"צריך להפוך את שילוב הנוער בהייטק למאמץ לאומי"

"הנוער במדינת ישראל צריך להיות בעל תחושת מסוגלות והבנה שהוא יכול להגיע לגיל הבגרות, ללימודים אקדמיים ואחר כך לקריירה כשיש לו את הכלים והמיומנויות להצליח", כך אמרה רונית לבבי-מורד, דירקטורית, Google, בפאנל בנושא "איך לתת כלים לדור הצעיר כדי להוביל את הסטאטר-אפ ניישן של מחר" בהנחיית מעין מנלה, כלכליסט, במסגרת שבוע הסטארט-אפים של Google וכלכליסט.

"אנחנו מתמקדים בכיתות ח' ו-ט' מכיוון שזיהינו שצריך להיכנס בזמן של לפני בחירת המגמות ולהשפיע. לפני 15 שנה הזמנו נערות בנות 14 לביקור של שעתיים בגוגל עם מהנדסות, שהיוו עבורן מודל לחיקוי, והצלחנו לשנות עמדות בקרב הנערות כך שיבחרו את המגמה הנכונה על מנת לסלול לימודים אקדמיים בתחומי המדעים (STEM)", היא אמרה.

אסף צלאל, מנכ"ל משרד החינוך סבור כי צריך להתחיל בגילאים צעירים ולבנות ראשית את מיומנויות השפה. "כדי להגיע למדינה שממשיכה להיות מוביל בעולם בחדשנות צריך לבנות את קומות הבסיס – קומת המסוגלות והשפה ורק אחר כך פיתוח של מיומנויות, שפה נוספת ואוריינות דיגיטלית. על בסיס קומה זו עובדים על מדעים, טענולוגיות כמו AI, אוריינות דיגיטלית והיכלות של ילד להיות לומד עצמאי", אמר. "ילד צריך לדעת ללמוד לבד כי הכל משתנה מאוד מהר", אמר.

מיומנויות טכנולוגיות אינן מספיקות, אמר ד"ר יונתן פפר, מומחה לחדשנות ויצירתיות ארגונית, מנטור לחדשות. "המיומנויות הטכניות יכניסו אותך בדלת, אבל כדי להתקדם בארגון ולהגיע למצב של הובלה, אתה צריך את המיומנויות הרכות יותכ כמו חשיבה יצירתית ואנליטית, עבודה בצוות והובלה מעבר לתפקיד שלך. ארגונים הופכים להיות מוטי מיומנויות אפילו יותר מתפקידים", אמר.

האם אפשר לרכוש את המיומנויות ה'רכות' האלה?

"על מנת לרכוש אותן דרוש מודל אחר לגמרי ממה שאנחנו רגילים מבית הספר אבל גם מהאקדמיה. לא ניתן ללמוד בהרצאה פרונטלית כאלה מיומנויות, אלא דרך למידה חווייתית, עבודה עם צוות ומשוב תדיר".

היכן נגמר התפקיד של המדינה ומתחיל התפקיד של המגזר השלישי בנושא הכנת דור העתיד?

"התפקיד של המדינה לא נגמר, החברה האזרחית יכולה לסייע למדינה להשיג את המטרות שלה. אני חושבת שהסיפור הוא לא איך מביאים עוד ילדים לגוגל אלא הסיפור הוא שתמונת העתיד של ילד מתחילה להתעצב בכיתה ה'. לכן, יש להקדים ללמד מיומנויות כמו להיות לומד עצמאי, לעבוד בחלוקת תפקידים, שיח בקבוצה – זה מה שדורש עולם התעסוקה החדש. אנחנו רחוקים משם. מערכת החינוך וגם האקדמיה מנסה ללמד מיומנויות אבל ממשיכה לבחון על ידע", אמרה מיכל כהן, מנכ"לית קרן רש"י, לשעבר מנכ"לית משרד החינוך.

לדברי לבבי-מורד צריך שיתוף פעולה בין התעשייה למדינה על מנת להכין את דור העתיד. "אנחנו יוצרים תוכנית, שהיא לא יחידה בנוף, Hello Tech, ששמה בקדמת הבמה את המתכון שהביא דדי פרלמוטר בוועדה להגדלת ההון האנושי להייטק יחד עם מנהל מרכז גוגל בישראל פרופ' יוסי מטיאס ואחרים, שעשו עבודת עומק, ויש שם את הכל. אנחנו צריכים לקחת את הדבר הזה ולהפוך אותו למאמץ לאומי. ככל שנתחיל יותר מוקדם יותר טוב. גוגל מביאה את היכולות הטכנולוגיות, והיכולת לעשות תוכניות כאלה במשך שנים".

אנחנו מדברים על הסטארט-אפ ניישן של מחר כאשר במצב הפוליטי והחברתי היום לא ברור בכלל אם ישראל תמשיך להיות מובילה בטכנולוגיה וחדשנות, איך אפשר להתכונן לעתיד כל כך לא ברור?

"אם הניישן יוצא נגד הסטארט-אפ אז לא יהיה בעתיד סטארט-אפ ניישן והפאנל הבא לא יהיה על העתיד אלא רטרוספקטיבי, על העבר. יש לנו רשות לזהות יהודית במשרד ראש הממשלה שפועלת במוצהר נגד קידמה, נגד פרוגרס. רשות שהיא נגד שילוב של נשים, להט"ב, ערבים, אוכלוסיות אחרות. זה מורכב וזה משנה את העתיד שהילד או הילדה רואים לנגד עיניהם", אמר פפר. "אני בתור ילד להט"ב בישראל לפני 30 שנה לא יודע איזה עתיד הייתי מדמיין לעצמי בישראל אז ואני רואה את זה גם באקוסיסטם ובמחשבות של ארגונים על איפה להיות ומה לעשות", אמר.

צלאל אמר כי "חד משמעית וזו מדיניות ברורה של שר החינוך אין שיח על הבדלים בין ילדים. ילד זה ילד זה ילד, לא במערכת החינוך ובוודאי לא בהשקעות. בחברה הערבית אנחנו מכניסים השקעות עתק. הגדרנו יעד מדיד של 50% השתתפות נשים בתוכנית הכיתות הטכנולוגיות בפריפריה החברתית. צריך לעבור לפיתוח של מיומנויות. ילד שרכש מיומנויות והוא לומד עצמאי יידע להתגבר על אתגרים" .