הקיצוץ בתקציב למגזר הערבי שאישרה הממשלה עלול להבעיר את השטח

הממשלה אישרה הערב את תקציב 2024. כמעט מול כל גורם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ניסה לקצץ כאריה - והתקפל כשפן. הנושא היחיד שבו הוא סירב להתקפל היה קיצוץ המיליארדים בתוכניות למיגור הפשיעה והפחתת האפליה של החברה הערבית. אפילו ראש הממשלה בנימים נתניהו היה נגד הקיצוץ הגזעני הזה - המוערך במינימום 5.5 מיליארד שקל בשלוש השנים הקרובות - אבל לסמוטריץ' יש עקרונות.

ועד ראשי הרשויות של החברה הערבית מסר בתגובה כי "ממשלת ישראל ויתרה על החבה הערבית" - מונח עדין לניסיון לעלות על החברה הערבית עם די-9. בעוד שנים, אחרי שתוכניות המאבק בפשיעה לא יצאו לפועל ואלפי צעירים שהוזנחו יצטרפו לפשע המאורגן או לתנועה האסלאמית ויפרצו מהומות בנשק חם, סמוטריץ' בוודאי יטען שזה נובע מהטבע הערבי ומחייב יד קשה וקיצוץ בתקציבים לחברה הערבית. אבל האמת היא שזה הטבע של סמוטריץ'. טובת המדינה היהודית מחייבת להזרים כספים לחברה הערבית אבל הוא פשוט לא מסוגל.

בחברה הערבית יש מחסור כבד בתשתיות שבחברה היהודית רואים כמובנות מאליהן - חינוך, כבישים ומדרכות, קווי אוטובוס, מים וביוב, מגרשי ספורט — ומעל הכל מחסור בביטחון אישי מפני פשיעה. הממשלה הקודמת הקצתה 6 מיליארד שקל בשנה לתיקון כל היבטי האפליה. בהנחה (המאוד לא ריאלית) שכל הכספים היו מנוצלים זה היה אמור לתקן אולי חצי מהאפליה, אבל הממשלה הנוכחית רואה בכבשת הרש הזאת מקור תקציבי. לא מבטלים את התקציבים לתוספות שכר למורים חרדים בבתי ספר פרטיים ולא את תוספות הענק לישיבות ולהתנחלויות. מקצצים את התקציבים שאולי יאפשרו חיים נורמליים וביטחון אישי ל־20% מאזרחי ישראל וירחיקו אותם מהפשיעה.

"אזרחי ישראל הערבים סובלים זה שנים מאפליה והזנחה בכל תחומי החיים", נכתב בחוות הדעת של השב"כ נגד הקיצוצים בתקציבי החברה הערבית, שפורסמה אתמול. לכאורה, זו אמת כלכלית מובנת מאליה. בפועל, הממשלה נוהגת כאילו היא סבורה שאזרחי ישראל הערבים צריכים להגיד תודה על שאנחנו נותנים להם לחיות (או להירצח) פה, בטח לא לבקש תקציבים שווים. ואכן, השב"כ קובע שהעובדה שכמות הרציחות בחברה הערבית הוכפלה בשנה האחרונה והניסיון של ממשלת ההפיכה לקצץ בתקציבי הרשויות המקומיות "היוו בעיני הציבור הערבי הוכחה לכך שהמדינה רואה בהם אזרחים סוג ב'".

יש פערי ענק בחינוך בין תלמידים יהודים וערבים – פערים שהם שווי ערך לשש או שבע שנות לימוד. תוכנית תקאדום (550) אמורה לסגור את חלקם. המדינה לא מפסיקה להאשים את הערבים בבנייה בלתי חוקית, אבל עכשיו היא מקצצת את הסכומים שמיועדים לאפשר תוכניות מתאר ובנייה חוקית. גורם חיוני לצמיחת המשק הוא יציאת נשים ערביות לעבודה, אבל יש שורה של אפליות שמעכבות זאת: מחסור בקווי אוטובוס ביישובים ערביים, מחסור חמור במעונות יום ומחסור עוד יותר חמור במקומות עבודה ביישובים ערביים. גם את התקציבים המיועדים לצמצם את הפערים האלה המדינה מתכוונת לקצץ.

את המהלך הזה שאי אפשר שלא להגדיר אותו אלא כאווילי מוליך שר האוצר סמוטריץ'. זה אותו שר שניסה לקחת מהערבים תקציב של 200 מיליון שקל לשנה שמשמש להפעלת הרשויות המקומיות ובלעדיו לא יהיו שירותים בסיסיים. מאחורי המדיניות הזה עומד ההיגיון הכוחני של "לא משנה כמה נזק זה יגרום לישראל, לא רוצים לתת כסף לערבים".

חישובי "כלכליסט" מראים שאם מוסיפים לקיצוצים המיוחדים בתוכניות הערביות את הקיצוץ הרוחבי מגיעים לסכום של 5 מיליארד שקל לשלוש שנות התוכנית. במכתב ששלחו בכירי המשרד לשוויון חברתי למנכ"ל האוצר שלומי הייזלר הם טוענים שבפועל צפוי קיצוץ גדול בהרבה. התוכנית בנויה על תקצוב תואם של האוצר והמשרדים המקצועיים. ממילא אם האוצר יעביר פחות כסף, יתווסף קיצוץ נוסף של המשרדים. כבר עכשיו יש משרדים שלא מעבירים את חלקם בתוכנית הפיתוח לחברה הערבית. אחרי שתקציבי המשרדים יעברו קיצוץ חד ואחרי שהממשלה העבירה מסר שתקציבי הערבים הם הפקר, סביר שגם משרדים נוספים יראו בהם מקור תקציבי (ליהודים).

שורת משרדי הממשלה שמבינים בנושא החברה הערבית, מהמשרד לשוויון חברתי ועד שירות הביטחון הכללי, התחרתה בימים האחרונים באזהרות מפני המהלך ההרסני. לכאורה כולנו היינו צריכים להעריך את העובדה שלמרות המשבר הכלכלי הקשה בחברה הערבית כתוצאה מהמלחמה שורר בה שקט מרשים. בפועל, כמו שאמרה ל"כלכליסט" פרויקטורית הפשע המאורגן של ועד ראשי הרשויות ראויה חנדלקו: "איכזבנו את הבן גבירים". נראה שהממשלה מקווה שאם היא תתאמץ מספיק – ההתלקחות המקווה תגיע.

אזהרת השב"כ קובעת שהגברת הניכור והכעס על המדינה "יגבירו את הסבירות לאלימות על רקע לאומני תוך שימוש בנשק חם", כלומר שומר חומות משודרג. ראש המטה למלחמה בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית רואי כחלון כתב שהקיצוץ במאבק בפשיעה בחברה הערבית ייצור "סיכון ביטחוני". הוא טוען, ובצדק, שיש להתייחס לתוכנית למלחמה בפשיעה בחברה הערבית כאל תקציבי הביטחון שמוגדלים בשנה זו ולא לקצץ בה. בין היתר, הוא מציין שיש בחברה הערבית מאות אלפי כלי נשק, כולל נשק חודר שריון, רקטות ומטולי רימונים. מי שמחליט לקצץ עכשיו בתוכניות למאבק בפשיעה בחברה הערבית מפקיר את ביטחונה וגם את ביטחוננו.

אחת הפסקאות המפתיעות במסמך השב"כ עוסקת בבדואים. מצוין שם שהבדואים ספגו אבידות קשות ב־7 באוקטובר ויש עדיין חטופים בדואים בעזה. לדברי הדו"ח, הדבר יצר "מומנטום של אחדות גורל וחיזוק הקשר והתמיכה במדינה. פגיעה בתוכנית לפיתוח האוכלוסייה הבדואית תפגע במומנטום החיובי ובהזדמנות לקדם תהליכי ישראליזציה בקרב הבדואים".