המטרה: להגדיל את מספר הגברים החרדים שמסיימים הכשרה להייטק פי 10

המטרה של משרד העבודה היא להגדיל תוך מספר שנים את מספר הגברים החרדים שמסיימים הכשרה מקצועית בתחום ההייטק פי עשרה מ-200 בשנה ל-2,000. כך אומר מנכ"ל משרד העבודה ישראל אוזן בשיחה ל"כלכליסט" לרגל שבוע הסטארט אפים של Google וכלכליסט.

לכל כתבות שבוע הסטארט-אפים לחצו כאן

אם בעשור הקודם מאמצי השילוב של אוכלוסיות יעד בתעסוקה היו דרך האקדמיה, עכשיו המגמה במשרד העבודה היא להתמקד בהכשרות מקצועיות באמצעות מה"ט (המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית). לדבריו, "כל הנתונים מראים שהתשואה להשכלה במה"ט גבוהה מאוד וזה נותן לאוכלוסיות מרקע פריפריאלי מענה מדהים"

אוזן מספר ש"אנחנו בתוכנית מאוד משמעותית שנקראת Me-Go בנושא של הכשרת גברים חרדים להייטק עם סכום חסר תקדים של 120 מיליון שקל לתת ליווי ותמיכה, ולמי שצריך מלגת קיום, ולהביא את אותם הישגים שהבאנו בסמינרים של הבנות החרדיות". הוא מסביר ש ש"אנחנו מוציאים כל שנה 2000 בנות חרדיות לתחום ההייטק. לעומתן, יש רק 200 גברים בשנה שמסיימים הכשרות להייטק, ואנחנו רוצים להגיע תוך 3-4 שנים ל-2000 גברים חרדים שיוצאים עם הכשרה טכנולוגית ומשתלבים בתחום ההייטק".

לדבריו, "גם בקרב הצעירים הערבים אנחנו משקיעים הרבה מאוד במה"ט. אנחנו מאמינים שאוכלוסיות מוחלשות יכולות למצוא שם פתרון מונגש, כי מרכזי מה"ט מפוזרים בפריפריה החברתית והגאוגרפית".

לאוזן ניסיון רב בארגוני שילוב והשמה של גברים חרדים, קרן קמ"ח והג'וינט. לדבריו, "האתגר היום הוא בעיקר להוריד חסמים אצל המעסיקים". הוא מאשר ש"בשיחות אוף רקורד יש לא מעט מעסיקים שמפחדים להעסיק חרדים. המטרה שלנו כמשרד זה שהמעסיק לא יעשה טובה שמקבל צעיר חרדי, ערביה או עולה מאתיופיה. זה לא צריך להיות מתוך ציונות אלא כי זה משאב ארגוני. כל המחקרים בעולם מראים שגיוון הוא משאב. אם יושבים סביב שולחן אחד של קבלת החלטות אנשים מאותו צבע ומאותו רקע, ההחלטה שתתקבל שם תהיה רבה פחות איכותית מאשר בשולחן הנהלה מגוון".

אוזן אומר שהוא מאמין גדול במודלים לחיקוי. "צעיר מכל אוכלוסייה שהיא שמצליח וחוזר הביתה וחוזר לשכונה שלו שמשם הוא צמח, וחבריו רואים שהמסלול הזה עובד, זה נותן תנופה אדירה. אני דוגמה אישית מאוד טובה להרבה מאוד צעירים חרדים שרוצים ללמוד. אני אומר לכולם שבהתמדה ובהשקעה אפשר להגיע לתפקידים בכירים".

לדבריו, "גם בקרב הצעירים הערבים הסיפור הוא בסוף סיפורי הצלחה. ככל שיותר צעירים ערבים ישתלבו בהייטק ובמערכת הבריאות זה מייצר מודלים. למה יש כל כך הרבה צעירים וצעירות ערבים ברוקחות ששם יש סיפור הצלחה פנומנלי של החברה הערבית? כי בסוף זה מודל לחיקוי".

אוזן גם משוכנע ששוק התעסוקה הוא הדרך הטובה ביותר לקרוב לבבות מול הקרע בעם, "כי הוא פונקציונלי. אנשים באים לייצר עבודה ותוכן באותו מקום עבודה. דווקא בתקופה הזו שוק התעסוקה יכול לתת מענה מדהים לקירוב לבבות. אתה רואה נוכחות של חרדים וערבים ואתיופים במשרדים הממשלתיים יושבים ביחד כולם בהרמוניה. סביב שולחן עבודה ומקבלים החלטות וזו אידיליה בעיני".