אייל בן סימון: "התפקיד שלנו כמשקיעים מוסדיים - לסייע בבניית העתיד הכלכלי של ישראל"

"אנחנו נמצאים בצומת, לא רק מדיני וביטחוני וחברתי, אנחנו בצומת כלכלי. ישראל בין 1974 ל-1985 הייתה בתקופה ארוכה שתקציב הביטחון היה קרוב ל-30% מהתוצר, זה מספרים מטורפים, היום אנחנו 4%-5%. אנחנו לא רוצים להיות שם שוב" - כך אמר אייל בן סימון, מנכ"ל הפניקס, בוועידת התחזיות של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים והפניקס.

בן סימון ציין כי בשנות ה-80, כאשר היו אתגרים מוניטריים ופיסקאליים, הדרג המוניטרי והממשלה עבדו יחד ובשיתוף פעולה עם גורמים נוספים כמו ההסתדרות כדי להציל את המשק ולהעלות אותו לפסי צמיחה, ורמז בכך שזה מה שיש לעשות גם כעת.

מנכ"ל הפניקס הדגיש שכשמשקיעים זרים מסתכלים על ישראל מאוד חשובה להם היציבות, ובמובן הזה בנק ישראל מתנהל בצורה מאד אחראית: "כשמסתכלים על התנהלות בנק ישראל היא מאוד אחראית, ואני שמח על מינוי הנגיד לעוד 5 שנים. אנחנו למדנו להסתדר עם התזוזות, אבל כשמסתכלים עלינו מבחוץ היציבות קריטית, ולכן היציבות על הריבית והדולר שבנק ישראל משדר חשובים".

באשר להתנהלות הפיסקאלית, בן סימון נשמע פחות אופטימי: "נכנסנו לשנת 2023 עם כלכלה חזקה, מגזר הייטק פורח. נכנסנו מאוד חזקים, וגם היה עודף במאזן התשלומים. כעת אנחנו הולכים לספוג הוצאות של 200 מיליארד שקל, וחלק גדול מזה לא הולך לעודד צמיחה. אנחנו אמנם עדיין עם יחס חוב תוצר נמוך, אבל אנחנו נכנסים ל-2024 לא כ"כ חזקים".

לדבריו, " בפרספקטיבה של שנה אנחנו במקום לא טוב. 2023 היא שנה קשה, והיא מראה מה יקרה אם לא נבחר בצומת במסלול הלא נכון". הוא נתן כדוגמה את תשואות החסר שהניבה הבורסה המקומית לעומת שוקי העולם בשנה החולפת: "מכפילי הרווח בשוק הישראלי נמוכים ב-50% לעומת השוק האמריקאי, כלומר יש כאן עודף שלא מנוצל. זה נובע כי האמון בנו ככלכלה שיכולה לייצר שגשוג נפגע. לא היינו רוצים שזה יימשך ב-2024".

בן סימון ציין כי גם למוסדיים יש תפקיד בתרומה למצב הכלכלי: "אנחנו כמוסדיים מסתכלים על השווקים בצורה ריאליסטית, יש הרבה מדדים וגרפים להסתכל עליהם. ועדיין התפקיד שלנו כמוסדיים הוא להיות חלק מהבנייה של הכלכלה בישראל". הוא ציין שהמוסדיים צריכים ורוצים לקחת חלק בהשקעה בתשתיות לאומיות.

ואולם לדבריו יש כלל בסיסי לפני שמוסדיים ייכנסו להשקעה, והוא שהמודל הכלכלי יהיה יעיל ונכון, וכי הפניקס תיכנס להשקעות רק בתנאי הזה, ואז היא תהפוך גם לשותף אמיתי שמעמיד גם אשראי והון.

עוד ציין כי המוסדיים לקחו חלק בהשקעות בהון ובאשראי בחברות הגדולות, אך לאחרונה התרחבו גם להשקעות גם חברות בינוניות בגודלן, וכי זה תחום חשוב להשקעה בו, שיכול להוות חלק משמעותי בתרומה לצמיחה של הכלכלה.

נושא נוסף שהמוסדיים צריכים לקחת בו חלק לדבריו הוא בגיוון המוצרים הפיננסיים לציבור הישראלי: "היום הצרכן הישראלי הפיננסי נהנה ממגוון מוצרים לא רחב מספיק. ראיתי שפורסם היום ב'כלכליסט' שרשות ני"ע רוצה להתחיל לפקח על נכסים לא סחירים, אני שמח על כך. לצרכנות הפיננסית יש מקום עמוק אצלנו- צריך לפתוח את היבוא והיצוא של מוצרים פיננסיים בשוק ההון, להעמיק ולשכלל אותו".