אקורד הסיום הצורם של הכנסת: כך נפל האינטרס הציבורי בשבי הפוליטיקה הקטנה

בלילה שבין שני לשלישי, על בימת מליאת הכנסת, עמד חבר הכנסת יואב קיש מהליכוד ותקף את אחד מחוקי הדגל של הקואליציה — חוק המטרו. קיש הסביר מדוע הליכוד מתנגד ל”חוק המטרו הדורסני של משרד האוצר” ופצח בנאום נלהב על תת־ההשקעה של הממשלה היוצאת בפריפריה ובכבישים. ואז, לפתע, בפרץ של כנות, הסביר במה מדובר: “הנה הצעה שהצענו. אנחנו מוכנים להכניס את המטרו אם תאריך הבחירות יהיה 25 לאוקטובר. תאריך הבחירות חשוב. אנחנו רוצים הישג, אתם רוצים את המטרו”. זהו רגע יפהפה שלא רואים בכל יום אפילו בכנסת, רגע שבו הציבור יכול לראות “איך מכינים נקניקיות“: אם הקואליציה תדאג לכך שהבחירות יהיו בתאריך שבו תלמידי הישיבה בחופש — האופוזיציה תאפשר לפרויקט התשתית הגדול בתולדות המדינה לעבור בכנסת. אחוזי הצבעה תמורת חוק המטרו.

הליכוד איננה המפלגה היחידה שפרצופה נחשף בדיונים סביב חוק המטרו. בסביבת ח”כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), שמנהל את המגעים עם הליכוד מטעם הקואליציה, אמרו ל”כלכליסט”: “אם אנחנו נעלה את חוק המטרו אז כל ההסכמות שלנו עם הליכוד יילכו לפח, ובמקום 50 חוקים נעביר חמישה חוקים”. הטיעון של יש עתיד עלול היה להיות נכון אם היו עשרות חוקים סופר־חשובים אחרים שמחכים בצנרת, אבל בזמן הזה הקואליציה הסכימה על הגדלת מימון המפלגות ב־35 מיליון שקל והעבירה את החוק נגד עיתונאים שכותרתו “איסור על צילום חשוד בשטחי בתי המשפט, למעט בנסיבות מיוחדות”. זהו סדר העדיפויות שלחברי הכנסת.

במפלגות הקואליציה האחרות תקפו את יש עתיד ואת הליכוד על כך שהם לא מעלות את חוק המטרו. שרת התחבורה מרב מיכאלי כתבה בטוויטר: ”אנחנו ברגע קריטי לעתיד מדינת ישראל וחלק מחברי הקואליציה יצטרכו לתת דין וחשבון למה הפרויקט הלאומי שיוציא אותנו מהפקק נעצר בגלל פוליטיקה קטנה”. לכאורה ביקורת נוקבת אולם מיכאלי היא האחרונה שיכולה לדבר על פרויקטים שנקברים בגלל פוליטיקה קטנה, כשהסכסוך הפרסונלי עם יו”ר ועדת הכלכלה ח”כ מיכאל ביטון שיתק את פעילות משרדה במשך שנה שלמה. לא רק זה, אלא שגם מיכאלי וגם שר האוצר אביגדור ליברמן, שנזעקים כעת על אי־העברת חוק המטרו, פעלו בשאננות מרהיבה במשך חודשים ונזכרו בחוק המטרו רק שלושה ימים לפני שהכנסת מתפזרת.

אל כל המיתממים צריך להוסיף את ראש הממשלה היוצא נפתלי בנט שצייץ: ”בכל פעם שנהיה בפקקים, הישראלים יזכרו שכמה פוליטיקאים קטנים מנעו מהם את המטרו מסיבות תמוהות”. איפה הוא היה בשנה האחרונה ולמה הוא לא דאג לכך שזה יעבור? ואיפה הייתה סיעת מרצ וחברי הכנסת הסביבתיים ותומכי התחבורה־הציבורית שלה?

בימים הקרובים יהיו מי שיגידו שחוק המטרו נפל בגלל החרדים והשבת, בגלל ההתנגדות של תושבי רעננה, או בגלל שהוא אנטי־פריפריה. אבל בסופו של דבר חוק המטרו ייפול בגלל סיבה אחת: בגלל שהכנסת מלאה בפוליטיקאים קצרי רואי מכל המפלגות שלא יודעים לשים את האינטרס הלאומי לפני האינטרס האישי שלהם. זו הטרגדיה שלנו. את המחיר נשלם כולנו וגם הדורות הבאים שייתקעו בפקק אחד ארוך שיימשך מאילת ועד קריית שמונה.

חוק המטרו אמור לייצר את התשתית החוקית שתאפשר את הקמת הפרויקט הגדול והיקר ביותר בישראל — רכבת תחתית בגוש דן רבתי, בעלות של כ־150 מיליארד שקל.

מה זה מטרו? עוד רכבת קלה?

לא. המטרו היא רשת של רכבות תחתיות שאמורות לשרת את כל מרכז הארץ, מלוד, רחובות ונס ציונה בדרום לרעננה, הרצליה וכפר סבא בצפון. המטרו מהיר יותר ומסיע יותר אנשים מרכבת קלה, ומשמש גם את התווך הבינעירוני ולא רק העירוני. המטרו צפוי לשרת כ־2.5 מיליון נוסעים ביום וצפוי להקל באופן משמעותי על העומס בכבישים. נזקי הגודש בכבישים מוערכים היום ב־40 מיליארד שקל בשנה, והמטרו צפוי לצמצם את הנזק הזה. עלות הקמת הפרויקט היא כ־150 מיליארד שקל וזהו למעשה הפרויקט התשתית היקר ביותר בתולדות ישראל, יותר מאשר המוביל הארצי. מערכות מטרו קיימות בלונדון, ניו יורק, פריז, מוסקבה, וינה, ברלין וכמעט בכל המטרופולינים המודרניים בעולם.

מה יש בחוק המטרו?

חוק המטרו, שחלק ממנו עבר בחוק ההסדרים הקודם, אמור לייצר את התשתית החוקית שתאפשר את הקמת הרכבת התחתית בגוש דן. חוק המטרו שאושר מתפרס על כ־70 עמודים ומחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון עוסק במוסדות ובמבנה הארגוני שיאפשרו את בניית המטרו, ובמרכזם המועצה המאסדרת בהובלת משרד התחבורה ואגף התקציבים באוצר, שתנהל את הפרויקט המורכב. החלק השני עוסק ברגולציה ובתיאום תשתיות בין גופים שונים (חברות התשתיות השונות, איכות הסביבה, כבאות והצלה). החלק השלישי עוסק במדיניות המקרקעין של המטרו ושטחי ההשפעה של התחנות בכל הקשור להתחדשות עירונית. החלק שעוסק במימון המטרו ובמדיניות המיסוי עבר יחד עם חוק ההסדרים.

מה יקרה אם חוק המטרו לא יעבור?

אם החוק לא יעבור, יחול עליו דין רציפות אבל הקואליציה הבאה עדיין תיאלץ להעביר אותו מחדש בדיוני הוועדות לקראת הצבעה שנייה ושלישית. מאחר שמדובר בחוק שמתפרש על כ־70 עמודים, והוקמה ועדה חדשה בכנסת רק על מנת לדון בו (ועדת מיזמי תשתית לאומיים) הליך זה צפוי להיות ממושך ולקחת כמה חודשים לפחות.

כמו כן, המציאות הפוליטית הנוכחית לא מבטיחה כי בעתיד הקרוב אכן יהיה רוב מחודש לחוק, וזאת מפני שבליכוד ישנם ח"כים המתנגדים לפרויקט. כתוצאה מכך, החוק עלול להתעכב כעת במשך שנים, דבר שיוביל לנזק של עשרות מיליארדים למשק עקב אובדן תוצר. במקרה שהחוק יבוטל לחלוטין– הנזק הכלכלי צפוי להיות חמור יותר, שכן המכרזים על ניהול המטרו כבר פורסמו והמדינה מתחייבת בימים אלו על סכומים של מיליארדים לספקים חיצוניים.

איך ייראו קווי המטרו?

אורך רשת קווי המטרו צפוי להיות 150 ק"מ, ולכלול 109 תחנות ב־24 רשויות. המטרו צפוי לשרת כ־2.5 מיליון נוסעים ביום. רשת קווי המטרו עתידה לחבר את כלל מטרופולין תל אביב, החל מלוד, רמלה ורחובות בדרום ועד רעננה וכפר סבא בצפון, ופתח תקווה במזרח. עלות ההקמה של הפרויקט מוערכת ביותר מ־150 מיליארד שקל.

נכון לעכשיו, הוועדה הארצית לתכנון אישרה את קווי המטרו M3 ו־M1 דרום. קווי המטרו M2 ו־M1 צפון עדיין לא אושרו סופית, וכעת הם בשלב שלאחר שימוע של חוקרת חיצונית.

קו המטרו M1 צפוי לכלול 31 תחנות, ואורכו יהיה 45 ק"מ. חלקו הדרומי של הקו יתחיל בצומת חולון, ומשם ימשיך דרומה ויתפצל לשלוחה מערבית שתגיע לראשון לציון, נס ציונה ורחובות, ושלוחה מזרחית שתעבור דרך ראשון לציון לבאר יעקב, רמלה ולוד.

קו המטרו M2 יעבור בציר מזרח־מערב, ויחבר את ערי הטבעת התיכונה והפנימית לגלעין המטרופולין. אורכו של הקו יהיה כ־26 ק"מ, והוא צפוי לשרת תשע רשויות מקומיות ולכלול כ־22 תחנות לאורכו. הקו צפוי לשרת את תושבי חולון, בת ים, תל אביב יפו, גבעתיים, רמת גן, בני ברק, גבעת שמואל, פתח תקווה והמועצה האזורית דרום השרון.

קו המטרו M3 יהיה באורך 40 ק"מ והוא יכלול 25 תחנות. הקו יתחיל בהרצליה ויסתיים בבת ים, ויכלול שלוחה לכיוון נמל התעופה בן־גוריון. הקו יעבור דרך בתי החולים אסותא, שיבא ובילינסון, ויעבור דרך אזורי התעסוקה של הרצליה פיתוח, רמת החייל, קריית אריה, חולון מזרח וניסנבוים בת ים.