מנכ"ל הבורסה: "ניתן להניע את הכלכלה לכיוון חיובי באמצעות שוק ההון הישראלי"

"ניסיון ליפות את המציאות הוא מתכון לכך שלא נוכל להתמודד עם האתגרים הכלכליים העצומים שעומדים בפנינו. המשקיעים מחפשים מנהיגות אחראית ורציונאלית, אשר מקטינה את אי הוודאות העצומה הנובעת מהמצב הנוכחי", כך אמר מנכ"ל הבורסה לניירות ערך איתן בן זאב בכנס שוק ההון של כלכליסט וקסם שנערך היום (ד') בתל אביב. בן זאב המשיך ותיאר את האיומים על הבורסה הישראלית הנשקפים מהמלחמה.

"נקודת המוצא - כלכלה חזקה ובורסה חזקה הן מרכיב מהותי בחוסן הלאומי של מדינה. זה נכון תמיד, אבל בוודאי במדינה כמו שלנו שנסמכת על השקעות זרות וייצוא". בן זאב המשיך: "בשנים 2020-2022 מדדי הבורסה בתל אביב היו בין המובילים בעולם. כך למשל מדד ת"א-90 רשם תשואה של 29%, גבוה מנאסד"ק 100 שהשיג תשואה של 25% במשך שלוש השנים. אבל בשנת 2023 חלה נקודת מפנה דרמטית עם ההכרזה על הרפורמה המשפטית ומדדי הבורסה המקומית רשמו תשואות של אחוזים בודדים לעומת שנה מצוינת בבורסות בעולם. המלחמה הקצינה עוד יותר את הפער שנפתח בין תל אביב לשווקי העולם והחל מ-7 באוקטובר עד סוף השנה רשמו מדדי הדגל תשואה אפסית לעומת תשואה דו ספרתית של מדדים מובילים כמו S&P 500 ונאסד"ק 100. אנו רואים את ההשפעות השליליות של אירועי הקיצון הללו גם בקיטון משמעותי של השקעות זרות במניות בבורסה, עד למצב של יציאת כספים ממשית נטו ברבעון האחרון ובמקביל הסטה של כספים לחו"ל, כפי שאנו רואים בקרנות המחקות עם גידול בחשיפה למדדים הבינלאומיים".

עם זאת, לפי בן זאב לא מדובר בגזירת גורל: "ניתן בהחלט להניע את הכלכלה הישראלית לכיוון חיובי באמצעות שוק ההון הישראלי וכך גם לשפר את החוסן שלנו. המרכיב הראשון הוא קודם כל להביא את החברות הישראליות לבורסה בתל אביב. כיום מתוך 50 החברות הציבוריות הישראליות הגדולות – 20 נסחרות רק בבורסות זרות. מתוך 35 במדד הדגל - רק רוב דחוק של 20 חברות נסחרות בתל אביב. זהו מצב חריג ביחס לעולם. והיום יותר מתמיד הכרחי לשנות אותו".

בעיניו, ישנם שלושה מרכיבים משמעותיים שיכולים לסייע לחיזוק החוסן הלאומי הכלכלי באמצעות הבורסה: "ראשית, התאמה לסטנדרטים בינלאומיים - הנגשת אנליזות על חברות לציבור הרחב, השקת מוצרים חדשים כדי להגביר את מגוון הכלים בשוק ההון כגון סטרקצ'רים, נעמ"ים ועוד, יישום חוק האיגוח. שנית, חיזוק הפרופיל הבינלאומי של שוק ההון הישראלי - הבאת משקיעים זרים, פתיחת צינורות השקעה – חברי בורסה זרים, רכישת מוצרים בינלאומיים דרך הבורסה בת"א והנפקות גלובליות. המרכיב השלישי הוא מתן תמריצים להסרת חסמי מס כולל קרנות השקעה בתשתיות, קרנות אשראי, קרנות למגורים להשכרה לטווח ארוך במרכזים של המדינה, הורדת מס רווחי הון וחשבון השקעה".

בסיום הדברים תיאר בן זאב את הצורך להסתכל למציאות בעיניים: "ולבסוף – החובה של כולנו, משקיעים, מוסדיים, חברות ובעיקר של המנהיגות הכלכלית היא להביט למציאות בעיניים". בן זאב המשיך: "מנהיגות כלכלית חייבת לנתח באופן אמיתי ומקצועי את המציאות הכלכלית והגיאופוליטית ולפעול בהתאם, והממשלה חייבת לנקוט בצעדים ההכרחיים עבור כלכלת ישראל בכלל ושוק ההון בפרט כגורם מניע השקעות שיחזיר את המשק לצמיחה. היסודות הכלכליים של המדינה חזקים וטובים, אסור לנו כהנהגה כלכלית לתת ליתרון העצום הזה לחמוק. זוהי נקודת המוצא שציינו - כלכלה חזקה ובורסה חזקה הן מרכיב מהותי בחוסן הלאומי של מדינה וזוהי גם ההבנה הקריטית שצריכה להיות אצל כל מי שיש לו השפעה על השוק כדי שנוכל לשלב ידיים ולפעול בכיוון הנכון".