ועדת הכלכלה למשרד האוצר: יש להציג מתווה סיוע לתעופה הישראלית תוך שבועיים

על משרד האוצר להציג תוך שבועיים מתווה לסיוע לחברות התעופה הישראליות, כך הודיעה היום (ב') ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן לאחר שדנה בנושא מצבן של החברות במהלך המלחמה. בדיון נכחו נציגי שלוש חברות התעופה הגדולות - אל על, ארקיע וישראייר - ובמהלכו נחשפו נתונים על החובות של החברות ללקוחות, היקפי החל"ת בהן ודרישות חברות התעופה ממשרד האוצר.

יש לציין כי במקביל לדיונים בוועדת הכלכלה בנושא מתווה הסיוע לחברות התעופה הישראליות מקדמת רשות התעופה האזרחית הוראת שעה שטרם אושרה במסגרתה יהיו חברות התעופה פטורות עד סוף מרץ הקרוב מתשלום פיצוי ללקוחות שטיסותיהם בוטלו או נדחו למשך יותר משמונה שעות.

במהלך הדיון נחשפו לראשונה היקפי הפיצויים שחברות התעופה נדרשות לשלם לנוסעים שטיסותיהם בוטלו מכורח חוק זה. שרון בראנסטון, היועצת המשפטית של אל על, ציינה כי עד כה נדרשה החברה להחזיר כ-120 מיליון דולר, שרק חלק מהם הוחזרו עד כה ללקוחות. לדברי אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, חברת התעופה החזירה עד כה כ-20 מיליון דולר ואילו לדברי אלון סולר, סמנכ"ל הכספים של ארקיע, חברת התעופה החזירה עד כה כ-15 מיליון דולר.

בנוסף נחשפו בדיון היקפי החל"ת שנדרשו חברות התעופה ליישם כמו גם היקפי גיוסי העובדים למילואים. לדברי שלומי זפרני, סמנכ"ל מסחר באל על, "יש לנו כ-400 עובדים מגויסים מתוך כ-4,800. בקורונה איבדנו חלק ניכר מכושרנו וזהו ענף הדורש הכשרה לטייסים ולעובדים באופן תדיר. חל"ת אינו כלי רלוונטי לחברות תעופה, אנו זקוקים לסיוע. אף אחד לא יוצא כיום לחל"ת. מתוך טייסי החברה חלק גויסו ומבצעים גם את משימותיהם בצבא וגם באל על ורובם עדיין מקבלים משכורת".

לפי אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, החברה בניהולו היא חברה קטנה של מעל 400 איש: "אנו חכרנו מטוסים שהצוות שלהם עזב. התמודדנו עם ביטול של 150 טיסות שלא יכולנו להפעיל במטוסים החכורים ובמקביל נוצר מצב בעייתי בו 35% מטייסינו גויסו אך עובדינו לא יצאו לחל"ת". סירקיס אמר עוד כי"אנו פעילים כיום בהיקף של כ-30% ממצבנו בשגרה ויש לנו 45 עובדים בצו 8. מדינת ישראל אינה משתתפת בהוצאות שלנו ולא נקבע מתווה לסיוע, אנו מוחרגים בגלל גודלה של החברה כי הסיוע ניתן לחברות בהיקף של מחזור של עד 400 מיליון. הסיכוי שנחזיר אנשים אחרי החל"ת הוא נמוך מאוד. טייס או מכונאי דורש הכשרות תכופות שלא ניתן לעשות בחל"ת. אני מאמין שאם נוציא עובדים לחל"ת והעבודה תשוב בפסח החברות הזרות יגמרו אותנו".

לדברי סולר מארקיע, "היקף הפגיעה בנו נאמד על ידנו ב-70%. אנו נמצאים במצב בו כן נאלצנו להוציא כמות גדולה של עובדים לחל"ת והעלות של מהלך זה תהיה גדולה מהתועלת".

על פי עיקרי המתווה המסתמן, חברות התעופה הישראליות יקבלו לצד סיוע שהיקפו טרם נקבע גם עדיפות בהטסה של עובדי גופים ממשלתיים. לדברי זפרני, "בדומה למדיניות שמתקיימת בארה"ב אנו מבקשים שמדינת ישראל תתעדף את הטסת עובדי המדינה או כל נוסע שטס במימון כספי המדינה כך שהוא יטוס בחברות ישראליות – גם בחברות ביטחוניות, גם בהטסה של בני נוער לפולין".

בדיון ציינה ספיר איפרגן, רכזת תחבורה באגף תקציבים כי "באנו לחברות התעופה והצענו להן להחיל עליהן את מתווה הפיצוי הרגיל במשק אך חברות התעופה הדגישו שהמתווה הזה לא מתאים להן. זו הסיבה מדוע אנו מציעים מתווה יחודי. בסופו של דבר לכסף אין צבע והשיח שלנו מול החברות מבוסס על צרכיהן התזרימיים".

במקביל מפניית "כלכליסט" אל רשות התחרות עולה כי היא בודקת מספר ענפים במשק, ובהם התעופה, על מנת לוודא שלא הופקעו מחירים תוך ניצול מצב המלחמה.