אילוסטרציה | shutterstock
המשקיעים בוחנים את הערכים: גם ה־ESG עלול לחסום השקעות
חשש שפעולות עתידיות אפשריות של הממשלה מחוץ לתחומי הקו הירוק יובילו להוצאה של השקעות מישראל, בשל רצונן של חברות לעמוד בכללי ההשקעה ההופכים נפוצים יותר ויותר
לפני כשלוש שנים, פרסמה נציבות זכויות האדם של האו״ם "רשימה שחורה" של כ־100 בתי עסק הפועלים ביהודה ושומרון. מבנקים, לחברות סלולר, רשתות שיווק ואפילו חברת מקורות הממשלתית. באו״ם נטען שפעילותן של החברות מעבר לקו הירוק מסייעת להפרת זכויות האדם של הפלסטינים ביהודה ושומרון. בישראל הזעם היה רב, ונטען שמדובר בהחלטה המתודלקת באופן פוליטי, אנטי ישראלי.
זמן קצר לפני סוף השנה, צצה אותה רשימה ישנה שוב על פני השטח. קרן העושר הנורבגית, המדרבנת את החברות בתיקי ההשקעות שלה לפעול תחת עקרונות השקעה ESG - סביבה, חברה וממשל תאגידי - פנתה לבנקים הישראלים ודרשה לקבל הבהרות באשר לקווי אשראי ומימון הניתנים לאותן חברות, כשהיא עלולה להפסיק את השקעותיה בישראל. השקעות ESG הולכות והופכות פופולריות. בשנה האחרונה, החלו לפעול רגולטורים ברחבי העולם כדי לייצר סנדרטים אחידים בתחום, שייצרו אופק השוואה ברור בין חברות שונות העוסקות בתחום, תחת אותם פרמטרים. אחד התחומים העומדים לבחינה בכלל החברות הפועלות לפי קריקטיונים של ESG, הוא שאלת הקפדה על זכויות אדם לאורך כל שרשרת הייצור של החברה ופעילותה.
עם מספר גדל במהירות של מוצרי ESG, ועלייה בחשיפה תאגידית הנוגעת לזכויות אדם, הערכות ESG אוספות מידע הנוגע לזכויות אדם בפעילות החברה, ומציגות אותו לבעלי עניין, החל מנהלי נכסים ומשקיעים מוסדיים, ועד ארגונים ממשלתיים ולקוחות עסקיים, המסתמכים יותר ויותר על דו"חות ודירוגים כדרך להבין ולתחקר את ביצועי ה־ESG של החברות השונות. כעת, עולה חשש בקרב העוסקים בתחום, כי פעולות עתידיות אפשריות של הממשלה מחוץ לתחומי הקו הירוק, בין אם בשל הרחבת התנחלויות, הסלמת המצב הביטחוני או אף אפשרות החלת הריבונות ביו״ש - כפי שמופיעה בהסכמים הקואליציוניים מול סיעת נעם, יובילו להוצאה של השקעות מישראל, בשל רצונן של חברות לעמוד בכללי ההשקעה ההופכים נפוצים יותר ויותר.
״ברוב התקנונים והמדדים של ESG יש התייחסויות למחויבות של החברה לפעול נגד כל פגיעה בזכויות אדם, ולא להיות שותפה להפרה מתמשכת שלהם״, מסביר ד"ר יובל קרניאל, מומחה לממשל תאגידי ול־ESG באוניברסיטת רייכמן. ״עד היום רוב התאגידים לא פירשו את הסעיף ככזה שמחייב אותם להטיל חרם על ישראל או על השטחים, כי מדובר בנושא שנוי במחלוקת. אבל, ככל שישראל מתקרבת לסיפוח, כלומר לכיבוש קבוע של שטחים, בלי זכויות אדם לתושבים, היא מגדילה את הסכנה שיותר גורמים יראו בישראל, ובטח בגורמים בתוכה שפועלים בשטחים, ככאלה שניתן ואפילו צריך להגביל את הפעילות ואת שיתוף הפעולה איתם״.
* ערוץ TRUST של כלכליסט בשיתוף שופרסל נולד מתוך רצון להוביל חברות לקחת אחריות בתחום האימפקט ולייצר שינוי דרך פרויקטים בעולמות ה-ESG.