק פעם אחת בממשלה הזו. יש כאן בעיה לטווח ארוך, ויש ביקוש ל-60 אלף יחידות דיור בשנה לא משנה מה, ואין מספיק היצע. בטווח הבינוני והארוך, אני רואה רק עליות מחירים".

המלחמה תפסה את כל המשק בהפתעה, אבל התחושה היא שדווקא הבנקים נראו כמי שהתעוררו ראשונים והבינו את הסיטואציה. ספר לנו קצת איך זה נראה מנקודת המבט שלך כמנכ"ל בנק.

"היינו ערוכים לאירוע כזה, על אף שלא צפינו אותו. כמו בממשלה, גם לנו יש קבינט מלחמה - הנהלת הבנק - שהתכנסה באופן יומי. היינו צריכים לקבל הרבה מאוד החלטות: מה עושים עם סניפים שנסגרים בדרום ואיך מגבים אותם, איך דואגים לכסף מזומן בכספומטים, מה עושים כש-10% מכח העבודה - מילואימניקים או בני זוג של מילואימניקים - נקראים לשירות ואתה צריך לתמוך? איך אתה תומך בזמינות של מערכות הבנק, ואיך מסייעים ללקוחות. אני חושב שהמערכת הייתה אפקטיבית. את מתווה בנק ישראל אימצנו באישון לילה, תוך כמה ימים, ב-22:00 בלילה אישרנו את הפרטים האחרונים. נוהגים להשתמש במערכת הבנקאית כשק חבטות - אז בעת הזו זה טוב שהבנקים יציבים כי הם יכולים לעזור".

תרשה לי למשוך אותך רגע למעלה - למאקרו. יש תקציב מלחמה מעודכן שעבר אישור ממשלה ועכשיו צריך לעבור בכנסת. יש גירעון חזוי של 6.6% ב-2024. יש משהו שלדעתך היה צריך לעשות אחרת?

"נכנסנו למלחמה במצב טוב, עם יחס חוב-תוצר נמוך, וגם אם הוא יעלה ל-67%, הוא עדיין יהיה מהנמוכים ב-OECD. בעיות הן הזדמנויות - ויש לנו כאן הזדמנות אדירה. הרבה פעמים אחרי מלחמות יש צמיחה, ומצד שני גם היה את העשור האבוד אחרי מלחמת יום כיפור. אז השאלה לאן ניקח את זה. אם הממשלה תשקיע בסקטורים מעודדי צמיחה - הגדלת פריון, תשתיות, שיקום העוטף, נוכל לצמוח ולהצליח מאוד".

הצטרפתם בשנה שעברה לקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה ועכשיו במלחמה אתם מעניקים הלוואות גם במסגרת ההקלות של חרבות ברזל. יש אזורים שבהם קשה יותר לתת את האשראי?

"אנחנו נותנים אשראים בכל הענפים. כמובן יש ענפים בסיכון גבוה, שקשה לתת להם אשראי כמו תיירות, אירועים, בידור - שם חוסר הוודאות לגבי מה יקרה הוא עצום. בסוף, אנחנו מתמחרים סיכון וקשה לתמחר סיכון לעסק בעוטף, או לעסקי תיירות שאתה לא יודע אם תחזור או לא, שם הממשלה יכולה לתת פיתרונות יצירתיים כמו למשל הגדלת שיעור הערבות".

השנתיים האחרונות היו שנה של מהפכה בעולם הבנקאות עם הסרת החסמים למעבר בין בנקים והבנקאות הפתוחה. איך אתם כבנק הוותיק הקטן במערכת תופסים את השינויים האלה?

"יש מגמה בעולם של פריקות של מוצרים: נאמנות הלקוח נעלמת, והוא בוחר במוצר שמתאים לו מאיזה בנק שמתאים לו. המגמה מחלחלת גם לארץ, דרך השינויים הרגולטוריים של מעבר בקליק, בנקאות פתוחה וכו', שמאפשרים מעבר חלק יותר. את היכולות שלנו החלטנו שאנחנו אורזים ליחידה חדשה שנקראת 'בנקאות כשירות', ואז כל חברה, אגב לא רק פיננסית - גם חברת סלולר שיושבת על מאגר של מיליוני לקוחות - יכולה לעשות בכך שימוש. אם בעבר חברות הסלולר סיפקו את כל הצרכים - הטלפון עצמו ואת כל התוכן - היום הן רק פלטפורמה. אז גם הבנקים יהיו פלטפורמה וינגישו שירותים לכל לקוח שירצה. לנו יש יכולות חיתום, תפעול, גבייה והנגשת מוצרים".