הממשלה מפזרת כספים למקורבים ולבוחרים על חשבון הציבור

ביום ה־61 למלחמת חרבות ברזל אמורים להעביר היום חברי הקואליציה בהינף יד - בהתנגדות המחנה הממלכתי - בקריאה ראשונה את הצעת התקציב המדינה המעודכנת לשנת 2023.

התקציב הזה נועד לממן בעיקר את הוצאות הלחימה, הצטיידות הצבא, מימון ימי המילואים, היערכות העורף, טיפול במפונים, סיוע לעסקים ולאזרחים ועוד. אבל חברי הקואליציה לא יכלו להתאפק ותחבו את ידם הארוכה לכיסי התקציב והוציאו שלל רב עבור בוחריהם. הסעיפים הללו משקפים את סדרי העדיפויות של הממשלה בתקציב: פיזור כספים לסקטורים המקורבים ולבוחריהם על גבו של הציבור הנאנק תחת עול המלחמה ויוקר המחיה. ממשלה אחראית היתה מקטינה את מספר השרים ומשרדי הממשלה, מבטלת את הכספים הקואליציוניים ומוצאת משאבים למלחמה ולעורף, במקום לעסוק בפוליטיקה ובהרעפת כספים כדי לרפד את כורסאות העור במליאת הכנסת.

על מה הם מצביעים: על 4.9 מיליארד שקל שהם כספים קואליציוניים לישיבות ולמוסדות שלא מלמדים בהם לימודי ליבה, לארגונים שמעודדים השתמטות מגיוס בצבא, לתרבות יהודית, להדתה וגם להתנחלויות. על הדרך יוענקו 67 מיליון שקל להפעלת המטות של רשתות החינוך החרדי, החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף (ש"ס) ולשיפוצים.

ויש את תקציבי המורות החרדיות שיקבלו השנה לפחות 35 מיליון שקל. בשנה הבאה תגיע יתרת הכסף, כ־177 מיליון שקל - ולעזאזל הפיקוח הלקוי על הרשתות, והעובדה שהן בכלל מועסקות ברשתות פרטיות ולא על ידי המדינה.

וזה לא נגמר שם. לחברי הממשלה בער להקפיץ, דווקא עכשיו בזמן מלחמה, את התקציב להנצחת השר רחבעם (גנדי) זאבי. במסמך המקורי קוצץ הסכום המתוכנן מ־10 מיליון שקל ל־3 מיליון בלבד. בתום ישיבת הממשלה הוא קפץ פתאום ל־15 מיליון שקל. למה? כובע. כנראה שהנצחת זאבי היא הדבר הכי חשוב כעת.

בזיזת הקופה הציבורית מתבצעת בזמן שלמעלה מ־300 אלף איש משרתים במילואים תוך תקיעת אצבע בעין שלהם. לחלקם חסר ציוד בסיסי, עסקים נאנקים בשל סגירתם והירידה בהכנסות, ההורים שאינם מגויסים מנסים להתארגן בין העבודה לטיפול בילדים.

חברי הקואליציה לא סופרים את האזרחים, ובמקום לתקצב משרדים מיותרים והקצבות פוליטיות שאינן מעודדות צמיחה הם דואגים לכיסא שלהם באמצעות אישור התקציב.