מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר: "הקונספציה הכלכלית חייבת להשתנות אחרי 7 באוקטובר"

"יש היום יזמים שמציגים תכניות שמתבססות על עליית מחירים נוספת - מסופקתני", כך אמר מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר בשיחה עם עורכת כלכליסט גלית חמי במסגרת ועידת התחזיות של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים וקבוצת הפניקס. "הגענו לאירועים האחרונים במחירי נדל"ן גבוהים. אני מאמין שהקהל הישראלי יחזור לשוק ושיהיה ריבאונד בכמויות בחצי השנה השנייה של 2024, אבל אני לא מאמין בתחזיות של עליית מחירים נוספת. זו כמובן אמירה כללית, אבל אנחנו מתחילים היום ברמת מחירים יותר גבוהה. הנחות, דחיית תשלומים, העמדת פריסה לקונים - זו ספיגה של 10-15%, ולכן אני מאמין בריבאונד. אני מאמין בכלכלה הישראלית אבל לא רואה עליית מחירים משמעותית כרגע", הוסיף.

אני רוצה להחזיר אותך לאותה שבת נוראית של ה-7 באוקטובר. 3-4 ימים אחרי האסון, כשמתחילה להתבהר התמונה, מנקודת מבט של מנכ"ל בנק גדול מה הדבר הראשון שאתה מבין שהולך להשתנות? מה ההחלטות הראשונות העסקיות שבנק צריך לקבל בנקודת זמן הזו?

"ב-7.10, ביום שבת ב-15:30, התכנס פורום החירום הבנקאי של הבנק, וקיבלנו מספר החלטות ראשוניות בכדי שנוכל לפתוח את הסניפים ולתת שירות למחרת בבוקר לכמה שיותר לקוחות. אין ספק שהבנו שאנחנו הולכים לקראת תקופה ארוכה והכללים הבנקאים משתנים. כמה ימים לאחר מכן הנהלת הבנק הכריזה על הקמת קרן תקומה של 100 מיליון שקל ליישובי העוטף. אלו ההחלטות של הימים הראשונים".

"כל אירוע שעובר על המדינה, על עם ישראל, עובר גם על בנק הפועלים. יש לנו מאות מגויסים, ולצערי יש לנו 16 עובדי בנק שבני משפחתם מדרגה ראשונה נרצחו או נהרגו. ישנם גם פצועים, שתי משפחות חטופים - אורלי גלבוע שבתה התצפיתנית נחטפה ב-7.10, ושרון שרעבי ששני אחיו נחטפו בבארי. אז אתחיל בכך שבראש ובראשונה נשלח רפואה שלמה והחלמה מהירה לכל פצועי צה"ל ולא פחות חשוב שמשפחות החטופים ייפגשו עם בני משפחתם במהרה בימינו אמן, כן יהי רצון".

לצד ההחלטות שמתקבלות בתוך הארגון, חלפו חודשיים וחצי, וכשאנחנו מסתכלים על התנהלות הממשלה והאוצר, מן הסתם תחזיות הצמיחה עודכנו כלפי מטה, הגירעון עודכן כלפי מעלה, ואנחנו רואים התנהלות מאוד רשלנית של ניהול תקציב - אני אשתמש אולי במילה בוטה אבל יש כאן אולי סוג של ביזה של הקופה הציבורית. תקציב 2024 הולך להיפתח עם בור ענק ואנחנו לא רואים נכון לעכשיו איך הממשלה בכלל דואגת לטפל בו. איך תראה 2024, ואיך מתנהלים עם אי ודאות גדולה כזו?

"כל מה שאנחנו רואים וקוראים, זו קונספציה כלכלית של ה-6.10. כל סדרי העדיפות הלאומיים צריכים להשתנות. אני אתן דוגמא קטנה: לפני שנתיים הייתה תחרות גדולה בין הבנקים על מימון קרקעות בשדה דב. אצלנו בסקטור הנדל"ן היינו מוטרדים מתחזיות אופטימיות של העלאת מחירים והקשחנו את התנאים. בדיעבד היום אנחנו רואים שצדקנו. זה הרגע שהממשלה צריכה לקבל החלטות ולהבין שאנחנו בקונספציה כלכלית חדשה. מה שישרת צמיחה והוצאות ביטחון - צריך להתקיים, ומה שלא - צריך להצטמצם משמעותית".

מדברים שוב על מיסוי רווחי יתר על הבנקים.

"בדו"חות הכספיים של ספטמבר דיווחנו שהיערכות הבנק למאמץ המלחמתי היא מעל לחצי מיליארד: 110 מיליון שקל בתרומות, והקלות לציבור בשווי 420 מיליון שקל. עכשיו כשהמתווה יוארך המספר יעלה בעוד 100-200 מיליון. אני לא מכיר אף גוף כלכלי שנרתם בהיקף של 500-600 מיליון שקל. נגיד שאני מייצג 30% מהבנקאות, אז המערכת הבנקאית נרתמה בהיקף של 1.5-2 מיליארד - ואני לא כולל הפרשות שעשינו בשל חששות מההשפעה הכלכלית, שהן בסכום דומה".

"מס יתר על הבנקים, על מי הוא משפיע? לי יש מגבלת שכר. מי מחזיק במניות הבנקים? 85% מוחזק על ידי מוסדיים, על ידי עם ישראל. כשאומרים מס יתר מענישים את הציבור, לא אותי. נעשה סדר בדברים - אנחנו נכנסנו מתחת לאלוקה, המדינה לא הייתה שם. אנחנו - המגזר הפרטי - היינו שם. אחים לנשק, ההייטק וגופים רבים נוספים. המגזר הפרטי, הרוח הישראלית, היא זו שנלחמה בחודש הראשון למלחמה".

אתם מן הסתם חיים ונושמים את מצבם של משקי הבית והעסקים קטנים ומגזרים נוספים. מגזר הנדל"ן ועסקים קטנים הן הנקודות הרגישות אולי ביותר למצב הנוכחי. אתם מעריכים שנראה נפילות נוספות של חברות יזמיות או קבלניות בתחום הנדל"ן? עד כמה המצב בעסקים הקטנים גרוע?

"50% מענף הנדל"ן לא מתפקד, לכן לא יכול להיות מצב שלא יהיו נפילות. מכיוון שהיינו יותר זהירים ניפגע פחות, אבל גם אנחנו ניפגע. לא יכול להיות במצב של מינוף וריבית גבוהה ועלייה של עלויות הבנייה, שלא יהיו נפילות. פועל סיני שקיבל אתמול 800 שקל, יקבל היום 1,200 ושמעתי גם על קבלנים שמשלמים 2,000. כשעלויות הבנייה עולות משמעותית כמובן שהרווחים נדחקים ולכן יהיו נפילות בענף הנדל"ן".

"לבנקים יש כריות הון להתמודד עם זה. אני מחזיק הפרשה מצטברת של כמעט 8 מיליארד שקל, אבל קבלני ביצוע שעלויות העובדים התייקרו משמעותית, בוודאי שהם גורם סיכון שיחטוף ראשון".

"לגבי עסקים קטנים - כרגע אנחנו לא רואים בעיה משמעותית כי כל עוד אנחנו דוחים תשלומים, הבעיות לא צפות על פני השטח. כשנגיע לאפריל, מאי ויוני, בוודאי שנראה עסקים קטנים עם רמת מינוף גבוהה שיחטפו".

בדיוק לפני שנה יצאת בפוסט חריג שהתריע בפני השלכות העסקיות של ההפיכה המשטרית. אנחנו עדים בתקופה האחרונה שוב לגל של שיסוי ומכונת רעל שמתחילה לעבוד בצורה מאוד אגרסיבית. נראה שלא רחוק היום שינסו להחזיר שוב הליכים לפגיעה בדמוקרטיה. אנחנו צפויים לראות אותך או את ראשי הבנקים שוב יוצאים לרחוב או עושים צעדים מחאתיים?

"יש רגע שבו האחריות הציבורית גוברת על האחריות האישית, ולכן הרגשתי שאני חייב לצאת ולהביע דעה. אבל הדעה הייתה "שבו ותדברו". אני מנהל בנק שיש בו 9,000 איש, 2.5-3 מיליון לקוחות, יש את כל מגוון הדעות והמגודרים וזו לא הפוזיציה שלי להחליט בשמם. אבל יש מקום שבו גם אני צריך לצאת מהחליפה ולהביע את דעתי. היו אירועים במשך השנה האחרונה שחייבו אותי. אם הם יחזרו אני אביע את דעתי שוב".

"אני רוצה לסיים במסר אופטימי אין לנו מדינה אחרת, נמשיך לחיות פה, יהיה ריבאונד, תהיה צמיחה, אבל אנחנו צריכים לאמץ קונספציה כלכלית של ה- 7.10 ולא של ה-6.10, לתת מענה להוצאות הביטחון וגם לצמיחה של כלכלת ישראל".