"צעיר ערבי שרוצה בית - או שלוקח אשראי מהשוק האפור או שעובד אצל גורמי פשע"

האם ההשקעה בתשתיות במגזר הערבי נופלת מזו שמבוצעת במגזר היהודי? שאלה זו עמדה במרכזו של פאנל מיוחד בנושא אשראי ופיתוח תשתיות ואנרגיה כמנוף לצמיחה כלכלית בחברה הערבית שהתקיים במסגרת ועידת הפורום הכלכלי הערבי בשיתוף "כלכליסט" והרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים.

לפי הדו"ח האחרון, תוכנית החומש לצמצום פערים בחברה הערבית מצליחה. האם זה נכון וכיצד עשיתם את זה?

חסאן טואפרה, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית: "משרד ראש הממשלה פרסם דו"ח לפני כמה ימים. הממשלה מקבלת החלטות רבות בשנה וחלקן מיושם, החלטה 550 היא הכי מיושמת וזו ההחלטה הכי גדולה שהתקבלה בממשלה. ויש לכך סיבות: השותפות שביישום ההחלטה משותפת להנהגת הציבור הערבי וראשי רשויות, אנו מאמינים ביכולת להוביל שינוי וזה עובד. ומעבר לכך, שקיפות היא מה שמשנה ויש כמובן אתגרים אבל אנו עובדים ביחד כדי להצליח, החברה הערבית זכאית לתקציבים האלה והיא לא זקוקה לנדבות, החברה הערבית היא מנוע צמיחה של המדינה ובשנה האחרונה, ברבעון האחרון אפילו, המשק קלט עובדים חדשים, 60% מהם הם מהחברה הערבית ואנו מנוע צמיחה של המשק הערבי בתשלום מסים וביזמות"

בשנת 2022 עברו מיליארדים לישובים הערביים. האם הפער יודבק או האם עסקים יצאו עקב היעדר תשתיות?

מוחמד קסום, הסוכנות לעסקים קטנים: "ראשית יש לדייק, אנחנו כגוף מטה מופקדים על פיתוח יזמות ואנו מאמינים שעסקים קטנים הם מנוע צמיחה עיקרי במשק, לעסקים קטנים יש תרומה אדירה לכלכלה והם יכולים לתת פתרון לבעיות בחברה הערבית. יש כיום ישובים ערביים שיש להם בסיס כלכלי חלש ויזמות של עסקים קטנים מחזקת את הבסיס הכלכלי, זה מגדיל תעסוקה וגם נותן פתרון לאוכלוסיות שמודרות משוק התעסוקה כמו צעירים ונשים, אנו מעודדים עסקים ומפתחים אותם. יש לנו בעיה כי עסקים קטנים בחברה הערבית סובלים מחסמי אשראי".

האם הבנק מסתכל על לקוח ערבי כמו על לקוח יהודי? כי אין כאן התאמה ספציפית לעסק ערבי

עארף זמירו, מנהל סניף כפר קאסם במזרחי טפחות: "יש קרן עסקים בערבות מדינה אבל בחברה הערבית לא מכירים את המוצרים, לא מודעים לתוכניות ולמה שהבנק יכול להציע לעסקים, זהו חוסר מודעות".

בתחום הנדל"ן יש שחקן חשוב: 38% מהחברות הערביות הן חברות שעוסקות בבנייה. במקרה של המשך עליית חסמי אשראי - יש סכנה של קיפאון. איך חברות בנייה ישמרו על צמיחה?

ג'זף אטרש, מנהל שיווק ותפעול מכירות, חברת מ.ל.ר.ן: "אנחנו במ.ל.ר.ן מקבלים החלטות ומיישמים ובמובן זה איננו מסתכלים על תוכניות - אנו מסתכלים על תקציבי תשתיות. כיום יש בחברה הערבית קבלני עפר, תשתיות, חשמל, ויש גם נותני שירותים בהסעות, דלקים - זה נתח משמעותי מהעסקים בחברה הערבית וזה מכפיל ענק ביחס לשוק היהודי, כי כמחצית מהעסקים הערביים הם בתחום התשתיות והנדל"ן. מטרתנו היא לתת ליווי שלם לפרויקטים גם בבנייה וגם בתשתיות. בנינו מודל שהוא חוץ-בנקאי ויעיל ואנו עושים זאת גם בשוק הערבי וגם בשוק החרדי. ומעבר לכך, כיום קבלן בתחום התשתיות הולך לבנק ואין לו מסגרות, חייבים לתת לקבלנים האלה פתרון כי יש להם חסמים משמעותיים ואנו נכנסים בדיוק במקומות אלה, כי אנחנו לא תחליף לבנק אלא באים בנוסף לבנק, אנו נותנים פתרון שהוא כולל ערבויות, אשראי, ערבויות חוק מכר, כיום יש לנו תיק משמעותי וגדול בתחום".

עד כמה אחוז האשראי בחברה הערבית משמעותי?

חסאן טואפרה, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי: "יש בעיה מאוד כואבת, אנו עושים כנסים ורוצים להיות נחמדים אך לא ניתן להסתיר את בעיית האשראי בחברה הערבית, והכוונה היא לאשראי לדיור, כשאנו מסתכלים על צעיר ערבי שרוצה לבנות בית, או שהוא ייקח אשראי מהשוק האפור או שהוא יעבוד אצל גורמי פשע, כי אי אפשר לבנות בית במדינה מתוקנת ללא אשראי. לפי נתונים עדכניים, אחוז האשראי לדיור שניתן בישראל – פחות מאחוז אחד ממנו הוא לחברה הערבית. בחברה הערבית בוצעו בשנת 2015 כולה עסקאות משכנתא כמו בסניף בנק אחד יהודי. ואנו נמצא את עצמנו במקום רע. בסוף זה ייפתר, כי בחברה הערבית צריך דיור. מי שייכנס היום ראשון ויפתח את השירותים האלה בחברה הערבית - ימצא לקוחות שיכולים לעמוד בהחזרים וגם לתת ערך ללקוח, כך היה גם עם הסיבים האופטיים בזמנו כשספקים בחרו שלא לפרוס סיבים במגזר הערבי ואז העסקים הקטנים שעושים פריסת סיבים נכנסו למגזר הערבי והרוויחו היטב".

ריאד דיביני, מנהל מחוז הצפון בבנק מרכנתיל, אמר: "מרכנתיל הוא המוביל בחברה הערבית מבחינת פריסת סניפים, ומספר המועסקים מהחברה הערבית. בימים האחרונים הבנק פתח סניף בערערה בנגב. מרכנתיל לומד מזה שנים את מגמות ההתפתחות בחברה הערבית ומנסה לטשטש את כל האתגרים והחסמים העומדים בפני בני החברה".