סמוטריץ' רוצה לנצל את תקציב 2025 כדי להקטין את כוחו של אגף תקציבים

ביום שישי שלח שר האוצר סמוטריץ' לראש אגף תקציבים יוגב גרדוס מכתב מפורט ובו הנחיותיו לקראת בניית תקציב 2025. סמוטריץ' מבקש כי ההצגה של כלל הצעדים של כל הצוותים באגף התקציבים תהיה ביומיים מרוכזיים שיתקיימו ב-18-19 ביוני. סמוטריץ' כותב כי הוא יזמן לדיונים אלו את נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון, וכי הדיונים יתקיימו בנוכחות הנהלת האוצר כולה (חשב כללי, ממונה על השכר, כלכלן ראשי, יועץ משפטי, וכמובן, מנכ"ל האוצר). מדובר בשינוי משמעותי לעומת השנים שקדמו בו אגף תקציבים נהנה משלבי עיצוב שבו הוא מקיים קשר ישיר ובלעדי עם השר והמנכ"ל, אך כעת השר מעוניין להכניס את בנק ישראל כבר מהרגע הראשון.

לצפייה במכתב המלא - לחץ כאן

מגמה זו של הקטנת כוחו של אגף תקציבים מופיעה בהמשך המכתב במפורש, השר כותב כי בדעתו להפוך הפעם את הנוהג שבו משרד האוצר יוזם רפורמות. ובכוונתו "לפנות לכל שרי הממשלה, ולבקש מהם לגבש יחד עם אנשי המקצוע את הצעת התקציב של משרדם.. זאת בניגוד לשנה רגילה שבה משרד האוצר הוא המוביל את התהליך, השנה הדיונים של המשרד יתנהלו על בסיס הצעות המשרדים". כהמשך לכך, השר נתן הנחיה כי יהיה מתווה דיונים ברור בין כל משרד ממשלתי לבין האוצר.

עוד נודע ל"כלכליסט" כי עמדת השר היא שלא נכון לקבוע את "המצרפים הפיסקליים" במהלך חודש יוני. במילים אחרות: בשל אי הוודאות הגבוהה בכוונת שר האוצר לדחות את ההחלטה הדרמטית לגבי השאלה מה תהיה תקרת הגרעון ב-2025 ככל הניתן, ולא לקבל את ההחלטה כעת. גישה כזו היא גישה המנוגדת לבניית התקציב בצורה מסורתית, היות שבדרך כלל מתחילים מקביעת הגרעון ולא ברור כיצד תתממש התכנית של השר סמוטריץ'.

סמוטריץ' גם מבקש שהשנה יחל התהליך של 'הקטנת מספר התקנות התקציביות לפחות מ-1,500', המגמה של הקטנת התקנות היא ארוכת שנים ובבסיסה היא נועדה בכדי להגדיל את העצמאות של המשרדים. סמוטריץ' מזכיר את החלטת הממשלה מ-2013 ועוקץ שהגיע הזמן ליישם אותה אחרי "12 שנים, איחור לא תקין". משמעות יישום החלטה זו היא שלמשרדים תהיה גמישות גבוהה יותר בתקציבם הפנימי, וכוחו של האוצר יפחת. סמוטריץ' מנחה כי מגמה זו תתחיל דרך פיילוט שיוחל על משרדי ממשלה שהפקידות המקצועית תבחר. סמוטריץ' טוען כי הגברת ה'עצמאות התקציבית' של המשרדים תשפר את תפקודם.

מעבר למהלכים אלו - סמוטריץ' גם מנחה את הדרג המקצועי לצמצם את היקף 'תקנות הרזרבה' בתוך תקציב המדינה, ולוודא כי עודפים מחויבים עוברים למשרדים עד מרץ 25 ולא מתעכבים מעבר לכך. גם שני מהלכים אלו יקטינו את כוחו ועוצמתו של אגף תקציבים. בסוף המכתב דורש סמוטריץ' שוב מפקידי אגף תקציבים שישלחו לו את "הסיכומים התקציביים שנחתמו ואת סטטוס ביצועם". הסיכומים התקציביים גם הם כלי שמשמש את אגף תקציבים אל מול משרדי הממשלה, ומעניק להם כח משמעותי, כעת סמוטריץ' מבקש שסיכומים אלו יהיו שקופים יותר.

האמת היא שכל הדרישות של סמוטריץ' משתלבות עם טענות של כלכלנים ואנשי מדיניות שונים לאורך השנים, יש רבים שטענו כי אגף תקציבים נהנה מכח עודף. אך העובדה ששר האוצר סמוטריץ' בוחר להתמקד בסוגיות אלו בזמן שתקציב 2025 טומן בחובו אתגרים מיידים יותר, ובזמן שאנו נמצאים בתקופה עם הרבה סימני שאלה על יכולת הממשלה לקיים מנהל תקין, לא יכולה שלא להעלות ספקות בנוגע למניעים.

המתיחות בין השר לבין הדרגים המקצועיים מורגשת מתחת לפני השטח במכתב, והוא עוקץ אותם באמירה המסכמת "אבקש להדגיש כי היכולת שלי לגבש מדיניות.. תלויה בקבלת מכלול הנתונים המקצועיים ובזמן מספק מראש".

בנוגע לעצם התקציב ולאופיו, מן המכתב נראה כי בכוונת השר לקדם תקציב חד שנתי לשנת 2025 ולא תקציב דו שנתי גם ל-2026. זו בשורה טובה מבחינה מקצועית, כי היה חשש שהממשלה תנסה לקדם תקציב דו-שנתי בכדי להבטיח את יציבות הממשלה, למרות אי הודאות הרבה שמביאה לכך שכל גורמי המקצוע מתעקשים על תקציב חד שנתי. השר גם מנחה במכתבו להתחיל השנה בתהליך של בחינת '25% מתקציב המשרד' מדי שנה. (כלומר, לא לתקצב על בסיס אוטומטי, אלא לבחון את הצורך בתקציב עצמו, ש"ט)

למרות שסמוטריץ' פותח את מכתבו בהכרזה על כך שיש צורך גם ברפורמות שיביאו לצמיחה בתחומים רבים, הרי שבמכתב עצמו אין התעסקות רבה ברפורמות שאותן השר יתעדף. כמו כן, השר לא מזכיר את הצורך הצפוי בהעלאת מסים.