יו"ר ועדת הכלכלה: "הממשלה נכנעת לכל תכתיב וזה רק יגדיל את הגירעון"

התוכנית של משרד האוצר לשים את ידו על כ-250 מיליון שקל מעודפים שצבורים בקופת מכון התקנים כדי לסייע בכיסוי הוצאות המלחמה הצטמצמה ל-105 מיליון שקל בלבד. הסיבה לפער העצום בין הסכום המקורי שהאוצר התכוון למשוך מקופת מכון התקנים לסכום שיקבל בפועל היא התחייבויות של המכון למתן שירותים ללקוחותיו - ששילמו עליהם מראש.

על רקע אלה, משרד האוצר שינה את הצעתו המקורית שהועלתה במסגרת חוק התוכנית המאוזנת ל-2024 כך שמקור הכספים שיועברו אליו מצד המכון יהיה ההון העצמי והרווח הנקי שלו. ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה הבוקר (ב') את המתווה והחוק יוכן להצבעה בקריאות שנייה ושלישית. עוד סוכם כי הכספים האמורים יועברו לקופת המדינה בתוך כשלושה חודשים ושמדובר בהעברה חד פעמית.

יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביתן (ליכוד) הסביר בפתח הדיון את הצורך בכספי המכון בעת הזאת בנימוק כי "גם רשות שדות התעופה והקרן הקיימת לישראל נדרשו להעברת כספים למדינה", והוסיף כי בעבר, בעת שהמכון נקלע לקשיים כספיים האוצר הזרים לו כ-200 מיליון שקל.

ביתן אמר כי "זה מצב בלתי רגיל ויתכן שבנסיבות אחרות לא הייתי מאפשר אותו. אנחנו במצב מלחמה והגירעון של המדינה מגיע ליותר מ-150 מיליארד שקל, כך שכולם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה. כולם מבקשים בימים האלה מהממשלה תקציבים וכספים, גם בצורה בעייתית, והממשלה נכנעת כמעט לכל תכתיב ובשורה התחתונה זה רק יגדיל את הגירעון".

משרד הכלכלה והתעשייה, שאחראי על תחום התקינה בישראל לא מסר את עמדתו המפורטת למתווה. נציג המשרד בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה טען כי ההצעה לא נלמדה שכן השר, ניר ברקת שוהה בימים אלה בחו"ל. ביתן הגיב על כך בקוצר רוח ואמר: "אחרי שנעביר את החוק הוא יכול ללמד אותו כמה שהוא רוצה. לא נמתין לכם".

מנכ"ל מכון התקנים גלעד גולוב העיר במהלך הדיון כי אף שסכום הכסף שהאוצר התכוון למשוך מקופת המכון הצטמצם משמעותית – יש במהלך כדי לפגוע בתוכניות השקעה שתכנן מכון התקנים לשנים הקרובות וכוללות הקמה של מעבדות חדשות, רכישת קרקעות ובינוי. זאת, כשברקע גם תוכנית להעתקת מכון התקנים מרמת אביב לירושלים. גולוב אמר כי ההשקעות שתוכננו על בסיס הכספים שברשותו היו אמורות להבטיח את איתנות מכון התקנים בשנים הבאות וכי כעת, בספק אם ניתן יהיה לממשן.

לדברי גולוב שינויים רגולטוריים שחלו בשנים האחרונות בתחום התקינה הובילו לכך שאת שנת 2023 מכון התקנים סיים עם הפסד תפעולי וכי הרווחים היחידים שהשיא הם רווחי הון, בהיקף של כ-2-3 מיליון שקל בהתבסס על הכספים שצבורים בקופתו. הוא הזהיר עוד כי שינויים חדשים בפקודת היבוא שייכנסו לתוקף בחודשים הקרובים במסגרת הרפורמה שמקדם שר הכלכלה ברקת לאימוץ גורף של התקינה הנהוגה באירופה בישראל יעמיקו את הפסדי המכון. נציג משרד האוצר שהשתתף בדיון טען מנגד כי הכספים שיוותרו בקופת המכון אמורים להספיק לו כדי לממש את תוכניות ההשקעה שלו.