היוניקורן החקלאי של יוניק־טק מחק 2 מיליארד דולר משוויו

הציפייה לאקזיטים מהירים הולידה אכזבה: השנים 2020—2021 היו מהטובות ביותר להייטק. מניות החברות הציבוריות המריאו וקרנות ההון סיכון הזרימו כספים רבים לחברות הפרטיות שגייסו ללא הכרה, תוך שרבות מהן זוכות על הדרך בתואר יוניקורן. כלומר, חברה פרטית בשווי של יותר ממיליארד דולר.

מאז הרבה השתנה. האינפלציה הרימה את ראשה, הריבית עלתה בצורה אגרסיבית כדי להילחם בה והשוק חווה טלטלה. בכל הנוגע לחברות ציבוריות, קל לראות את הטלטלות, משום שהמידע פומבי וגלוי. אולם זה לא המצב בחברות הפרטיות, שרבות מהן עשו כל שביכולתן כדי להימנע מלבצע גיוס כדי לא להודות בירידת השווי. הדו"חות של שותפות המו"פ הישראלית יוניק־טק, ששמה לה למטרה להשקיע ביוניקורנים פרטיים, מספקים הצצה לטלטלה שמתחוללת גם בשוק הפרטי.

באמצע 2020 השקיעה השותפות 750 אלף דולר בחברת הטכנולוגיה האמריקאית אינדיגו AG שפועלת בתחום החקלאות. במסגרת אותו סיבוב, החברה גייסה 500 מיליון דולר, בהון וחוב, לפי שווי אסטרונומי של 2.25 מיליארד דולר לפני הכסף. לפי פרסומים שונים, ההכנסות של אינדיגו בשנת 2020 עמדו על 163 מיליון דולר, בשנה שלאחר מכן הן הגיעו ל־528 מיליון דולר, ובשנת 2022 ההכנסות הגיעו לכמיליארד דולר. קצב צמיחה כזה, על פניו, אמור היה להמשיך לתמוך בצמיחת השווי של החברה. אלא שמאז זרמו הרבה מים בנהר, ומהדו"חות של יוניק־טק למחצית הראשונה של 2023 עולה כי אינדיגו ביצעה בחודש שעבר סבב גיוס נוסף לפי שווי של 200 מיליון דולר בלבד. כלומר, השווי של החברה נחתך ב־91%.

לפי הדו"חות של יוניק־טק, אינדיגו שפועלת מבוסטון, מעסיקה 2,200 עובדים, והיא "חברה טכנולוגית חקלאית שעובדת עם חיידקים מהצומח במטרה לשפר את האיכות של כותנה, חיטה, תירס, פולי סויה ואורז. אינדיגו גם מציעה שירותי אחסון ליבול וכן שירותים לוגיסטיים אחרים לחקלאים. טיפולי הזרעים של אינדיגו מכילים חיידקים שחיים ברקמת הצמח, בניגוד לטיפולים מתחרים המכילים חיידקים שחיים סביב השורשים".

לפי יוניק־טק, שוק הטכנולוגיה לחקלאות הוערך ב־2021 בהיקף של 19.4 מיליארד דולר, והוא עתיד להגיע להיקף של 46 מיליארד דולר ב־2030. כלומר, צמיחה של כ־17% מדי שנה.

ההפסדים נערמים: יוניק־טק החליטה להשתתף בסבב הגיוס הנוכחי של אינדיגו, ובכך היא רשמה הפסד של כ־420 אלף דולר על ההשקעות שביצעה עד כה בחברה. ואלה לא החדשות הרעות היחידות שמופיעות בדו"חות של השותפות למחצית הראשונה של 2023. בסיכום המחצית השותפות רשמה הפסד של 588 אלף דולר משינויים בשיערוכי ההשקעות, ובסך הכל ההפסד הכולל הגיע ל־773 אלף דולר, שהוא מעט מצומצם יותר בהשוואה להפסד של 1.2 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2023. את 2022 סיימה השותפות בהפסד של 1.8 מיליון דולר. מאז הקמתה לפני שלוש שנים, היא רשמה הפסד מצטבר של 3.3 מיליון דולר.

בפרוטפוליו של יוניק־טק יש 11 חברות, 10 מהן בעלות שווי של יותר ממיליארד דולר. 26% מההשקעות הן בחברות בתחום הנתונים, 19% בתחום החקלאות־טק, 15% בתחום הבינה המלאכותית ושיעור דומה באפליקציות. שווי הנכסים עומד על 3.65 מיליון דולר.

יוניק־טק מחזיקה בפחות מ־1% בכל אחת מהחברות בפורטפוליו, ולפי ההערכה שלה, כל החברות האלו צפויות להנפיק או להימכר בטווח של שנה וחצי עד שנתיים. במובן זה, ההנחה האסטרטגית של יוניק־טק, שהיא מעין קרן הון סיכון נסחרת שבה גם הציבור הרחב יכול להשקיע, שונה מאוד משל קרנות הון סיכון אחרות, משום שהאסטרטגיה מדברת על הגעה לאקזיט בטווח זמן קצר יחסית, ולא על הבשלה ארוכה בדומה לקרנות הון סיכון קלאסיות.

הציפייה הזו גם מטילה צל כבד במיוחד על ביצועי ההשקעות של החברה. בסך הכל, חברות אלו הניבו תשואה שלילית של 18.8% במחצית הראשונה של 2023. ההפסד הגדול ביותר נובע, כאמור, מהשקעה באינדיגו. אולם גם חברות אחרות בפורטפוליו הסבו הפסד.

המשקיעים הזרים בורחים: יוניק־טק נרשמה כשותפות מו"פ בדצמבר 2020. היא מורכבת מחברת ההשקעות Together שמאפשרת לציבור הרחב להשקיע בסטארט־אפים ושנוסדה על ידי שוקי כהן שמשמש יו"ר יוניק־טק ומחברת The Elephant, בניהולו של חיים שיף, שפועלת בשוק הסקנדרי הבינלאומי ומנהלת פלטפורמה שבה מציעים למכירה מניות בחברות הייטק פרטיות. באפריל 2021 השלימה הנפקה בבורסת תל אביב וגייסה 26.5 מיליון שקל לפי שווי של 40 מיליון שקל. היום היא נסחרת לפי שווי של 4.4 מיליון שקל.

דמי הניהול לשותף הכללי הסתכמו בלא פחות מ־25 אלף דולר בודש או 0.2% מהנכסים עד ל־100 מיליון שקל, 0.15% מנכסים של 100—200 מיליון שקל, ו־0.08% מ־250 מיליון שקל ומעלה. במרץ 2022 ביצעה החברה הליך התייעלות אגרסיבי שכלל הפחתה של 50% בשכר היו"ר ו־30% בשכר המנכ"ל אבי גפן, ובאוגוסט הודיעו על קיצוץ נוסף של 75% בשכר. את חולשותיה מסבירה החברה בתהליכים מאקרו־כלכליים, מיתון באירופה, ביצועי חסר בשוק המקומי כתוצאה מההפיכה המשטרית, ורתיעת משקיעים זרים מהשקעות במדינה.

ייתכן כי הגישה הכללית של החברה – להתמקד בחברות יוניקורן – גם היא היתה בעוכריה. יוניק־טק הוקמה והחלה להשקיע בדיוק כשמגזר הטכנולוגיה היה מצוי בתקופה של בועה. השוויים שניתנו היו גבוהים ומנותקים, בעיקר בשל סביבת הריבית האפסית וההון הרב שממשלות ברחבי העולם הזרימו לשווקים כדי לתמוך בכלכלות. באותה תקופה של גאות קמה יוניק־טק (ושותפויות נוספות בישראל). אותה גאות שהביאה להקמתה היא בדיוק הגאות ממנה היו צריכים, ככל הנראה, להיזהר.

למרבה הצער, לא רק יוניק־טק סובלת מהטלטלה במגזר הטכנולוגיה, אלא גם קרנות הפנסיה, שמשקיעות בחברה, שכן 75% מהמניות מוחזקות בידי הציבור.

מיוניק־טק נמסר: "השותפות מחזיקה בחברות הפרטיות המובילות בעולם. לצד ירידת שווי בחלק מהחברות, יש גם עלייה בשווי של אחרות, והשותפות נסחרת ב־25% מהשווי הנכסי שלה. את ההשקעות יש לבחון לאורך זמן. אינדיגו כבר היתה מוכנה להנפקה ולפני מספר חודשים גייסה 160 מיליון דולר לפי שווי גבוה משמעותית מזה שלפיו השותפות רכשה את המניות בה. בהיעדר הנפקה, החברה נכנסה לסחרור והחליטה על ארגון מחדש. השותפות נהגה בשמרנות והפחיתה את השווי".